במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדמים לאחרונה מכירת ירקות באריזות פלסטיק חכמות שיאריכו את חיי המדף ואמורות למנוע בזבוז מזון. במשרד להגנת הסביבה לא מברכים על היוזמה, שתועלתה הכלכלית אינה ברורה, ועלולה לגרום לתוספת אשפה של אריזות שאינן מתפרקות בטבע.

ביום שני השבוע הודיע משרד החקלאות על יוזמה לשיווק ירקות ופירות באריזות. בפוסט שהועלה בעמוד הפייסבוק של המשרד נכתב כי "משרד החקלאות קורא לצמצום בזבוז המזון, ויתמוך ברשת מזון שתמכור את הפירות והירקות באריזות" תוך שימוש בתיוג #דיי_לבזבוז.

לפי ההודעה המלאה של המשרד, המהלך "עתיד לצמצם ב-15%-10% מהתוצרת שנזרקת ברשתות השיווק, ו-25%-20% מהפירות והירקות שבבית הצרכן, ויתרה מכך, להאריך את חיי המדף של מוצרים אלו. ערך מוסף למהלך זה יהיה סימון מקור הייצור של המוצרים והמלצות לשימוש. נוהל התמיכה עתיד להיות מפורסם להערות הציבור בימים הקרובים". לטענת המשרד, "שיעור אובדן המזון בפירות וירקות הוא כ-45% ועד 55%, בעיקר בשני גידולים עיקריים, מלפפון ועגבנייה, ששיעור הפחת שלהם גבוה ביחס לאחרים."

יתרונות נוספים לפי המשרד הם: "האריזות תמנענה מהצרכן לברור את הפירות והירקות במהלך הקנייה, דבר המקצר משמעותית את חיי המדף שלהם ובכך יגנו על הפירות והירקות מפני מכות וחבלות עד הגעתם למקרר הביתי. בנוסף, האריזות החדשות שומרות על רמות גזים ולחות רצויות בסביבת הפרי או הירק ומסייעות בכך בוויסות האווירה ובהארכת חיי המדף של הפירות והירקות הטריים בבית הצרכן."

עוד מציינים במשרד החקלאות כי שיווק מארזים סגורים במשקל נתון יגדיר את משקלה של יחידת המכר, ויסייע גם הוא בצמצום בזבוז מזון וכסף. יתרון נוסף הוא באפשרות סימון ומידע על האריזה: "האריזה החדשה תכלול את פרטי היצרן ומקום הייצור, כמו גם את מין הצמח, שם הזן, שם בית האריזה ותאריך האריזה. אם התוצרת מיובאת, יסומן על המארז גם בשם היבואן ושם ארץ המקור. כל אלו ישמשו להגברת השקיפות עבור הצרכן. כמו כן, האריזות תכלולנה גם את התו "מיוצר בישראל", דבר שיעלה את המודעות לצריכת מוצר כחול-לבן. לצד פרטים אלו, תופענה על האריזות הנחיות אחסון והמלצות לשימוש".

מה יותר פוגע בסביבה – לזרוק אריזות או לזרוק ירקות?

המהלך של משרד החקלאות מסתמך על מחקר משנת 2013, לפיו אריזה נכונה של מזון מפחיתה את כמות האשפה ובזבוז המזון. המדענית הראשית לשעבר במשרד להגנת הסביבה, סיניה נתניהו, הגיבה לפרסום בפייסבוק ואמרה שמסקנות המחקר לא תומכות דווקא בפתרון של אריזות, והביאה ציטוט ממחקר אחר מבריטניה מ2012 כאשר מסקנותיו : "הסיבה העיקרית לבזבוז היא שקונים רוכשים יותר ממה שהם צריכים, חוסר בהירות לגבי האחסון והתוויות והערכת יתר של של הכמויות הנדרשות".

לפי מחקר עדכני במימון המרכז לחדשנות באריזות מאוניברסיטת מישיגן, מדובר בנושא שאין לו מסקנה חד משמעית, בשל ההבדלים בין סוגי המזון, סוגי האריזות והתלות בהתנהגות הציבור, שאינה צפויה לחלוטין. כך למשל, המחקר טוען כי אריזות ואקום לבשר נחשבות לטובות סביבתית, אך אריזת ירקות ירוקים לא גורמת לתרומה סביבתית משמעותית.

ד"ר חגית אולנובסקי, מנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מסרבת בינתיים למסור את עמדתה, ורומזת כי הדברים אינם חד משמעיים ומחייבים בדיקה מקצועית מוקפדת. את עמדתה היא מתכוונת לבטא בכנס במרץ הקרוב שיערך בקמפוס הנמל בחיפה. בניגוד לטענתה, למשרד להגנת הסביבה יש עמדה בנושא.

משרד החקלאות עלול להטעות

כך יוצא, שהמשרד החקלאות מדגיש מחקר אחד, שאינו נגיש לקריאה בחינם, ולא בחן דווקא את תחומי הפירות והירקות הטריים, בהם ממליץ המשרד להכניס אריזות מזון. מחקרים אחרים, הגלויים ונגישים ברשת מעידים דווקא על תוצאות רב-משמעיות של ההשפעה הסביבתית של אריזת מזון, ומציעים עוד אפשרויות להשפיע על הציבור לצרוך פחות ולבזבז פחות, ללא כל קשר ליתרון האפשרי של אריזות בתחום הגדלת "חיי המדף" של המזון.

https://www.facebook.com/hagit.ulanovsky/posts/2368188069898712

המשרד להגנת הסביבה מתנגד

רוב מוחלט של המגיבים מתפלאים על היוזמה ומעבירים עליה ביקורת במילים חריפות, בדיון הכולל כבר למעלה מ1,000 תגובות. מפעילי דף הפייסבוק של משרד החקלאות עונים לחלק ניכר מהמגיבים המגיבים, באופן הרומז על כך שבמשרד מעוניינים לשנות את החשיבה האינטואיטיבית לפיו אריזות פלסטיק הן תוספת אשפה מזיקה. כך למשל כותבים במשרד: "אובדן המזון הוא חלק בלתי נפרד מזיהום סביבתי. ככל שתצומצם כמות המזון האובדת תופחת ההטמנה, וכתוצאה מכך, גם פליטות גזי החממה המשפיעים לרעה על כדור הארץ". עם זאת, עגבניות ומלפפונים הן פסולת אורגנית, שניתן להפוך לחומר קומפוסט ליד הבית, ואילו אריזות פלסטיק הן חומר הרבה יותר מזיק כשאר הוא מושלך. יוזמת המשרד לא כוללת יוזמה מקבילה למחזור אותן אריזות, לאחר שהאוכל בהן נאכל.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה סבור שיש להפחית במקור את היקף המוצרים הארוזים בשוק וכמו-כן, לצמצם בזבוז מזון – וזו לא הדרך. בכל מקרה, המשרד יוודא כי מי שאורז את הירקות והפירות ישלם דמי טיפול לתאגיד ת.מ.י.ר כנדרש לפי החוק, לשם איסופן ומיחזורן של האריזות".

האם מדובר באינטרס עסקי ובורגני?

דרישה זו של המשרד להגנת הסביבה, יכולה לפגוע בכלכליות של המיזם, ואולי אף לטרפדו, או לייקר מאוד את הירקות הארוזים לעומת הירקות בתפזורת. אחת הטענות כנגד המיזם היא שמעבר לייקור המזון, מדובר בפעולה שנועדה לסייע כלכלית ליצרני פלסטיק. עוד תוצאה בעייתי אפשרית היא קידום  את הבידול התרבותי בו לקוחות ממעמד מבוסס יותר ירכשו ירקות ארוזים ברשת שיווק "ללא מישוש קודם", כאשר לקוחות עניים יותר ימשיכו לרכוש ירקות "ממוששים" בשווקים הפתוחים.

החיסכון הכי גדול במזון ובהפחתת אשפה נעשה בקרב השכבות החלשות

יוזמות הפוכות לניצול מזון "ממושש", ופחות אסטתי אך טוב למאכל דוגמת "רובין פוד" תופסות תאוצה, אך הניצול הטוב ביותר של מזון שעלול להיזרק נעשה דווקא בתרבות הקולינרית בתוך משקי הבית – קניית ירקות פחות יפים ומוזלים בשווקים הפתוחים, קניה בכמויות מופחתות ובייחוד הכנת תבשילים מירקות "עייפים" במקום לזרוק אותם. התנהגות חסכנית וסביבתית כזו מאפיינת יותר משקי בית של השכבות החלשות, בעוד העשירים יכולים יותר בקלות להרשות לעצמם לרכוש כמות גדולה של מזון טרי ולהשליכו לפח כשהוא מתקלקל, תוך שהם שומרים עם מקרר מלא.

במשרד החקלאות מודים שאריזת הירקות צפויה לייקר אותם, אך טוענים כי המהלך צפוי לחסוך כסף בסופו של דבר בשל צריכה נבונה יותר: "דווקא באמצעות אריזות המוגדרות מראש, בגדלים שונים המתאימים למשפחות בעלות מספר נפשות שונה, ניתן יהיה למנוע מראש את הצריכה המוגדלת שלא לצורך", וכן "הבחירה לא נעשתה בחיפזון, אלא הושקעה מחשבה רבה במטרה לסייע הן לציבור והן לסביבה", עוד אמר המשרד כי "המיזם אינו מחייב לקנות את האריזות הללו, ולצד המיזם תהיה אפשרות לציבור לרכוש בתפזורת. מדובר באריזות שיוכלו לסייע הן לציבור והן לסביבה".