עיון קצר בסקרים האחרונים מצביע על פער כמעט בלתי נתפס בין שתי רשימות המתחרות ראש בראש לבין "התחתית הבוערת", כלומר כל הרשימות האחרות שמגרדות את אחוז החסימה. אם נמשיך עם ההקבלה לטבלאות מעולם הספורט – בסקרים שפורסמו לאחר האיחוד בין חוסן לישראל ליש עתיד – אין באמת מרכז טבלה, רק צמרת צמודה ותחתית צמודה אף יותר.
למעשה, למעט העבודה, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל ואולי גם הימין החדש ובינינו – גם זה עדיין עלול להשתנות – שאר המפלגות יוצאות כעת לקרב הישרדות מאסף על חייהן שיוכרע בעוד כחודש וחצי, ביום הבחירות.
אנחנו מדברים על מרצ, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס, הבית היהודי והשותפות שלה לאיחוד בימין וגם רע"מ-בל"ד – כולן מפלגות שיוצגו בכנסת האחרונה בצורה כזו או אחרת. אליהן מתווספות רשימות שבשלב זה מסתמן שלא יעברו את אחוז החסימה דוגמת גשר של אורלי לוי-אבוקסיס או זהות של משה פייגלין.
מדובר במערכת הבחירות השנייה שבה אחוז החסימה ניצב על 3.25% מסך הקולות, היקף מפלצתי ביחס למערכות הבחירות הקודמות. עד כמה? ובכן, מבט חטוף לבחירות האחרונות ב-2015 מלמד למשל שמפלגת "יחד" בראשות אלי ישי קיבלה מעל ל-125 אלף קולות שהיוו 2.97% מסך הקולות, הישג שהיה מזכה אותה בקלות במקום בכנסת בבחירות לפניכן. מרצ הצליחה לגרד בבחירות האחרונות מעל ל-165 אלף קולות שהיו 3.93% מהקולות. כלומר, הצליחו להידחק פנימה בקושי.
אלא שהסיפור של אחוז החסימה הנוכחי הוא גדול בהרבה מסך חלקיו. בשונה ממערכת הבחירות הקודמת, ניכרים לפי הסקרים פערים הרבה יותר גדולים בין ראש החץ שנוצר בין כחול לבן לליכוד, לבין שאר המפלגות כשרובן מגרדות בשלב זה את התחתית, דבר שצפוי להשפיע על התפלגות הגושים. ניתן גם לומר שסך המפלגות הריאליות לעבור את אחוז החסימה גדל הפעם ביחס לבחירות הקודמות, אם כי זו אמירה בעלת גוון סובייקטיבי שעשויה להשתנות מאדם לאדם, או מסקר לסקר (והדרך עוד ארוכה עד ה-9 באפריל).
המשמעות היא שאם מפלגה מסוימת או כמה מהן לא יעברו את אחוז החסימה, אפשרות בכלל לא מופרכת – זה אולי יגזור את גורל הבחירות. במלים אחרות, נפילה של מפלגת שמאל דוגמת מרצ או העבודה עתידה להמליך את בנימין נתניהו, ונפילת מפלגת ימין דוגמת ישראל ביתנו – את בני גנץ. במלים אחרות, במרכז-שמאל עוד עלולים להתחרט על ההחלטה לא להתאחד. אולי, אולי גם בימין.
כך או אחרת, במבנה הגושים הנוכחי וגם לפי הסקרים האחרונים והצהרות הרשימות ערב הבחירות – עניין שגם הוא עשוי להשתנות לאחר הבחירות, ניכר שגם אם גנץ ומפלגתו זוכים ליותר מנדטים – דרכם להרכיב קואליציה צפויה להיות קשה עד בלתי אפשרית. זה ידרוש המון תמרונים ופליק-פלאקים, בלוקים חוסמים ומה לא.
אפשרות נוספת היא כמובן ממשלת אחדות שבה כחול לבן והליכוד ישתפו פעולה, בין אם בראשות גנץ או נתניהו. אלא שגם האופציה הזו נראית בשלב זה רחוקה מאוד. אז מה יהיה? קשה עדיין לדעת, צפויות עוד המון תזוזות עד הבחירות כשלהמלצות היועץ המשפטי לממשלה על חקירות נתניהו עשוי להיות משקל מכריע, לא ברור עדיין לאיזה כיוון. מה שניתן לומר בוודאות שהרבה זמן לא נראתה המערכת הפוליטית עם כל כך הרבה שחקנים תחת סימן שאלה הנוגע לעצם יכולתם לשרוד.
