ראש מכינת 'בני ציון' יובל כאהן ומנהל התכנית החינוכית של המכינה לשעבר אביב ברדיצ'ב יועמדו לדין בכפוף לשימוע, על חלקם באסון נחל צפית בו נהרגו עשרה בני נוער במהלך טיול שארגנה המכינה. כאהן וברדיצ'ב יואשמו בעבירות הריגה בקלות דעת וחבלה חמורה – עבירות שהעונש המרבי עליהן בחוק הוא 20 שנות מאסר. מדריכת המכינה שביקשה לבטל את הטיול לא תועמד לדין, מחוסר אשמה.

בכתב החשדות ששלחה היום (רביעי) פרקליטות המדינה לכאהן וברדיצ'ב נטען כי השניים לא ביטלו את טיול הגיבוש, בו השתתפו חניכי מכינה ותלמידי י"ב שהתעתדו להצטרף אליה, והתעקשו לקיימו למרות הצטברות התרעות ואזהרות רבות מפני שיטפונות הצפויים בנחלי הדרום באזור בו תוכנן הטיול. לפי כתב החשדות, התרעות אלו היו בידיעתם המלאה של כאהן וברדיצ'ב לפני היציאה לטיול ובמהלכו.

יובל כאהן, ראש המכינה הקדם צבאית "בני ציון" (צילום מתוך אתר המכינה)

בין יתר המידע שהיה בידי השניים מפורט כי כאהן ידע בימים שקדמו לאסון כי כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השיטפונות בוטלו, אך התעלם ממידע זה; כי השניים קיבלו חוות דעת מקצועית של סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה שהתנגד לקיום הטיול במועד בו תוכנן, אולם התעלמו מעמדתו; כי כאהן וברדיצ'ב קיבלו מידע קונקרטי מחברת חיזוי מזג אוויר שנשכרה על ידי המכינה לשם כך, לפיו ביום הטיול קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור, אך התעלמו ממידע זה.

אסון נחל צפית, בו נהרגו עשר נערות ונערים, התרחש באפריל האחרון, במהלך טיול גיבוש שאורגן על ידי המכינה. בזמן שהמועמדים למכינה וחלק מחניכיה צעדו בתוך החלק הצר של נחל צפית החל שיטפון שירד בעוצמה רבה במורד הנחל, שגרם לטביעתם למוות של שמונה מהמועמדים למכינה ושתי חניכות במכינה. שני מועמדים נוספים למכינה נחבלו חבלות חמורות. יתר החניכים והמועמדים לגיוס, אשר הצליחו לתפוס מחסה בטרם פגיעת השיטפון, חולצו על ידי כוחות ההצלה בסיוע מסוקי חילוץ.

זירת האירוע בנחל צפית (צילום: דוברות מד"א)

התעלמות מהתראות בזמן אמת

מכתב החשדות עולה כי טיול הגיבוש המקורי תוכנן תחילה לנחל צאלים, ואולם בשל סגירת מסלול ההגעה לנחל זה החליט ברדיצ'ב לשנות את מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית – על אף שכל ההתרעות בדבר החשש משיטפונות התייחסו גם לנחלים אלה. ברדיצ'ב מעולם לא טייל בנחלים אלו, לא הכיר את התוואי שלהם, מבלי שהוא או מי מהמטיילים ערך הכנה כלשהי לטיול בהם, ולמרות שכבר בערב שלפני יום האסון, קיבל תחזית מזג אוויר, לפיה קיימת סכנת שיטפונות בנחלי האזור.

עוד נטען כי בבוקר יום האסון עצמו קיבל ברדיצ'ב התרעות ממקורות שונים בדבר החשש לירידת גשמים, והיווצרות שיטפונות באזור בו עתיד היה להתקיים הטיול. למרות זאת, בשום שלב הוא לא פעל לביטול הטיול והנחה להמשיך בו כסדרו. כאהן, שנמסר לו ביום הטיול כי החניכים מטיילים בתוך תוואי נחל, לא עשה מאומה כדי למנוע את המשכו של הטיול – למרות כלל ההתרעות והאזהרות מפני סכנת השיטפונות.

ההרוגות וההרוג באסון השיטפון בנחל צפית.

אך ברדיצ'ב וכהנא לא התעלמו רק מאזהרות כלליות: זמן קצר מאד לפני שהקבוצה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית קיבל ברדיצ'ב התרעה ממוקדת, לפיה החל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל. במקום להפסיק את הטיול לאלתר בשל כך, הוא הנחה את החניכים להמשיך בכניסה לתוך תוואי הנחל. גם כאהן, שקיבל אף הוא מידע בזמן אמת על ירידת הגשמים באגן הניקוז של הנחל והסכנה הצפויה לחניכים עקב כך, לא עשה מאומה כדי להפסיק את הטיול.

"למרות סכנת השיטפון הברורה, שהייתה ידועה להם, ולמרות התרעות חוזרות ונשנות שהגיעו לידיעתם, ובכלל זה התרעות מגורמים בקיאים ומומחים בענייני סכנת הגשמים והשיטפונות באזור הטיול, השניים לא עשו דבר כדי להפסיק את הטיול ולמנוע מהחניכים מלהיכנס לתוך ערוץ הנחל, ובמיוחד לתוך החלק הצר שבו", נאמר בהודעת הפרקליטות. בכתב החשדות נכתב כי במעשים אלה כאהן וברדיצ'ב גרמו למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים למכינה, בקלות דעת, וזאת בכך שהשניים נטלו סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות הקשות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן.

כיום, העונש המירבי על עבירת ההריגה הינו 20 שנות מאסר. עם זאת, בתוך חודשים ספורים ייכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין, הכולל שינוי ההגדרות של עבירות ההמתה, אז יוגדר מעשה זה כעבירת "המתה בקלות דעת", שעונשה המירבי הינו 12 שנות מאסר. שינוי זה יחול על החשודים, ככל שיוחלט לאחר השימוע להגיש נגדם כתב אישום.

עוד החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד מי שהייתה המדריכה במכינה בעת האסון, מחוסר אשמה. זאת, משום שהתברר כי היא ביקשה שוב ושוב לבטל את הטיול, אך כל בקשותיה נדחו על ידי כאהן וברדיצ'ב, שהיו ממונים עליה.

התיק נחקר על ידי יחידת הונאה דרום במשטרת ישראל, ולווה על ידי עורכי הדין ואדים סיגל ודרור שטורק מפרקליטות מחוז דרום (פלילי). פרקליט המדינה, שי ניצן, קיבל את המלצות. בהתאם לחוק, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם, לחשודים עומדת האפשרות לקיים שימוע בפני פרקליט מחוז דרום. ההחלטה הסופית תתקבל על ידי פרקליט המדינה לאחר השימוע.