שיפור כללי באחוז הסטודנטים שסיימו תואר ראשון, כך חושף דו"ח הלמ"ס בנוגע להתמדה ומשך הלימודים בקרב סטודנטים לתואר ראשון. הדו"ח מצביע גם על פערים בנשירה מהלימודים בין סטודנטים ממגזרים שונים.
הלמ"ס בחנה את אחוז הסטודנטים שסיימו את התואר בקרב סטודנטים שניגשו ללימודים בשנת בלימודים התש"ס והתש"ע וגילתה שיפור בנתון זה. 77.8% מהסטודנטים שהחלו את לימודיהם בתש"ס (1999/00) סיימו את לימודיהם וזאת אל מול 83.1% שהחלו בתש"ע (2009/10). כ-60% מהסטודנטים שהחלו את לימודיהם בתש"ע סיימו את לימודיהם בזמן התקני (לרוב שלוש עד ארבע שנים) לעומת 51.8% בשנת תש"ס. הדוח מציין שאתת ממגמות השיפור הבולטות, לפחות מבחינת הביצועיים האקדמאים, מראה שכ-80% הסטודנטים שהחלו ללמוד בתש"ע, סיימו את לימודיהם עד שנתיים מסיום הזמן התקני ורק 3.7% נוספו בשנתיים לאחר מכן.
אחד הממצאים החמורים יותר של הדוח מצביע על פער חברתי ניכר בהצלחה האקדמאית בין מגזרים שונים בחברה. אחוז הסטודנטים הערבים שהחלו ללמוד בתש"ע וסיימו את לימודיהם בזמן התקני עמד על 50.8%. זהו נתון נמוך בהשוואה לאחוז הסטודנטים היהודים שעמד על 61.1% .בנוסף לכך; אחוזי המסיימים בזמן התקני היו נמוכים במיוחד בקרב יהודים יוצאי אתיופיה (39.5%) ובקרב ערבים בדווים (46.0%) כאשר בקבוצות אלו אחוזי הלא מסיימים היו הגבוהים ביותר: 31.5% בקרב ערבים בדואים ו-29.8% בקרב יהודים יוצאי אתיופיה.
הדוח מציין גם על פער קיים באחוזי מסיימי הלימודים בין מוסדות הלימוד השונים. 26.4% מהסטודנטים שהחלו ללמוד במכללות האקדמיות לחינוך בתש"ע לא סיימו את לימודיהם עד תשע"ז, לעומת 16.4% במכללות האקדמיות ו-14.0% באוניברסיטאות. אל מול זאת; ניכר גידול בחלקם היחסי של המסיימים בזמן התקני במכללות האקדמיות לחינוך (מ-37.4% ל-56.8%, בהתאמה). כמו כן, במכללות החינוך הייתה ירידה גדולה בחלקם היחסי של אלו שלא סיימו את לימודיהם, מ-42.7% בתש"ס ל-26.4% בתש"ע. במכללות האקדמיות לחינוך חלה גם ירידה ניכרת באחוז הסטודנטים שהפסיקו ללמוד לאחר השנה הראשונה: מ-21.9% בתש"ס ל-9.0% בתשע"ו.
תלמידי משפטים, רפואה ועסקים נוטים להיות הסטודנטים המתמידים ביותר, פחות מ-10% מאלו שהחלו את לימודיהם בשנת תש"ע לא סיימו את לימודיהם לעומת כרבע מהסטודנטים בתחומי מדעי הרוח והאומנויות שהחלו ללמוד גם בשנה ההיא ולא סיימו את לימודיהם.
