"מערך הדיפלומטיה הציבורית בתקשורת העולמית ובמדינות שבהן פועלות נציגויות ישראל, אינה מצליחה לסכל את העוינות המופגנת של גורמים בחו"ל המטילים ספק בזכות קיומה כמדינת לאום יהודית. המסרים שהגורמים האמורים מפנים לציבור הרחב מחלחלים גם לקהלים שתמכו בעבר ללא סייג בישראל", כך כתב מבקר המדינה בפרק העוסק בפעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, בדו"ח שפורסם אתמול (שלישי).  עוד מלמד הדו"ח על חוסר האהדה ההולך וגובר כלפי מדינת ישראל.

המבקר מסתמך בדבריו על סדרת סקרים מתמשכת שפרסמה רשת הBBC, המראים כי "בקרב תושבי 24 מדינות נמצא מדי שנה כי שיעור גדול מהם סבור שלישראל יש בעיקר השפעה שלילית בעולם (49% בממוצע מכלל הנסקרים בשנת 2014). עמדה זו רווחת במיוחד במדינות מערב אירופה (64% בצרפת, 67% בגרמניה ו-72% בבריטניה)".

עוד מצוין בדו"ח כי "בניתוח של משרד החוץ עולה שמעמדה של ישראל מושפע ממגוון של גורמים: מעורבותה בסכסוך גאו-פוליטי מתמשך, עמדות הממסד הפוליטי בכל אחת מהמדינות כלפי ישראל, אמונה דתית של הנשאלים ובכלל זה עמדה כלפי היהודים וישראל, הקשר ההיסטורי של אותה מדינה לישראל, היחס ליהודים לעומת היחס למוסלמים."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בין יתר מצוין גם מקום מיוחד לעבודת ההסברה של משרד החוץ במדינות המסוקרות.

גורם מכריע בכשל ההסברתי של מדינת ישראל, כך לדברי המבקר, הוא נושא תקצוב פעולות ההסברה, "למשרד החוץ יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים הנובעים, בין היתר, עקב התלות בתוספות לבסיס התקציב המיועדות לפרויקטים, אשר מועברות לו אד-הוק ולטווח הקצר בלבד. עקב חוסר הוודאות מהבחינה התקציבית המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם. הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית".

דו"ח המבקר מפרט את מבנה מערך ההסברה במשרד החוץ, בראשו עומד מנכ"ל המשרד. תחת מנכ"ל המשרד, פועל ראש המערך המדיני האחראי על שבעה אגפים – שישה אגפים לכל יבשת, כאשר אירופה מחולקת למערב אירופה ומזרח אירופה, ואגף נוסף למזרח התיכון ותהליך השלום. על פי הדו"ח "האגפים המרחביים אחראים להנחיית הנציגויות בחו"ל, ובהתאם לכך הם ממונים על תקצוב פעולות במסגרת תכנית העבודה השנתית של הנציגויות בחו"ל. תכניות העבודה השנתיות של הנציגויות בתחומי הדיפלומטיה הציבורית כוללות את יישום היעדים המדיניים באמצעות קידום יחסי החוץ של המדינה בקרב קהלי יעד ובכלי התקשורת בחו"ל וכן פעילות המיועדת להרחיב את השיח הציבורי על ישראל ולחזק את דימויה החיובי. התכניות האמורות מתמקדות גם בקיום אירועים בנושאי תרבות ישראלית, מדע, יזמות, חדשנות וסגנון חיים; הקמת תערוכות של אמנים מישראל; וכן בטיפול במשלחות לארץ ובמשלחות ישראליות לחו"ל".

הקשיים התקציביים מהם סובל מערך ההסברה, מוזכרים גם ביחס לחוסר היכולת של האגפים לעמוד במשימתם בגלל קשיים תקציבים. "לאחר תעדוף התכניות בהתאם לבקשתכם… לא ניתן לקצץ עוד בתכניות המוצעות… מדובר בפגיעה בפרויקטים עליהם אנו עובדים זמן רב עם אנשי קשר חשובים" כתבה קונסולית ישראל בלוס אנג'לס להנהלת אגף צפון אמריקה במערך המדיני "לא הגיוני שבקונסוליה השלישית בגודלה בארה"ב עם שטח שיפוט גדול כל כך, תקציב העבודה מול הלטיניים יעמוד על 25 אלף דולר, העבודה מול הקהילה היהודית (מהגדולות בעולם) תעמוד על 10,000 דולר ותקציב פעילות התרבות יעמוד על 25 אלף דולר".

לצד דברים אלה יש לציין את הירידה באהדת ישראל בדעת הקהל בארצות הברית. ממצאי הדו"ח מראים על ירידה בתפיסת ישראל כבת ברית מ-74% אחוז בשנת 2009 ל-54% בשנת 2015. הסקר בוצע בקרב אזרחי ארצות הברית שהצהירו על תמיכה במפלגה הדמוקרטית. יועץ הסקרים של משרד החוץ כתב למחלקת מחקר, תכנון ופיתוח שלהערכתו "בקרב קהל דמוקרטי, הברית עם ישראל אינה מובנת מאליה, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית".

סיבה נוספת לכשל ההסברתי מגיע גם על רקע סגירת נציגויות של מדינת ישראל בחו"ל במהלך שנת 2016. בין הנציגויות עליהן הוחלט שיסגרו בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2015 ובמסגרת חוק ההסדרים, ניתן למצוא את מינסק, סן סלבדור, פילדלפיה, מרסיי והנציגות האזורית למדינות הקריביים שמושבה בניו יורק. אחרי החלטת הממשלה על סגירת הנציגויות יצאו עובדי משרד החוץ למאבק בניסיון להגן על זכויותיהם ועל הפגיעה של ממשלת ישראל בשמירה על תדמיתה באומות העולם. עוד נחשף במאבק גם כי לא אוישו 20 משרות של דיפלומטים במוסקבה, פריז, שיקגו, קנברה, קייב, דבלין, אבוג'ה ובואנוס איירס.