כנס קיסריה ע"ש אלי הורוביץ של המכון לדמוקרטיה התקיים אתמול (שלישי) במלון דן בירושלים. את הכנס פתח השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, שבירך את הבחירה לקיים אותו בעיר והביע תקווה שהדבר יהפוך למסורת.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, נשא דברים במהלכם הציג את היעדים האסטרטגיים של המשרד, בראשם צמיחה ופריון לצד צמצום אי השוויון. באב"ד התייחס לדרך בה יצאה לדרך תכנית העבודה של המשרד "התחלנו מכינוס ההנהלה של המשרד. שמענו סקירות מקרו וניסינו להבין איפה הבעיות המרכזיות של השוק. שר האוצר הגדיר את מטרות העל של המשרד ומהן יצאנו לדרך עם המטרות המרכזיות שהוא אישר. אנחנו מנסים ליצור אינטגרציה בין האגפים. יש לא מעט נושאים שמצריכים עבודה בצוותי עבודה משותפים בין האגפים. כמובן שבכל אחד הצוותים יש נציג של אגף התקציבים, אבל יש מאמץ ליצור תכנית של משרד האוצר ולא רק של אגף זה או אחר".

בראש סדר העדיפויות: צמיחה וצמצום פערים, באב"ד בכנס קיסריה. צילום: דבר ראשוןצילום: יוסי זליגר

בראש סדר העדיפויות: צמיחה וצמצום פערים, באב"ד בכנס קיסריה. צילום: יוסי זליגר

בנושא הדיור, הדגיש באב"ד את הפיכת הקרקע ממקור צבירת רווחים לקופת המדינה למכשיר להעברת הנחות לרוכשים חסרי הדיור דרך הקבלנים, בתכנית מחיר למשתכן, כמו גם את היעד של קיצור משך הזמן בין הגשת התכנית לדיור עד מסירת המפתח מ-13 שנים לארבע עד חמש שנים כמקובל במדינות ה-OECD. יש לציין כי בעוד הגדלת היצע הדיור היא יעד מוגדר בתכנית האוצר, הורדת מחירי הדיור אינה כזו.

באב"ד התייחס בהרחבה למדד קלות עשיית העסקים, ואמר כי "גילינו שבנושא תשלום מסים אנחנו מקום 103 בקלות עשיית עסקים. עברנו לתשלום מקוון. בפתיחת עסקים אנחנו מקום 56. אנחנו עובדים על ONE STOP SHOP  כדי שבעלי עסקים לא יתרוצצו בעשרה מוקדים בשביל לפתוח עסק. ברישוי עסקים אנחנו בין 121 ל-127. אנחנו פועלים על הקלת תשלומי המסים כדי להוריד חלק מהחסמים היכן שהתורים הם משמעותיים ומעכבים את התהליך. יש צוותים משותפים באוצר על מנת שכבר בתקציב ובחוק ההסדרים הקרוב הצעדים האלו יעברו"

נתון משמעותי שעלה מדבריו של מנכ"ל האוצר היה הפער בהישגים הלימודיים בין בני העשירונים החזקים לבני העשירונים החלשים. ביחס לפערים הקשים, הסתפק באב"ד באמירה "בכוונתנו לתת תמיכה הרבה יותר גדולה לפריפריה ובכך לצמצם פערים".

"יש סקטורים כמו הבנייה, שירותי האוכל, מסחר סיטונאי, פיננסים וביטוח שבמסגרת הסקטורים והענפים האלה הם פשוט לא פתוחים לתחרות" אמר באב"ד והוסיף כי "הכלכלן הראשי במשרד מוביל צוות שיפתח את השווקים האלה לתחרות בינלאומית ויעלה את הפריון. בבנייה במקום להביא עובדים זרים, נביא חברות זרות".

באב"ד התייחס בדבריו גם למגזר הציבורי,עליו מתח ביקורת חריפה. לדבריו, המעבר מהמגזר הפרטי לציבורי הותיר בו צלקות. "בסוף היום, יש אדישות של המשרד לתוצאות, זה לא מעניין אותו. מעניין אותו האם הייתה מעילה בכספים, האם היו הטרדות מיניות והשאר נעשה לא חשוב". עוד ציין, כי בכוונתו להגיע להסכמות עם ההסתדרות בדבר ניוד של עובדים לא יעילים.

את דבריו סיכם מנכ"ל האוצר בהתייחסות ליעד הורדת יוקר המחיה ואמר כי "כבר ראינו שכאשר במקום לתת מכסים גבוהים, נותנים סובסידיות איפה שצריך, המחירים יורדים. מי שקנה מושט בחג האחרון רואה את זה. אנחנו מתכוונים להרחיב את זה. אין כוונה לפגוע בחקלאות. אנחנו חושבים שאולי נכון לסבסד 20 אלף חקלאים במדינה מאשר להעלות את המחיר ל8 מליון אזרחים".

בחינת תכנית האוצר, כפי שהוצגה בכנס, מעלה כי התחרותיות היא הכלי המרכזי אותו מעוניין האוצר להפעיל במשק כמעט בכל התחומים ומרבית הדוברים בכנס ציינו את מחויבותם לנושא זה. עם זאת, הדוברים השונים לא ציינו באיזה אופן אמורה התחרות להביא להשגת היעדים של הגברת הצמיחה וצמצום הפערים. עמדה זו זכתה לביקורת מצד דוברים אחרים בכנס.

"יש הזנחה קשה של הפריפריה. זה לא הוזכר פה, אבל זה אסון.  לכן צריך להיות שינוי כיוון מהותי. למה אצלנו המסים העקיפים גבוהים והישירים נמוכים? למה ההוצאה הממשלתית נמוכה ולמה החוב נמוך?".

"הוצבו כאן מטרות של צמצום אי השוויון והצמיחה" אמר זאב רותם, מחברת 'רותם אסטרטגיה', והוסיף "הקשר בין המטרות שמוזכרות פה לתכניות הוא מאוד מאוד חלקי. חלק מהמאמצים, אם הם יצליחו, גם יפגעו בשתי המטרות הללו. ברבעון הראשון ל-2016 הצמיחה לנפש בישראל היא שלילית. זה מצב חירום. למה אין צמיחה ? כי זה לא בסדרי העדיפויות. הנושא של גירעון נמוך – משיגים. חוב/תוצר – משיגים. רוצים תחרותיות – ישיגו. רוצים ייבוא – ישיגו. אבל אין יעד לצמיחה ואין מי שמתעסק בזה.  למה יש קבינט דיור ואין קבינט צמיחה ? צריך להתחיל להשקיע במדינת ישראל. לא משקיעים במדינה. צריך כאן יותר חברות גלובליות כמו טבע, אינטל, וצ'קפוינט. בדנמרק מתוך 20 החברות הגדולות 18 הן גלובליות ואצלנו רק תשע.

"לגבי אי השוויון,אנחנו מככבים בזה" המשיך רותם, "יש הזנחה קשה של הפריפריה. זה לא הוזכר פה, אבל זה אסון.  לכן צריך להיות שינוי כיוון מהותי. למה אצלנו המסים העקיפים גבוהים והישירים נמוכים? למה ההוצאה הממשלתית נמוכה ולמה החוב נמוך?".

רותם סבור שיש טעות בתפיסה לפיה תחרות היא הפתרון לבעיית אי השוויון. מכיוון שבכלכלה יש יתרון לגודל, תחרות חופשית מובילה בקלות דווקא להתחזקות החזקים. לדבריו, צעדי האוצר המתוכננים, ברובם, אינם מכוונים לעמידה ביעדים עליהם הצהיר, וחלקם, כמו הגברת הייבוא, אף יפגעו בצמיחת המשק.

גם מנכ"ל משרד האוצר בעבר ויו"ר בנק דיסקונט בהווה, יוסי בכר, היה מסויג יותר ואמר כי כיום אין מפעלים חדשים המוקמים שהוא נדרש לתת להם אשראי. האשראי העסקי שכן מבוקש מיועד ברובו לעסקאות רכישה של נכסים קיימים ולא להשקעות בנכסים חדשים.

הביקורת התקיפה היותר הגיעה מכיוונו של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שאמר "ראיתי את היעדים שהציב האוצר, אבל לא ראיתי את הפתרון. אני לא זוכר אף מפעל שמוקם כיום בישראל ואני כן רואה מפעלים שלנו שמוקמים בחו"ל. לפני עשור הקמנו 63 מפעלים בשנה. כיום הגענו לשלושה. אנחנו צריכים יעדים שאפתניים לתקופות של חמש שנים, שיחייבו את החברים באגף התקציבים לממן אותם. אם היינו מציבים יעד של צמיחה של 20%, זה היה גוזר הגדרת עוד יעדים – הגדלת הייצוא והשירותים ב-7.5% בשנה, הגדלת הצמיחה לנפש, ואז להגיד איך עושים את זה. הגדלת ההון, הגדלת הביקושים. עם כל הכבוד לייבוא המזון, לא מטפלים בהגדלת כושר התחרות בזה שמורידים את המכס מדג פורל".

בתגובה לביקורת, אמר באב"ד כי  "במסגרת השולחן העגול, שייפגש לראשונה היום, נדון עם המעסיקים ועם ההסתדרות בהקלות נוספות על מנת שיהיו יותר השקעות בישראל. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים תהיה הבטחת הכנסה גבוהה יותר לקשישים וזה יינתן באופן שוויוני ולא סקטוריאלי. יש תכנית לצמצום העוני. בכל שנה אנו מיישמים עוד חלקים מדו"ח אללוף למלחמה בעוני. זה כולל חינוך דיפרנציאלי ואלף ואחד דברים. בשנים הקרובות יעשו עוד צעדים".

יש לציין שבדו"ח אללוף נטען כי כדי למגר את מרבית העוני בישראל יש להשקיע בכל שנה 7-8 מיליארד שקלים המפוזרים על פני כלל תחומי החיים.

ייתכן שאת המחלוקת לגבי יעדי האוצר המוצהרים לעומת הצעדים האופרטיביים שהוא מתכוון לנקוט ניתן לסכם בדבריו של השר אלקין בתחילת המושב "יש נושא שמאפיל גם על התהליכים וגם על התוצאות. זה הנושא של התדמיות. הן מנצחות גם את התוצאות וודאי שאת התהליכים".