עקרון העצמאות ועקרון אמון הציבור הם, לדעת היועמ"ש, שני עקרונות עליהם מושתת הבסיס לפעולה תקינה של מערכת אכיפת החוק. היועמ"ש לא המציא תפיסה זו. בית המשפט העליון חזר בעשרות פסקי דין על האמירה שבמדינה דמוקרטית השרות הציבורי על כל זרועותיו בנוי על אמון הציבור. בלא אמון זה, לא יוכל השירות הציבורי לבצע את משימתו ברמה הנדרשת לאורך זמן. בלא אמון הציבור, יעמדו הרשויות ככלי ריק. בעניין זה, אין הבדל בין מערכת אכיפת החוק לשאר רשויות השירות הציבורי.
על רקע זה, תקף היועמ"ש חברי כנסת ושרים שפגעו או ניסו לפגוע בעקרונות אלו.

השאלה המעניינת היא מי אחראי לאובדן אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. האם האשמה מונחת רק לפתחם של נבחרי הציבור המשתלחים במערכת וחובטים בה בלי מעצורים, או שהתנהלות המערכת בשנים האחרונות היא שהובילה לאובדן האמון, או שמה השילוב בין הדברים.
מצב לא תקין
מחד, התנהלות בכירי מערכת אכיפת החוק בפרשות שונות בהן היו מעורבים בכיריה רתמה לא מעט לשחיקה באמון הציבור בשנה האחרונה. מאידך, התבטאויותיו של ראש הממשלה כנגד ראשי מערכת אכיפת החוק, מאז החלו החקירות בענייניו מחזקים אף הם את השחיקה באמון .
מצב זה מחמיר ועולה מדרגה כעת, עם ההכרזה על החשדות כנגד ראש הממשלה וזימונו לשימוע טרם הגשת כתב אישום בעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. מצב זה בו ראש הממשלה נמצא בליבו של מאבק אישי קשה מול היועץ המשפטי לממשלה מביא לכך שהמדינה מדברת לפחות בשני קולות מנוגדים. מצב זה אינו תקין.
ראש הממשלה בחר, במסגרת מלחמתו הלגיטימית על חפותו ושמו הטוב, לתקוף באופן ישיר, בוטה, וכמעט חסר תקדים את מערכת אכיפת החוק והעומדים בראשה. זכותו של נאשם לעשות כך במסגרת קו הגנתו. ואולם מקרה בו הנאשם הוא ראש ממשלה וזה קו ההגנה בו הוא בוחר? אין הוא יכול להמשיך להחזיק בכיסאו כראש הממשלה.
היום, לקראת פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו, העלה הליכוד סרטון חדש בו נאמר: "תיקי נתניהו הם מגדל קלפים; כאשר יגיע השימוע, הכול יקרוס". הסרטון מסתיים בכרזה על רקע אדום שתלווה מעתה את קמפיין הליכוד: "חקירות נתניהו = ניסיון חיסול פוליטי". ר' הממשלה רתם הערב את הצהרת היועמ"ש לצורך קמפיין הבחירות וברוח עתירת הליכוד, שלפיה "בריונות השמאל היא זו שהכניעה את היועץ המשפטי לממשלה". ראש הממשלה הציג את הצהרת היועמ"ש לגבי התיקים הפליליים נגדו כהתערבות בוטה במערכת הבחירות שמטרתה רדיפה שלו והפלת שלטון הימין.
דיבור ישיר, הסתה ישירה
למעשה, היתה זו הודעה שלישית של ראש הממשלה לאזרחי ישראל, סביב ההליכים הפליליים בעניינו.
במסיבת העיתונאים הראשונה שכינס ראש הממשלה מיד לאחר פרסום המלצות המשטרה בעניינו בתיקים 1000 ו-2000 התבטא באופן נוקב וחריג כנגד משטרת ישראל. התבטאויותיו אלו היו המשך ישיר לדה לגיטימציה שראש הממשלה עשה למפכ"ל, לחוקרי המשטרה ולמשטרת ישראל בעצמו ובאמצעות מעריציו.

בניסיון להגן על עצמו ולהימנע בכל מחיר מכתבי אישום נגדו, בחר ראש הממשלה לפגוע ולמעשה לרסק את מקצועיותה, יושרתה, ומעמדה של משטרת ישראל. התנהלות זו צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שירא ליציבות שלטון החוק, ללא כל קשר לחקירות שהתנהלו כנגד ראש הממשלה באופן אישי, בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
באותה מסיבת עיתונאים שב ראש הממשלה והדגיש, שוב ושוב, כי להמלצות המשטרה אין כל משמעות, הן נעדרות כל משקל או חשיבות וכי היועץ המשפטי לממשלה, הוא ורק הוא, שחורץ גורלו של תיק, ורק החלטותיו בעלות משמעות או משקל כלשהו בהליך הפלילי.
הצהרה זו של ראש הממשלה זו לא החזיקה מעמד הרבה זמן. רק לפני כחודשיים, 7.1.19, הודיע ראש הממשלה כי בשעה 20:00 ימסור הצהרה דרמטית לתקשורת. המדינה עמדה מלכת.
לא חלפה שעה קלה ומשרד המשפטים, שצפה את שעתיד לבוא, מיהר להוציא הודעה רשמית, ולפיה כל מהלכי החקירה בעניינו של ראש הממשלה מקצועיים תוך חתירה להגעה לחקר האמת בלבד וכי אנשי הפרקליטות והיועץ מבצעים את עבודתם במסגרת תהליך עבודה סדור ומקצועי (מונח שחוזר על עצמו שלוש פעמים) "שאיננו מתנהל ולא אמור להתנהל באמצעי התקשורת".
ואכן בשעה 20:00 נעמד ראש הממשלה, חשוד בפליליים (לא נאשם), מול המצלמות של כל כלי התקשורת באופן ישיר על מהלכי החקירה ועל החשדות המיוחסים לו תוך שהוא תוקף את מערכת אכיפת החוק, קרי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. ראש הממשלה לא העביר מסרים אלו באמצעות דובר ולא באמצעות עורך דינו. אלא במישרין, מפיו והכל בטרם הכריע היועץ המשפטי לממשלה אם יש מקום להעמידו לדין, בכפוף לשימוע. בהצהרה זו של ראש הממשלה, שנעשתה במסגרת מסיבת עיתונאים רשמית, בפריים טיים, הוא דיבר לכאורה לא כחשוד בפלילים, אלא בכובעו כראש הממשלה – הוא דיבר בשמה של המדינה.
אמש, פעם נוספת בפריים טיים, לאחר הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה על החלטתו להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה בגין עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים, המשיך נתניהו לדבר על 'מסע ציד' נגדו וכי רשויות אכיפת החוק, קרי – היועץ המשפטי לממשלה, שופכים את דמו ודמה של אישתו שרה.
שני הקולות
בכך יצר ראש הממשלה מצב שבו המדינה מדברת בשני קולות – האחד הקול היוצא מפי ראש הממשלה, המבצע דה לגיטימציה חסרת תקדים לרשויות אכיפת החוק, והקול השני שנשמע מפיו של היועץ המשפטי לממשלה.
מדובר בשני בעלי תפקידים בכירים ביותר מהרשות המבצעת, אשר כל אחד מהם מבקש לדבר בשמה של המדינה.

היה זה מנדלבליט עצמו שביולי 2016, בדיון בוועדת חוקה בכנסת אמר כי המדינה מדברת בקול אחד וכי היועמ"ש הוא קולה של המדינה. באותו מעמד טען מנדלבליט כי רק במקרים נדירים מאוד ראש ממשלה או שר יביעו עמדה אישית בבג"ץ המנוגדת לעמדת היועמ"ש. יש להניח כי באותה עת, לא צפה היועמ"ש את היום בו ראש הממשלה יעמוד כנגדו וידבר בקול הפוך לזה שלו, כאשר ענייניו האישיים הם שמוטלים על הכף.
מצב זה, בו ראש הממשלה מדבר בקול אחד והיועמ"ש בקול אחר – הוא מצב מסוכן מאוד, השוחק באופן קיצוני ביותר את מעמד רשויות אכיפת החוק וכן את כל עבודת הרשות המבצעת. אין ספק כי הצהרת היועמ"ש מאמש, הינה מדרגה נוספת בעימות חזיתי זה, אשר צפוי להסלים עוד יותר ככל שיתקדמו ההליכים הפליליים בעניינו של ראש הממשלה.
—
עו"ד אסף רוזנברג הוא ראש אגף המשמעת לשעבר בשירות המדינה ומי ששימש כעוזר המשפטי של פרקליטת המדינה עדנה ארבל