שופטי בג"ץ יתכנסו היום (רביעי) לדיון נוסף בעתירת תנובה לחייב את שר האוצר לחתום על עליית מחירי החלב שבפיקוח. לאחר שפרקליטות המדינה הגישה את עמדתה כי אין הצדקה שלא לקבל את עמדת ועדת המחירים, נראה כי הסיכוי ששופטי בג"ץ יקבלו את עמדת שר האוצר המסרב לחתום על צו המחירים, נמוך מאוד.
כחלון עצמו התייחס למאבק בהתייקרות מחירי החלב לקראת הכרעת בג"צ היום בפתיחת ועידת השלטון המקומי ואמר כי על הפרק עומדת סכנת התייקרות של 6.6% במחירי החלב וכי זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. "אני הלכתי עד הקצה כדי למנוע את ההתייקרות. אפילו המדינה סרבה לייצג את עמדתי בבג״צ. חלב הוא מוצר צריכה בסיסי, זה לא מותרות. עשיתי כל מה שניתן על מנת כדי למנוע את ההעלאה הבלתי סבירה הזו". כחלון הוסיף כי הוא מקווה מאוד שתימנע התערבות בג״צ, וכי האוצר ותנובה יצליחו להגיע להסכמות שיצמצמו את עליית המחירים לכ-1.5%.
בתנובה מתנערים מהודעת שר האוצר כחלון על הסכמות וממתינים להכרעת בג"ץ לאחר שהבוקר הציגה פרקליטות המדינה את עמדתה לשופטים כי אין סיבה מוצדקת להמנעות שר האוצר מחתימה על התייקרות מוצרי החלב. בנוסף טוענים בתנובה כי ההתייקרות המדוברת עומדת על 3.4% בלבד ולא כפי שנכתב בהודעה של שר האוצר "מנענו התייקרות שערורייתית של 6.6%".
באשר לסיבה לכשלון המו"מ בין תנובה למשרד האוצר, שני הצדדים לא מספקים הסבר. עם זאת ניתן להעריך כי תנובה הבינה שללא תמיכת פרקליטות המדינה בעמדת שר האוצר בבג"ץ, השופטים יאלצו אותו לחתום על ההתייקרות בכל מקרה ולכן אין להם סיבה להתפשר על התייקרות של 1.5% במקום 3.4% כפי שאושר על ידי ועדת המחירים. בהעדר הסכמות בין האוצר לתנובה, שופטי בג"ץ צפויים למסור את החלטתם בעתירה בימים הקרובים.
עתירת תנובה הוגשה ביולי 2018 לאחר שבמשך חודשים ארוכים סירב שר האוצר כחלון לחתום על הצו להעלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים בהתאם להמלצות ועדת המחירים. זאת על אף שמחיר המטרה אותו משלמות המחלבות לרפתנים עודכן כלפי מעלה מספר פעמים. תנובה טענה להפסדים של 200 מיליון שקלים בשוק מוצרי החלב המפוקחים ופנתה לבג"ץ שיחייב את שר האוצר לחתום על העלאת מחירי המוצרים המפוקחים, בהם חלב, חמאה, גבינה לבנה גבינה צהובה ושמנת.
בדצמבר 2018 ביקשו שרי האוצר והחקלאות מבית המשפט כי יאפשר למדינה שהות על מנת לחוקק את הרפורמה במשק החלב שהייתה אמורה להוביל להורדה של מחיר המטרה אותו משלמות המחלבות לרפתנים. מספר ימים אחר כך פוזרה הכנסת והליך החקיקה של הרפורמה במשק החלב נעצר. יש לציין כי הרפורמה שנחתמה בין משרד האוצר, משרד החקלאות והתאחדות מגדלי הבקר גררה התנגדות רחבה של רפתנים שאף פנו לבית המשפט בדרישה לעצור את החקיקה בטענה כי התאחדות מגדלי הבקר פעלה שלא כדין.
לאחר פיזור הכנסת ניסו שר האוצר ומנכ"ל המשרד להמשיך בקידום החקיקה גם בתקופת בחירות וביקשו מהיועץ המשפטי לממשלה שיתמוך בעמדתם כי יש להימנע מהעלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים עד להשלמת החקיקה. בשלב הראשון, נתן היועץ המשפטי למשרד האוצר מספר שבועות לקדם את תהליך החקיקה, אך משהתברר כי הרפורמה במשק החלב לא תקודם עד להשבעתה של ממשלה חדשה הפך היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו.
במקביל, מי שחיפש בשבועות האחרונים חמאה ישראלית ברשתות השיווק נאלץ להסתפק בחמאה מיובאת, זאת לאחר שהמחלבות הגדולות, תנובה וטרה, צמצמו מאוד את ייצור החמאה.
בשבוע שעבר הגיש הממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד רועי שוויקה, לבג"ץ את כתב התשובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בה נכתב כי "בהיעדר נימוק שיצדיק בשלב זה את אי קבלת המלצות ועדת המחירים, המדינה מסכימה לצו מוחלט" בתשובה זו שומטת למעשה הפרקליטות את הקרקע מתחת לטענת המשיבים בעתירה (שר האוצר ושר החקלאות).
עם תשובת פרקליטות המדינה לעתירה, נראה כי שופטי בג"ץ יתקשו לקבל את עמדת שר האוצר המסרב לחתום על צווי עליית המחירים ויורו לו לעשות כן.
