דבר ראשון
בניין ההסתדרות. צילום: ד"ר אבישי טייכר מתוך ויקימדיה קומונס
חובת הדיווח
לשם השקיפות

שקד הפיצה את תקנות השקיפות באגודות עותומניות, שיחייבו את ההסתדרות.

על פי התקנות חובות הדיווח החדשות יכללו בין השאר את החובה לחשוף את מלוא הנכסים והתאגידים בשליטת הארגון ודוח מלא של הכנסות והוצאות | ההסתדרות: "השרה איילת שקד מחפשת ועוסקת בתעמולת בחירות"

עדכון אחרון: 27.02.2019, 20:06

שרת המשפטים איילת שקד פרסמה להערות הציבור תקנות שיחייבו לראשונה אגודות עותומניות בדיווח שנתי לרשם העמותות – בין היתר באשר לחמשת בעלי השכר הגבוהות בארגון, חשיפת נכסים ודו"ח הכנסות והוצאות. בין הארגונים הצפויים להיות מושפעים מהתקנות – ארגוני העובדים הוותיקים והגדולים בישראל: ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים, ההסתדרות הרפואית, ההסתדרות הלאומית ועוד. ההסתדרות בתגובה: "פרסום טיוטת התקנות דווקא בתקופה זו מלמד כי השרה איילת שקד מחפשת ועוסקת בתעמולת בחירות. ההסתדרות בעד הגברת השקיפות ואף פעלה בנושא זה מיוזמתה בשנה האחרונה"

התקנות החדשות כוללות סעיף אשר יאפשר לארגוני העובדים שלא לחשוף פרטים באשר לקרנות השביתה שבבעלותן – זאת במטרה למנוע מצב בו המדינה והמעסיקים יוכלו להיערך אסטרטגית למאבק מול ארגוני העובדים ובמטרה לשמור על עצמאותם. הגבלה זו אף מחייבת לאור אמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל באשר לזכות ההתארגנות.

"מוצע לקבוע כי אגודות עותומניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה", נכתב בטיוטת התקנות. "פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותומניות; שנית, דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין".

כאמור, בין האגודות העותמניות הגדולות בישראל הם ארגוני עובדים וותיקים שהוקמו קודם להקמת המדינה, ואף היו בין התשתיות הציוניות אשר בנו את היישוב העברי את המדינה שבדרך. ההנחה היא כי מרבית הכנסותיהם של ארגוני העובדים הינם מדמי החבר המשולמים להם, וכן מדמי הטיפול המשלמים עובדים הנהנים מהסכמים קיבוציים אך אינם חברים בארגון העובדים. השרה שקד הדגישה כי בשל השפעתם הציבורית והכלכלית הרחבה של ארגונים אלה מוצדק להחיל עליהן חובות של דיווח ושקיפות, לטובת הציבור אותו הן מייצגות. "זכותם של אזרחי ישראל לדעת מהם האינטרסים הנסתרים של ההסתדרות וזכותו של כל עובד לדעת מה ההסתדרות עשתה בכספו", מסרה שקד עם פרסום התקנות. לצד ארגוני העובדים יושפעו מהתקנות גם מוסדות ציוניים ותיקים נוספים דוגמת קק"ל, קרן היסוד, ואוניברסיטת תל אביב וכן ארגוני מעסיקים רבים כגון התאחדות בוני הארץ והתאחדות בעלי המלאכה.

אגודות עותמאניות הינן התאגדויות, על פי רוב למטרות ציבוריות, שהתאגדו טרם לחקיקת חוק העמותות ב-1980 (חלקן בימי השלטון העותמאני או המנדט הבריטי). בדברי ההסבר לתקנות מצויין כי בידי המדינה אין כיום נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות עותמאניות הפועלות בה. אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עותמאניות כעמותות, ולא הוקמו אגודות חדשות, אך על פי ההערכה, עדיין קיימות בישראל אלפי אגודות עותמאניות , שחלקן מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים. השרה שקד החליטה לפטור אגודות עותמאניות קטנות (בעלות מחזור שנתי הנמוך מחצי מליון שקלים) ממרבית חובות הדיווח, וזאת בכדי שלא ליצור עליהן הכבדה רגולטורית מיותרת.

מההסתדרות נמסר כי "פרסום טיוטת התקנות דווקא בתקופה זו מלמד כי השרה איילת שקד מחפשת ועוסקת בתעמולת בחירות. ההסתדרות בעד הגברת השקיפות ואף פעלה בנושא זה מיוזמתה בשנה האחרונה. עם זאת, ישנה חובה לוודא כי זכותם הבסיסית והיסודית של העובדים להתארגן לא תיפגע. ההסתדרות תבחן את טיוטת התקנות ובהתאם לכך תגיב".

גילוי נאות: ההסתדרות היא הבעלים של "דבר ראשון"

נושאים קשורים:  איילת שקד, שקיפות, ההסתדרות
תגובות
×