מפקחי בטיחות ביקרו רק ב-2% מהמקומות בהם היו תאונות עבודה: כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהוגש אתמול (שלישי) לממשלה. הדו"ח מותח ביקורת חריפה על התנהלות המנהל הבטיחות והבריאות במשרד הכלכלה והתעשייה. גם על המוסד לבטיחות וגיהות מותח המבקר ביקורת, וקובע כי אינו מעורב דיו בהקמת וליווי ועדות בטיחות, ואינו משקיע די במחקר ופיתוח.

בשנה שעברה נפצעו בעת עבודתם כ-50 אלף איש ומתו 62, מחצית מהם בענף הבנייה. מתחילת השנה הנוכחית נהרגו 16 אנשים בתאונות בניין. על רקע זה, מקוממת במיוחד התמונה המצטיירת מהדו"ח הקשה. "פעילותו של המינהל בתחום הפיקוח והאכיפה במקומות עבודה הייתה דלה, ולמעשה הוא לא מילא את תפקידו העיקרי – פיקוח על מקומות עבודה ואכיפה בהם כדי להבטיח שהמעסיקים עושים את הפעולות הדרושות להגנה מרבית על בטיחותם של העובדים ובריאותם" נכתב בדו"ח.

על פי בדיקת המבקר ממוצע הביקורים של מפקחי המינהל במקומות עבודה היה אחת לארבע שנים בין השנים 2011-2013, ובשנת 2014 אף פחות מכך. בין השנים 2009-2014 ביקרו מפקחי המנהל רק ב-50% מאתרי הבניה שהיו ידועים למינהל. בשנת 2013 לא הטיל המינהל קנסות כלל על מעסיקים שהפרו הוראות בטיחות הקבועות בחוק, ובשנת 2014 הוטלו עשרה קנסות בלבד. כמו כן באותן שנתיים פנו מפקחי המינהל לשישה מפעלים בלבד בדרישה להקים ועדת בטיחות והוציאו רק 14 צווים למפעלים לתיקון הפרות בטיחות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נתונים: דו"ח מבקר המדינה. גרפיקה: דבר ראשון

נתונים: דו"ח מבקר המדינה. גרפיקה: דבר ראשון

בתשובתו מסר משרד הכלכלה כי הנתונים ביחס לשיעור ביקורי המפקחים במקומות העבודה בהם אירעו תאונות אינם משקפים את כל הפעילות של המפקחים בעקבות תאונות, משום שחלק גדול מהפעילות של המפקחים נעשה במסגרת ביקורי הפיקוח ולא רק במסגרת של חקירות ובירורים, ו"התיעוד אינו נערך בצורה מלאה במערכת". הוא הוסיף כי בשל העומס המפקחים בודקים את כל הדיווחים על תאונות עבודה ומטפלים בהם על פי חומרת התאונה. לכן ניתנת עדיפות לטיפול בתאונות קשות יותר או בכאלה היכולות להצביע על כשלים חמורים הדורשים את התערבות המינהל. לעניין מיצוי הדין עם מפרי חוק ציין המינהל כי הוא מגביר את האכיפה באמצעות יחידת החקירות שלו שעל פי התכנון "תבצע חקירות פליליות שמטרתן גיבוש כתבי אישום נגד מפרי חוק בתחום, על מנת להעמידם לדין".

באשר למוסד לבטיחות וגיהות, הגוף הממלכתי שתפקידו להסביר, להכשיר ולהדריך בתחומי הבטיחות, קבע המבקר כי 30% מתקציבו יוצא על פעילויות שגופים פרטיים מתחרים מציעים גם הן, ולעומת זאת פעולתו מועטה בתחומים שאין להם תחליף בשוק הפרטי, כמחקר ופיתוח תחום הבטיחות. כמו כן מצר המבקר על כך שהמוסד לא פעל לאיתור מפעלים החייבים בהקמת ועדת בטיחות ולא עשו כן, ומעורב בליוויין של 10% בלבד מועדות הבטיחות. כמו כן צויין כי המוסד ממעט לבקר במפעלים קטנים ובאתרי בניה, בהם הסיכון הבטיחותי דווקא גבוהה מבמפעלים הגדולים.

כמו כן מצא המבקר שורה של ליקויים בהתנהלות מועצת ובמנהלת המוסד לבטיחות וגיהות, אשר לא נפגשה בתדירות הקבועה בחוק, לא קיימה דיון מהותי בתקציב המוסד, וגילתה אוזלת יד בנוגע להסדרת ועדת הכספים של המוסד. על פי המבקר משרד הכלכלה לא קבע מגבלה על משך הכהונה במועצת המוסד ועדת הכספים, רואה החשבון של המוסד ויועצו המשפטי – חלקם מכהנים בתפקידיהם זה למעלה מ-25 שנים.

בתגובת המוסד לבטיחות וגיהות הודגש כי שירותי הגיהות שהוא מעניק כוללים ניטורים ופעולות התערבות ייחודיות שהם "מעבר לביצוע סקר מקדים ובדיקות סביבתיות גרידא", ולפכך יש יתרון בביצוע פעולות הגיהות התעסוקתית על ידי גוף ציבורי וממלכתי. המוסד קיבל את הערת המבקר בעניין מיעוט הביקורים באתרי בניה ומפעלים קטנים, והצהיר כי בכוונתו לכלול בתכנית העבודה לשנת 2016 הגברה של 30% בפעילותו במפעלים קטנים, בשיתוף פעולה עם המינהל. ולטפל ב-2,300 אתרי בנייה. כמו כן קיבל את הערת המבקר באשר למיעוט הפעילות המחקרית ומסר כי"יפעל להקמת מחלקה משמעותית של מחקר ופיתוח שתשמש מאגר איכותי לטובת כלל הגופים". באשר למספר ועדות הבטיחות במקומות העבודה השים המוסד כי הוא "מקבל על עצמו שיש להרחיב ככל הניתן את הפעילות בתחום ועדות הבטיחות", והוסיף כי  יפעל עם המינהל על מנת להקים מספר רב ככל הניתן של ועדות בטיחות במקומות עבודה, כפי שהחוק מחייב "וככל שתקציבו מאפשר".

הדו"ח מתייחס גם לרשם המחלות התעסוקתיות במשרד הבריאות וקובע כי משרד הבריאות, שמחובתו להבטיח מתן טיפול רפואי איכותי לציבור, טרם החל להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה סדירים על שירותי הרפואה התעסוקתית שקופות החולים מספקות לעובד. וכן כי רשם המחלות התעסוקתיות לא הסדיר כראוי את העברת הנתונים אליו מהביטוח הלאומי, ועל כן לא התאפשר לו לעשות שימוש במידע שעשוי להיות חיוני לעבודתו. גם הביטוח הלאומי לא עדכן את רשימת מחלות המקצוע שעל פיה עליו להעניק זכויות לעובדים שחלו.

בתשובתו מסר משרד הבריאות כי הנוהל בנוגע לאחריותן ולתפקידן של קופות החולים לספק את שירותי הרפואה התעסוקתית (לרבות ביקורים במקומות עבודה),  יופץ עד אמצע 2016. הוא הוסיף כי בימים אלה מסתיים תהליך ממנו תיגזר רשימת תיוג לבקרות בקופות החולים. עוד מסר כי "בימים אלו הצטרף רופא מומחה ברפואה תעסוקתית כראש אגף בריאות העובד במשרד. תוספת זו צפויה לתגבר את יכולת המשרד לבצע בקרה בקופות".

הביטח הלאומי מסר כי בכוונתו ללסיים את עדכון חלקה הגדול של הרשימה במהלך 2016, למעט סוגיות קשות במיוחד שיובאו לדיון והחלטה בשנת 2017. כמו כן ציין כי הלשכה הרפואית בביטוח לאומי פועלת ביחד עם מינהל המחקר בביטוח הלאומי כדי לגבש תהליך ממוכן ורציף להעברת המידע הדרוש מביטוח לאומי למרכז הלאומי לבקרת מחלות, ו"אף כי טרם נפתרו כל הבעיות הטכניות, אנו סבורים שניתן יהיה להשיק תהליך ממוכן וזמין במהלך שנת 2016".

על פי הדו"ח משרד הכלכלה והתעשייה לא החל כלל ליישם את המלצות ועדת אדם מ-2014 על פי הן יש לאחד את מנהל הבטיחות והבריאות והמוסד לבטיחות וגיהות לכדי רשות לאומית אחת לנושא הבטיחות בעבודה.

על פי נתוני הביטוח הלאומי נפצעים כ-50 אלף עובדים בממוצע בכל שנה, ונהרגים כ-62, מחציתם בתאונות בניין.

נתונים: דו"ח מבקר המדינה. גרפיקה: דבר ראשון

נתונים: דו"ח מבקר המדינה. גרפיקה: דבר ראשון