בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את עתירת הליכוד נגד פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה.  שופט העליון נעם סולברג דחה את העתירה, שהוגשו בימים האחרונים בידי עו"ד יוסי פוקס, ואליה הצטרפה תנועת הליכוד, וזאת בשל חוסר הרלוונטית של העותר פוקס, ובשל השיהוי בהגשת הבקשה ליום פרסום ההחלטה מצד תנועת הליכוד. העותרים ביקשו כי בג"צ יוציא צו על תנאי למניעת פרסום הכרעתו של מנדלבליט, שצפויה להימסר היום, עד לאחר הבחירות.

השופט סולברג כתב בפסק דינו שניתן היום כי " דין העתירות להידחות על הסף". על עתירתו של פוקס אמר שאין כי "בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה". עוד הוסיף כי "הנפגע הישיר – ראש הממשלה – יכול לייצג את עניינו-שלו במישרין, טוב יותר מכל עותר אחר. אכן, ראש הממשלה הריהו אישיות ציבורית. יחד עם זאת, החלטת היועץ למשפטי לממשלה – אם להעמידו לדין אם לאו – נוגעת בראש ובראשונה לו-עצמו, ככל אדם, גם אם בעקיפין נודעת לכך השלכה על הציבור הישראלי כולו".

סולברג התייחס לעובדה כי הבוקר, ביקשה תנועת הליכוד להצטרף לעתירה, לאחר שנתחוור כי בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו במהלך היום. בנוסף הגישה תנועת הליכוד בקשה דחופה למתן צו ביניים. סולברג ציין בהחלטתו כי אמנם תנועת הליכוד מצטיירת כגורם רלוונטי יותר לעתירה, אך כי "בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות, לנוכח השיהוי הכבד בהגשתה".

עוד כתב סולברג כי "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה אין מניעה לקבל החלטה עקרונית ביחס לתיקי החקירה של ראש הממשלה עוד לפני הבחירות, פורסמה ברבים ביום 1.2.2019. תחת הגשת עתירה עצמאית מוקדם ככל הניתן, הגישה תנועת הליכוד בקשת הצטרפות 'דחופה' לעתירה קיימת, של עותר אשר לגביו כבר נקבע כי הוא נעדר זכות עמידה, וכל זאת ברגע האחרון ממש, הרבה מעבר ל'דקה ה-90'. די בכך כדי לדחות את הבקשה".

רגע לפני ההכרעה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניין שלושת התיקים כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, "הליכוד" עתרה לבג"ץ בדרישה להוציא צו ביניים נגד פרסום ההחלטה. על פי הבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד אבי הלוי, ההחלטה של מנדלבליט עלולה להוות "התערבות בוטה בבחירות". בליכוד הצטרפו כעותרים בנושא כבר אתמול (רביעי), אך היום הוגשה גם הבקשה לצו הביניים. על פי מרבית ההערכות בנושא אין סיכוי משפטי רב לקבלה של העתירה. גם במשרד המשפטים הבהירו: אין מניעה לפרסום ההחלטה.

מתנועת הליכוד נמסר כי "הודעת היועמ"ש לממשלה על כוונתו לפרסם היום את הודעתו היא תוצאה של לחץ בריוני של השמאל בשלוש השנים האחרונות שמטרתו להפיל את ממשלת הימין ולנצח בבחירות שלא באמצעות הקלפי. הליכוד באמצעות היועץ המשפטי של הליכוד עו״ד אבי הלוי הצטרף הבוקר לעתירה בבג"צ נגד פרסום ההחלטה לפני הבחירות לכנסת, שאין לה תקדים בתולדות המשפט הישראלי ושהיא מהווה התערבות בוטה בבחירות".

על פי הערכות, מנדלבליט יחליט בהמשך היום (חמישי) להאשים את נתניהו בשוחד בתיק 4,000, ובסעיף של הפרת אמונים בתיקים 1,000-2,000 – כל זאת בכפוף לשימוע. אתמול ביקשו פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו בקשה חריגה מהיועמ"ש: לא להעביר לאף אחד מהחשודים בשלושת התיקים את עיקרי חומרי החקירה בעניינו. זאת, גם אם יזומנו לשימוע לפני הגשת כתב אישום.

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט. צילום: אלכס קולומויסקי / פלאש 90

בשבועות האחרונים, עם התקרבות קבלת הכרעת היועמ"ש בתיקי נתניהו, הפנו פרקליטיו בקשה אחר בקשה אל מנדלבליט. בין היתר, ביקשו פרקליטיו למנוע את ההכרעה בתיקים עד לאחר הבחירות, ולחקור עדים אותם הציעו הפרקליטים. אל ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה פנו הפרקליטים פעמיים בבקש לגייס מימון להגנתו המשפטית של נתניהו מבעלי הון, ושלשום פנו לשרת המשפטים בבקשה כי תורה לשחרר חומרים פנימיים שמשרד המשפטים העביר בעבר למבקר המדינה בעניין נתניהו. כל הבקשות המוזכרות, נדחו.

מדובר בבקשה חריגה, שכן באופן רגיל, יחד עם זימון חשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום, מועברים לחשוד ולבא כוחו עיקר חומרי החקירה נגדו. זאת, על מנת לאפשר לו להתכונן להצגת טענותיו בשימוע שיתקיים בעניינו.

מהליכוד נמסר בתגובה לדחיית בג"צ: "מצער שבג"צ לא מנע מהשמאל התערבות בוטה בבחירות. בג"צ עצמו קבע בזמנו, בעניינו של צחי הנגבי, שיש להימנע מפרסום החלטות יועמ"ש בתקופת בחירות ומתח ביקורת על היועץ המשפטי דאז שעשה זאת. חבל שבג"צ לא הקשיב לבג"צ."

תיקי נתניהו: קיצור תולדות

1000 – "תיק המתנות"

תיק 1000 עוסק במתנות בשווי מיליון שקלים, אותן קיבל נתניהו על פי החשד, מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. על פי החשד, נתניהו ובני משפחתו קיבלו מתנות שונות – תכשיטים, שמפניות, סיגרים, ועוד – בשווי מצטבר של מיליון שקלים, משני אנשי העסקים. טענתו של נתניהו היא כי מדובר היה במתנות בלבד, אך חקירת המשטרה הצליחה לקשור ביניהן ובין טובות הנאה שונות אותן סיפק נתניהו לכאורה בחזרה לאנשי העסקים – ביניהן, קידום "חוק מילצ'ן", ויוזמות שונות שקידם כשר התקשורת ושנועדו לסייע למילצ'ן כלכלית.

ארנון מילצ'ן ובנימין נתניהו ב-2005 (צילום: פלאש 90).

סיכום חקירת המשטרה

בתיק זה הודיעה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית כנגד נתניהו לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר.

2000 – תיק ידיעות אחרונות

תיק 2000 עוסק בחשד ליחסים שוחדיים בין ראש הממשלה ובין מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.

על פי ממצאי החקירה, החל משנת 2009  התקיים בין נתניהו ומוזס קשר בו דנו השניים בסיוע אחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "ידיעות אחרונות", בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום".

רה״מ בנימין נתניהו לצד ארנון ׳נוני׳ מוזס (צילום: הדס פרוש | קוקו / פלאש 90).

החקירה התבססה על שתי הקלטות שמתעדות את השיחות בין השניים, ושחושפות חילופי דברים קשים אלה. ההקלטות מציגות כיצד השניים יזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום", צמצום תפוצת "ישראל היום". וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום". בנוסף חשוד נתניהו כי פעל לתווך בין מוזס לבין בעלי הון, לרכישת "ידיעות אחרונות", בעודו מכהן כשר התקשורת.

סיכום חקירת המשטרה

עם סיום החקירה, עמדת המשטרה היא כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים. נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, עמדת המשטרה היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד.

4000 – תיק אלוביץ'-בזק

תיק 4,000 עוסק בעיקרו בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי נתניהו ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה". החשד המרכזי הינו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו. בתוך כך, נחקרה בין היתר גם עסקת בזק-יס.

שאול אלוביץ ורה"מ נתניהו (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

סיכום חקירת המשטרה

עם סיום החקירה עמדת המשטרה היא כי נגד ראש הממשלה, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.  נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט. נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. בפרשה קיימים חשודים נוספים.