היועץ המשפטי לממשלה צפוי לפרסם בשבוע הקרוב את הכרעתו בשלושת התיקים בהם חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועמ"ש צפוי לזמן את נתניהו לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו, ולהכריע באילו עבירות בכל תיק הוא צפוי להיות מואשם.

כל החלטה שיקבל מנדלבליט תשפיע על מצבו המשפטי של רוה"מ, וכמובן על השיח הציבורי ומערכת הבחירות. מה משמעות הזימון לשימוע? האם בהכרח יוגש כתב אישום נגד נתניהו? מהם התקדימים אודות ראש ממשלה המואשם בפלילים? וכמה זמן יערך ההליך המשפטי נגד נתניהו? כל התשובות.

רה"מ נתניהו. ארכיון (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

זימון לשימוע

שימוע הוא הליך מקדמי לפני הגשת כתב אישום, הפתוח בפני כל חשוד בעבירות פשע – עבירות שדינן 3 שנות מאסר ומעלה. מטרת ההליך היא לאפשר לאדם, שצפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בעבירות מהמדרג הגבוה, לשכנע את התביעה כנגד הגשת כתב אישום בעניינו.

שלבים בהליך הפלילי (גרפיקה: אידאה)

השימוע לא נועד לאפשר דיון מעמיק על פרטי התיק או חומר הראיות המצוי בו, אלא להתמקד בסוגיות העקרוניות שצפויות להרכיב את כתב האישום. לכן, בשלב זה יוצגו בפני החשוד רק עיקרי חומר הראיות, ולא חומר הראיות המלא.

הזכות לשימוע לפני כתב אישום אינה מעוגנת בחוק, אלא בהנחיית יועמ"ש שיצאה לראשונה בעניין בשנת 1991, ועודכנה מאז מספר פעמים.

את הליך השימוע ניתן לפרק למספר גורמים, היות ובמקרה של נבחרי ציבור, בין כל שלב ושלב עלולים לחלוף שבועות ארוכים. ראשית, מודיע היועמ"ש לנבחר הציבור החשוד כי הוא החליט להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע, ולזמנו לשימוע. בשלב זה, יפורסמו עיקרי התיק, וביניהם – העבירות בהן צפוי נבחר הציבור להיות מואשם.

לאחר מכן, יתקיים השימוע עצמו. לבסוף, יצטרך היועמ"ש להחליט, לאחר ששקל את הטיעונים שהשמיעו פרקליטי נבחר הציבור בשימוע, יחד עם התשתית הראייתית וחומרי החקירה בתיק – האם להמשיך עם הגשת כתב האישום.

האם לאחר השימוע, בהכרח יוגש נגד נתניהו כתב אישום?

עד כמה יכול הליך השימוע להביא לאי הגשת כתב אישום? התשובה לשאלה זו תלויה כמובן במקרה הספציפי, בעבירות בהן חשוד האדם וחומרתן, עברו הפלילי, ועוד. ככל שמדובר בחשוד נעדר עבר פלילי, החשוד כעת בעבירות קלות – ההליך עשוי להביא לשינויים בכתב האישום, או להתקדמות אל עבר הסדר טיעון. ככל שמדובר באדם בעל עבר פלילי, או אדם החשוד בעבירות חמורות – הסיכוי לנסיגה מהגשת כתב האישום פחותה.

היועץ המשפטי, עו"ד אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין באילת (צילום: ליאב פלד)

בכל מקרה, חשוב להבהיר כי עצם ההזמנה לשימוע משמעה כי הפרקליטות, או היועמ"ש במקרה של נבחרי ציבור, מצאו כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב האישום. במקרה של נתניהו, אם יודיע היועמ"ש כי הוא שוקל להעמיד לדין את נתניהו בעבירת שוחד, משמעות הדבר היא כי היועמ"ש לא מצא לנכון עד שלב זה לסגור את תיק החקירה.

כמה זמן צפוי ההליך לקחת?

כאשר מדובר בתיקים פליליים "רגילים", בין מועד הזימון השימוע, ועד מועד הגשת כתב אישום, לא אמור לעבור זמן רב מדי. כאשר מדובר בחקירות נבחרי ציבור לעומת זאת, המצב עלול להיראות אחרת. כדוגמה, נבחן את פרק הזמן שחלף במקרה השר חיים כץ, ובמקרה של שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה.

שר הרווחה והעבודה חיים כץ (הליכוד) חשוד כיום בשני תיקים: תיק התעשייה האווירית ותיק 'אקוויטל'. בתיק אקוויטל, כבר לפני 9 חודשים, הודיעה הפרקליטות כי היא שוקלת להעמיד לדין את כץ בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ומרמה והפרת אמונים.

באוקטובר האחרון, נערך לכץ שימוע לפני הגשת כתב אישום בפרשה בפני היועמ"ש. היום, תשעה חודשים לאחר ההודעה על הזימון לשימוע, וחמישה חודשים לאחר קיום השימוע – סך הכל 14 חודשים – החלטת היועמ"ש הסופית בעניינו של כץ טרם התקבלה.

שרה נתניהו. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

ניתן להתייחס גם אל תיק המעונות בו הואשמה שרה נתניהו. בספטמבר 2017 הודיע היועמ"ש לנתניהו כי העמדתה לדין נשקלת בכפוף לשימוע. כבר בשלב זה, הציג היועמ"ש את טיוטת כתב האישום נגדה – מרבית הפרשות בהן נחשדה נסגרו, והעמדתה לדין נשקלה רק בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות מרמה והפרת אמונים, בשל חלקה ב'פרשת הזמנת הארוחות', שנחקרה כחלק מ'תיק המעונות'.

השימוע של שרה נתניהו התקיים בפני היועמ"ש בינואר 2018. בסיומו ביקשו עורכי דינה של להשלים טיעוניהם בכתב, ונענו בחיוב. כתב האישום בפרשה הוגש רק ביוני 2018, תשעה חודשים לאחר ההזמנה הראשונית לשימוע. מדובר בפרק זמן ארוך, אך חשוב לציין כי בתיק זה, הימשכות ההליך לא הובילה לשינוי בכתב האישום: כתב האישום שהוגש בסופו של דבר זהה לטיוטה שהוצגה עוד בספטמבר 2017.

מה קובע החוק על התפטרות נבחרי ציבור בשל הליך פלילי?

החוק כיום אינו קובע שראש ממשלה חייב להתפטר לאחר הגשת כתב אישום נגדו. על פי החוק, אין מניעה מראש הממשלה להמשיך בכהונתו עד הרשעתו בפסק דין חלוט – משמע, לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי, ערער, והורשע בשנית בבית המשפט העליון.

עם זאת, הכנסת רשאית להדיח אותו מעט קודם, לאחר הרשעתו בערכאה השיפוטית הראשונה. זאת, על פי חוק יסוד הממשלה, הקובע כי "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון".

באותו חוק נקבע כי "לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי".

נתניהו, דרעי וליצמן בישיבה בכנסת , 20 בדצמבר 2015 (יונתן זינדל / פלאש90)

עם זאת, יש להתייחס גם להלכת דרעי-פנחסי, שקבע בג"צ בעקבות שתי עתירות שהוגשו בעניינם של שר הפנים אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי. בג"צ קבע כי חברי ממשלה שהועמדו לדין בעבירות חמורות, אינם יכולים לכהן כשרים לאחר מועד הגשת כתב האישום נגדם. אם יסרבו להתפטר, מוטלת חובה על ראש הממשלה לפטרם.

הלכה זו מתייחסת אמנם לשרים ולא לראש ממשלה, ואף קובעת כי ראש הממשלה יהיה מי שיפטר את אותם השרים אם לא יתפטרו בעצמם. עם זאת, במקרה בו עניינו של נתניהו יגיע לבג"צ – בג"צ יצטרך להכריע האם הלכת דרעי-פנחסי חלה גם על נתניהו.

מה התקדימים על ראש ממשלה הנאשם בפלילים?

בשתי מילים: אין תקדימים. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התפטר מתפקידו שנה לפני שהוגש נגדו כתב אישום – כאשר היה מצוי בחקירות במספר תיקים שונים.

הלכת דרעי-פנחסי היא אולי התקדים הקרוב ביותר על חבר ממשלה שנותר בתפקידו לאחר הגשת כתב אישום בעניינו.

דוגמה אחרת אותה הזכיר היועמ"ש כאשר דחה את טענת פרקליטו של נתניהו כי אין לזמן את נתניהו לשימוע טרם הבחירות, היא של השר צחי הנגבי. בפברואר 2006, פחות מחודשיים לפני הבחירות לכנסת, זימן היועמ"ש דאז מני מזוז את השר צחי הנגבי לשימוע לפני הגשת כתב אישום. הנגבי נבחר בבחירות לכנסת, אך לא מונה לשר – אז אכן הוגש נגדו כתב האישום.

מה עומד במרכז כל אחד מתיקי נתניהו?

תיק 1,000, המכונה גם 'תיק המתנות', עוסק במתנות בשווי מיליון שקלים, אותן קיבל נתניהו על פי החשד, מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. על פי החשד, נתניהו ובני משפחתו קיבלו מתנות שונות – תכשיטים, שמפניות, סיגרים, ועוד – בשווי מצטבר של מיליון ש"ח, משני אנשי העסקים. טענתו של נתניהו היא כי מדובר במתנות בלבד, אך חקירת המשטרה הצליחה לקשור ביניהן ובין טובות הנאה אותן סיפק נתניהו בחזרה לאנשי העסקים. בתיק זה הודיעה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית כנגד נתניהו לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר.

תיק 2,000 עוסק במערכת היחסים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. על פי החשד, ההסכם בין מוזס לנתניהו כלל הבטחת סיקור אוהד לנתניהו בידיעות אחרונות, בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של העיתון על ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום". המשטרה מדברת בפרשה זו על 'יחסים שוחדיים', המיוחסים לשני הצדדים. בסיום החקירה הודיעה המשטרה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים.

תיק 4,000 עוסק בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שבוצעו בעיקרן בין נתניהו ובין שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר "וואלה". המשטרה הודיעה כי התגבשה תשתית ראייתית לכך שנתניהו קיים מערכת יחסים שוחדית עם אלוביץ'. במרכזו התיק ניצב החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות כבדות משקל לטובת קבוצת בזק – למשל, בסוגיית מיזוג בזק-יס. בתמורה לכך, חשוד אלוביץ כי דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ומשפחתו.