משרד התקשורת מתיר לאינטרנט זהב לרדת להחזקה של 35% בלבד בחברת בי-קום, המחזיקה בגרעין השליטה בבזק. ההיתר יאפשר לבי-קום לגייס הון, למחזר חובות ולדלל את חלקה של אינטרנט זהב. האישור פוגע כלכלית בבנקים, השולטים באינטרנט זהב, אך מחזק את ההגנה עליהם מפני תרחיש של אבדן המניות לחלוטין.

על פי החוק, השליטה בבזק מחויבת להיות בידי גורם ישראלי. ההיתר האחרון הוענק לשאול אלוביץ', אף כי החזיק, באמצעות פירמידת חברות, רק כ-9% ממניות החברה. גרעין השליטה בבזק מוגדר בכרבע מהמניות, אשר נמצאות בחברת ההחזקות בי-קום. החברה חייבת למעלה משני מיליארד דולר, ללא הכנסות מבזק בטווח הנראה לעין והיא זקוקה לגיוס כספים לשם מחזור החוב.

50% מהשליטה בבי-קום שייכת לחברת "אינטרנט זהב". בי-קום ביקשה אישור להפחית את גרעין השליטה בה מ-50% ל-35%, שינוי שמאפשר לה לגייס כספים תוך דילול ההחזקה של בעלי מניות קיימים. תאורטית, מי שלא רוצה לעבור דילול, צריך להזרים כסף לחברה – כסף שאין לאינטרנט זהב – ולכן ללא דילול המהלך הזה היה חסום.

חברת בי-קום קיבלה ממשרד התקשורת אישור לשינוי היתר מהחזקה של מינימום 50% של אינטרנט זהב בה ל-35% מינימום. הבקשה הוגשה ב28.1.2019 וקיבלה אישור.

מדוע קורסות החברות השולטות בבזק ?

חלק משמעותי מהקריסה הפיננסית של חברות ההחזקה של בזק נובעת מקשיחות הרגולציה של משרד התקשורת כנגד החברה. לפי הנחיות אלו, אסור לחברה להתייעל בדרך של איחוד עם חברות הבת של בזק – פלאפון, בזק בינלאומי ויס, ונמנע ממנה לממש נכס מס תאורטי של ההפסדים הצבורים של חברת יס – כ5.5 מיליארד שקלים, השקולים ליותר ממיליארד שקלים של זיכוי מס.

יס היא לא חברה רווחית במיוחד, אך בזק דווקא כן. רשות התאגידים קבעה כי תכיר בכך רק במסגרת איחוד של החברות ולא לפני כן. קשיחות רגולציה נוספת היא הסדרת "השוק הסיטונאי", שמפחית במידה מה את מחירי האינטרנט, אך מסרבל את השוק, מחייב משטר פיקוח מחירים מסובך ומעכב השקעות בשדרוגים טכנולוגים נדרשים. כתוצאה מקשיחות זו, לצד תכנית פרישת עובדים נדיבה וגדולה בזק חדלה להעביר מרווחיה לבעלי המניות, מה שעשתה בעקביות בעשור האחרון. אי העברת הרווחים, ממוטטת את בי-קום, בעלת חוב של 2.36 מיליארד שקלים, ושל אינטרנט זהב, לה חוב של 727 מליון שקלים, ושתיהן נשענות אך ורק על רווחים מבזק.

מבנה שליטה מעוות עוד יותר

האישור ממשרד התקשורת מסרבל עוד יותר את מבנה השליטה בבזק, ומפחית את "ישראליותה", לפחות על הנייר. לא רק שמעל 73% מבעלי המניות יכולים להיות זרים, גם גרעיני השליטה בחברות ההחזקה יכולים להיות מדוללים עוד יותר.

שאול אלוביץ', שאין ספק בישראליותו, קיבל היתר שליטה בבזק, לאחר שרכש את השליטה בחברה במינוף עצום, עם הלוואה של כ-5 מיליארד שקלים. קבוצת יורוקום קרסה, לאחר שלא יכלה להחזיר חובות נותרים בהיקף של 1.6 מיליארד שקלים, ואלוביץ' חשוד בחשדות פליליים חמורים בשל ניסיונותיו לכאורה לחלץ כספים מבזק באופן בלתי חוקי.

השינוי הנוכחי מאפשר "הארכת זמן" נוספת בקיום מבנה השליטה המעוות בבזק, תוך המשך המדיניות של משרד התקשורת, ש"חונקת" את בזק, בתקווה לשדרג את נתח השוק של מתחרותיה, ללא יתרונות ברורים לציבור הרחב. מבחינת האינטרס של הציבור הרחב, אין שום משמעות ברורה להחלטה.

כספי בזק מגיעים מגביה מרוב תושבי מדינת ישראל. מדיניות נבונה מצד משרד התקשורת הייתה צריכה למנוע לפני שנים רבות חלוקה של כ-20 מיליארד שקלים במצטבר למשקיעים בשוק ההון, ולדרוש מבזק להגביל את חלוקת הכסף, תוך הוזלת המחירים והשקעה בשיפור שוק התקשורת. במשרד התקשורת עשו בדיוק הפוך: לא מנעו את חלוקת הרווחים, אילצו את בזק לשמור על מחירים גבוהים, תוך תקווה  שמדיניות זו תאפשר למתחרות של בזק לזכות בנתח שוק גדול יותר. המדיניות לא התממשה, וגולת הכותרת שלה – "השוק הסיטונאי" יוצרת תחרות לכאורה, בכך שהיא מחייבת את בזק להשכיר את התשתיות שלה למתחרות. בפועל, מדיניות זו מגבירה את התלות של הציבור בבזק ולא מפחיתה אותה.

פגיעה בבנקים ביחד עם הגנה עליהם

הבנקים קיבלו את השליטה בקבוצת יורוקום מידי אלוביץ', כבעלי חוב שמצפים לחלץ בחזרה כמה שיותר ממנו. בפועל, הם הזרימו 50 מליון שקלים בכיוון ההפוך – מכספם, אל חברת אינטרנט זהב, במטרה לייצב אותה.

הבנקים דחו הצעות מכירה שנראו להם נמוכות מדי, אך כיום הצעות הרכישה הן בשפל שהבנקים לא ציפו לו. האישור הנוכחי של משרד התקשורת יעלה להם בדילול ההחזקה שלהם בבזק ויפגע בסיכויי החזר החובות שלהם.

מצד שני, לולא מהלך זה, הבנקים נמצאים בסכנה של אבדן שליטה מוחלט באינטרנט זהב, אם בעלי החוב שלה ישתלטו על החברה, כמו גם במקרה שבעלי החוב של בי-קום יעשו פעולה דומה.

מכיוון שהאישור של משרד התקשורת צפוי לדלל את ערך הנכסים של אינטרנט זהב – הוא מציב דילמה לא פשוטה לבעלי החוב שלה – האם להשתלט על חברה שנכסיה עומדים בפני דילול ולהחזיק בה לזמן ארוך, למכור את אגרות החוב בהפסד גדול בהקדם או להיכנס להסדר פריסה מחדש של החוב למשך מספר שנים, בתקווה שהאילוצים הפיננסיים של בזק ישתנו, והיא תחזור לחלק סכומים גדולים לבעלי המניות. הבנקים ובעלי החוב של אינטרנט זהב סובלים מבעיה דומה – הם "רחוקים" מהכסף של בזק, כאשר לפניהם נמצאים בעלי המניות של בזק, ובעלי החוב שלה, בעלי המניות של בי-קום ובעלי החוב שלה, וזאת בתקופה אשר בה בזק כלל לא מחלקת כספים.