הזרמת מזהמים לים התיכון הופחתה בעשרים השנה האחרונות בכ-95% עד 100%, כך חושף דו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם הבוקר (שלישי). על פי הדו"ח עיקר ההפחתה נובעת מהפסקת הזרמת בוצת השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול במדינה המשרת את תושבי גוש דן, שהיוותה המזהם הגדול ביותר בים התיכון. גם הגברת הפיקוח והאכיפה של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה תרמה לירידה.

מפעל טיהור שפכים. ארכיון (צילום: חן לאופולד/ פלאש90)

 

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין מסר כי: "הנתונים העולים מדוח הפחתת המזהמים בים התיכון מראים כי מדיניות שמירת הסביבה החופית שאנו מובילים הוכיחה את עצמה והובילה לירידה דרמטית של מעל 95% מכלל המזהמים המוזרמים לים התיכון. ירידה משמעותית זו הושגה בעקבות רגולוציה נכונה ופעילות כוללת של היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה ואנו מברכים על כך".

מתוך דו"ח מאזן מזהמים לים, המשרד להגנת הסביבה

 

בין היתר חושף הדו"ח כי עומס זיהום ממתכות כבדות הופחת ב-99% מ-207,588 ק"ג לשנה ל-2,017 ק"ג. הזיהום משמן מינרלי הופחת ב-99.6% מ-1,200 טון בשנה לכ-5.2 טון ב-2017. הזרמת חומרים אורגניים לים התיכון ירדה ב-97% מ-30,861 טון לשנה ל-926 טון, והזרמת הזרחן ירדה אף היא ב-96.15%, מ-5,269 טון לשנה ל-203 טון.

בדו"ח נכתב על-ידי ספאא חלבי סאלח וד"ר אילן מלסטר מהיחידה הימית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, מצוין בנוסף כי הירידה התרחשה למרות עלייה במספר בעלי ההיתרים. הזרמת שפכים לים נחשבת למקור זיהום עיקרי. השפכים המוזרמים לים בכפוף היתרי הזרמה מגיעים ברובם כתוצר לוואי של מבני תשתית כגון תחנות כח, מתקני התפלה ומתקני השבת מים וטיהור קולחין, לצד פסולת תעשייתית של מפעלי מתעשיות פטרוכימיות מזון וחקלאות ימית. היתרי הזרמה לים ניתנים על ידי הוועדה למתן היתרים כאשר אין חלופה יבשתית המועדפת מבחינה סביבתית, זמינה וכלכלית ליישום. רוב מקרי ההזרמות הם קולחין (שאין להם ביקוש חקלאי) או מים מלוחים/תמלחות שלא מתאימים לשימוש חקלאי, מי קירור של תחנות הכוח, מי תהום ורכז התפלה.

מהדו"ח עולה כי מקורות הזיהום הבולטים של הים התיכון לאורך השנים הם: בוצת השפד"ן, מסופי פינוי תמלחות, מתקני התפלת מי ים, טיוב בארות ופעילות קידוח גז. כאמור עד 2017 היווה השפד"ן, המרכזי במתקני השבת מי שפכים, מקור זיהום גדול, כאשר בשנתיים האחרונות הופסקה הזרמת הבוצה מהשפד"ן ונמצאה לה שימוש חלופי כדשן חקלאי. בשנת 2017 הוזרמה לים התיכון בוצה מהשפד"ן ב-37 ימים בלבד. עוד מצוין בדו"ח כי "ברוב המדדים, נמצא כי בוצת השפד"ן הייתה מקור המזהם הגדול ביותר בים התיכון, תרומתה היחסית גדלה לאורך השנים עם הפחתה של הזיהום מיתר המקורות. נציין כי גם הזיהום של הבוצה פחת לאורך השנים עבור מספר מדדים".

מתוך דו"ח מאזן מזהמים לים, המשרד להגנת הסביבה

 

חשוב להדגיש כי הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה עוסק רק במזהמים בהיתר ובפיקוח, ועל כן איננו עוסק בזיהום של פסולת חופים ופסולת פלסטיק.
בשנים האחרונות זיהום פלסטיק לסוגיו מתבסס כמזהם עיקרי של הים ופוגע בדגים, ביונקיים הימיים ובעופות החיים בים או ניזונים ממנו.