שופטי בג"ץ ידונו ביום חמישי הקרוב בעתירה שהגישו "כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים" ו"המרכז לעיוור בישראל" כנגד הכנסת ומשרד האוצר, בעניין אפליית זקנים נכים בעקבות חוק העלאת קצבאות הנכות. הארגונים העותרים, המיוצגים על ידי עורכת הדין יפעת סולל, טוענים שהתיקון שהעלה את הקצבאות המשולמות לנכים ב-470 שקלים, העלה את הקצבאות המשולמות לנכים זקנים ב- 235 שקלים בלבד.

"עתירה זו עניינה אפלייתם של זקנים בדין הישראלי" כתבו העותרים, "היא ממוקדת באפליה שנקבעה בתיקון שנעשה בחוק הביטוח הלאומי, שעניינו העלאת קצבאות הנכות, אשר נקבע בו כי נכים, אשר הפכו לזקנים טרם חקיקת התיקון יקבלו רק מחצית מן התוספת, שנקבעה לכלל הנכים. האפליה כאמור אושרה למרות שלא הוצג בפני חברי הכנסת, ולא יכול היה להיות מוצג בפני חברי הכנסת, טיעון לפיו יש הצדקה מהותית לאפליה כאמור. אין חולק על כך, שזקנים נכים אינם נופלים בצורכיהם מנכים שאינם זקנים, נהפוך הוא. למרות זאת, בחרה המדינה להפלות את הזקנים ולהחליט כי תוספת הקצבה תעמוד על מחצית מהסכום שאושר לכלל הנכים, והכל תוך טענה כי אפליה כאמור מותרת בהסתמך  על פסיקתו של כב' בית משפט זה לפני כעשור. העותרות יטענו, כי מדובר באפליה אסורה, אשר אין לה כל הצדקה – לא על-פי פסיקה קודמת של בית משפט זה וודאי לא בעת הזו".

אחת הטענות המרכזיות של העותרים היא שמדובר באפליה נגד זקנים – גילנות. "האפליה בתיקון מקורה בגילנות מובנית בתפיסת מוסדות השלטון" נכתב בעתירה, "גילנות היא צורת האפליה המקובלת ביותר, אם לא היחידה, שעדיין נתפסת כראויה, בקרב מקבלי ההחלטות בשלטון הישראלי ואין מקום לחסות תחת כנפיו של בית משפט זה בטענה לאישור מכללא של אפליה כאמור. העותרות יטענו וכי הגיעה העת לקבוע באופן מפורש וחסר פשרות, כי גילנות, כמו כל אפליה פסולה אחרת, אסורה בדין הישראלי ויש לשרש אותה מן היסוד".

עו"ד יפעת סולל. (באדיבות המצולמת)

עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית של "כן לזקן" שהגישה את העתירה אמרה לדבר ראשון כי "מדובר באפליה מבישה, שהיא חלק מתופעה קשה ומקיפה של אפליית זקנים בישראל, תופעה, שממשלת ישראל, לא רק שאינה נאבקת בה, היא מלבה אותה כל העת. אפליית הנכים הזקנים, שאינם חוסמים כבישים ולכן אינם מגיעים לכותרות, היא אות קלון לממשלה ולכנסת ישראל, אשר רואות באפליה על רקע גיל, התנהגות סבירה. העתירה באה בקריאה לבית המשפט העליון של מדינת ישראל לשים סוף לגילנות, לאפליה על רקע גיל ולקבוע פעם אחת ולתמיד, כי מדובר באפליה אסורה, שיש להעבירה מן העולם, הן בעניין הקצבאות המשולמות לנכים זקנים ובשאר הליכי החקיקה והמדיניות המקודמים בימים אלה".

"מודעות לאפשרות שהתיקון יחשב כמפלה ובלתי חוקתי"

בין היתר, כוללת העתירה פרוטוקול דיון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה באחד הדיונים לקראת העברת החוק בשנה שעברה, על פי העתירה, "לכל המשתתפים בדיון הייתה מודעות לאפשרות שהתיקון יחשב כמפלה ובלתי חוקתי. לא אך זאת, אלא שחברי הכנסת ביקשו לקבוע, כי כל הסדר באשר לסכום שהוגדר לקצבאות הנכות, יתייחס לסיכומים שהובאו בחקיקה ולא להחלטות עתידיות שעשוי לקבוע כב' בית משפט זה. דרישה זו לא נתקבלה ובמקומה, דרשו נציגי משרד האוצר להכניס סעיף הקובע, כי סך התקציב המיועד להסדר יתייחס לכל הוצאה עתידית לפיו, ובכלל זה, החלטה בדבר החובה להחילו על כלל הזקנים הנכים בישראל".

שר הרווחה חיים כץ: "מה קורה? הצבת 2.4 (מיליארד שקלים, התוספת לתקציב הקצבאות, ט.כ). עכשיו בג"ץ החליט שאתה צריך לתת קצבה מלאה לקשישים. מה קורה עם הקצבה?"

אלון מסר סגן הממונה על התקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר: "אני חושב שלמחלקת המחקר של ביטוח לאומי יש את התחשיב הזה. אנחנו יכולים לצאת רגע ולעשות את התחשיב ולחזור"

השר כץ: "אתה תוריד מהקצבה את הסכום. אני לא נכנס אם זה עולה 100 שקלים או 200 שקלים. אם בג"ץ יחייב אותך לשלם לאזרחים הוותיקים את מלוא הקצבה. האם ה-2.4 לא ישתנה?"

מסר: "מה שבג"ץ מחייב, ניקח מקור תקציבי – – -"

השר כץ: "מה יקרה עם שאר הנכים?"

מסר: "אם בג"ץ יחליט – – -"

השר כץ: "החליט לצורך העניין"

מסר: "אני מחדד. הטענה של שר הרווחה הייתה שבג"ץ לא יחליט בעניין הזה בהקשר הזה".

השר כץ: "אני לא קובע לבג"ץ. אני שופט?"

מסר: "להערכתך"

השר כץ: "לא. להערכתי הוא יחליט שכן. זו לא הטענה של שר הרווחה"

מסר: "זה הושמע גם על ידי היועצים המשפטיים שלכם"

השר כץ: "אני אפילו לא עורך דין מתחיל, אני לא יכול לתת טענות כאלה. השאלה היא אם במקרה הבג"ץ לא יקבל את דעתם של היועצים המשפטיים. במקרה לא יקבל. מה יקרה עם קצבאות הנכים?"

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "אתם מבינים שיש הרבה פרשנויות. יש החלטת בג"ץ לפצות את הקשישים. מי מסוגל ברגע זה לפרש את החלטת בג"ץ?"

יעל אגמון, מאגף התקציבים במשרד האוצר: "לדעתי אין כאן ויכוח משפטי. השאלה שנדרש אליה בג"ץ היא האם יש כאן פגיעה בשוויון, כאשר עושים שינוי בתוספת שנותנים לאוכלוסייה. בג"ץ בעניין הזה דחה את הטענה של פגיעה בשוויון, אם כי הוא אמר שיש ל…. ולכן התיקון שמוצע כאן בעצם לא יוצר שינוי בין שתי האוכלוסיות ולכן מהבחינה הזאת אנחנו חושבים שבג"ץ לא יקבל את הטענה שיש כאן פגיעה בשוויון".

ח"כ אלאלוף: "אני שואל שאלה פשוטה. ההצעה היום של קצבה כזאת נותנת תשובה הולמת לדרישה של בג"ץ?"

אגמון: "כן"

אלאלוף: "זה מה שאתם אומרים"

יעל אגמון: "כן"

שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי: "רק לציין שגם בתום הבג"ץ, בסופו של דבר תיקון החקיקה שכן נכנס לחוק הביטוח הלאומי לא נתן מאה אחוזים תוספת כפי שניתנו לנכים. ניתנו 40%, 60%. היה מדרג. לכן העובדה שגם היום זה ניתן באופן חלקי, ככל הנראה כן תעמוד בבג"ץ. גם אז לא הייתה השוואה מלאה"

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "בהנחה תאורטית שבג"ץ בכל זאת מקבל את העתירה ואומר שיש לתת לכל הקשישים את מלוא הסכום שניתן לנכים שטרם נכנסו לגיל הפרישה. האם זה יהיה בבוא העת על חשבון ה-2.4 מיליארד שקלים או שתהיה תוספת בהתאם להחלטת בג"ץ?"

מסר: "עמדת הממשלה, וגם עמדת הביטוח הלאומי כמו שאמר היועץ המשפטי שלכם, היא שהדבר הזה יעמוד בבג"ץ ועל סמך ההנחה הזאת נבנה המתווה כמו שאתה יודע. לכן להתייחס לשאלה האם בג"ץ יפסול, זאת שאלה תאורטית לחלוטין והיא לא רלוונטית לרגע זה. כמו שאתה יודע, גיבשנו את העמדה הזאת ביחד וניסחנו אותה ביחד ולכן להתייחס למה שיש, פסיקה של בג"ץ שתפסול את החוק, אנחנו חושבים שזה דיון תאורטי שלא רלוונטי"