אחרי שלושה חודשים מתוחים, ביום שלישי האחרון יכלו 1,000 עובדי רשת הסופרמרקטים פושטת הרגל 'קואופ ישראל' לנשום לרווחה: בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את מכירת הרשת ל'מחסני השוק', שכוללת שמירה על ההסכם הקיבוצי שלהם. זה לא היה מובן מאליו: המתחרה הנוסף על רכישת הרשת, רמי לוי, דרש לבטל את ההסכם. עם זאת, עבור ראובן פרי, ראש חטיבת המסחר בהסתדרות המעו"ף, הנצחון הזה הוא רק צעד אחד בדרך ארוכה לשיפור תנאי העבודה של עשרות אלפי עובדי רשתות השיווק בישראל, שרובם משתכרים רק מעט מעל לשכר המינימום. בחזונו רואה פרי מהלך רחב של ההסתדרות שבו יצטרפו אליה מרבית העובדים בענף, ויאפשר להפוך את הקופאיות, סדרני הסחורות והזבנים לשקופים פחות
"אם ניקח את הדרמה של קואופ, חלילה אם היינו מאבדים את אותם אלף עובדים מאוגדים היינו יורדים במספר גדול של עובדים מאורגנים, מה שהיה מרחיק אותנו מיכולת לבצע מהלך ענפי ומושך כלפי מטה את התנאים של העובדים בכל הרשתות המאורגנות וודאי בכאלה שלא מאורגנות" אומר פרי בשיחה עם דבר ראשון.
פרי ליווה את מאבקם של עובדי קואופ מטעם ההסתדרות, בניסיון לחתום על הסכם קיבוצי עם הרוכש של החברה. לפרי יש היסטוריה של מאבקים בנושא, שהגדול בהם היה מאבק 4,000 עובדי רשת מגה, שזכו בסופו של דבר לחתימה על הסכם קיבוצי תחת הבעלים החדשים ביינות ביתן. כעת מנהל פרי משא ומתן עם בעלי יינות ביתן נחום ביתן, במטרה להביא לחתימה על הסכם שיחול גם על 5,000 העובדים הנוספים ברשת, שעובדים כיום תחת הסכמים אישיים. יחד עם התוספת של עובדי יינות ביתן, טוען פרי שההסתדרות תוכל להוכיח יציגות ענפית ולהביא לשיפור נוסף בהסכם הענפי כולו. "כל שיפור זה עוד כמה שקלים לכל עובד, בענף שאנשים בו משתכרים שכר מינימום. כל שיפור שנוכל לעשות בו יביא בשורה לציבור העובדים" אומר פרי.
ענף בעייתי
באופן היסטורי, מרבית עובדי רשתות שיווק המזון היו מאוגדים בהסתדרות וזכו לתנאי עבודה הגונים. עם זאת, בעשורים האחרונים הצטמצם כוחה של ההסתדרות בענף, ורשתות פרטיות חדשות, כמו ויקטורי ורמי לוי, קמו תוך התנגדות לארגוני עובדים.
בענף כולו עובדים כיום כ-60 אלף עובדים, ורובם זוכים לשכר נמוך יחסית. השכר הממוצע לעובד ברשתות שיווק המזון עומד על כ-6,000 ₪ לחודש בלבד. עם זאת, העובדים ברשתות המאוגדות זוכים לשכר גבוה באופן ניכר – בין עשרה לעשרים אחוז מעל לממוצע הענפי. מתוך כלל עובדים הענף מאוגדים כיום כ-23 אלף בהסתדרות, בעיקר ברשתות שופרסל, המשביר לצרכן, קואופ (שתימכר למחסני השוק), ועובדי מגה לשעבר, שעברו לרשת יינות ביתן עם ההסכם הקיבוצי.
למספר העובדים המאורגנים בענף יש חשיבות כפולה. כדי להגיע ליציגות בענף צריכה ההסתדרות להוכיח שהיא מייצגת 60% מעובדי הענף כולו. במצב כזה ההסתדרות יכולה לחתום עם המעסיקים ברשתות המאוגדות על הסכם ענפי, ובמידה והשר הממונה בוחר להרחיב אותו בצו הרחבה, הוא יהיה תקף על כלל מקומות העבודה בענף – גם אלו שאינם מאוגדים בהסתדרות.
"לפני כעשר שנים הבנו את הצורך לנהל משא ומתן עם לשכת המסחר כדי להגיע להסכם קיבוצי ענפי כללי שיורחב בצו הרחבה", מספר פרי, "הבנו שאם לא נעשה את זה, כל השכר שמשלמים בענף הזה ילך כלפי מטה. ראינו רשתות כמו רמי לוי שהולכים וצומחים, ראינו את ויקטורי ואחרים שהולכים וצומחים והרשתות הללו שילמו שכר נמוך מאד לעובדים, רזה שברזים. חוק שכר מינימום היה הדבר היחיד שהגביל את השכר בענף. לא נתקלנו בעובדים שקיבלו שכר גבוה יותר ברשתות האלו, ואז הרשתות האלו יכלו להציע עוף בשקל או מבצעים חסרי תקדים בחנויות, והרווחים שגזרו הרשתות האלו היו רווחים על גבם של העובדים, חד וחלק. רווחים של רשתות שאין להם הסכמים קיבוציים זה רווחים על גב העובדים שהשתכרו בסך הכל בשכר מינימום, ללא קרן השתלמות וללא פנסיה, ללא ותק – כל הדברים שהופיעו לאחר מכן בצו ההרחבה".
חשיבות נוספת של מספר המאוגדים בענף נוגעת דווקא לשמירה על התנאים של העובדים המאוגדים. ככל שיותר עובדים נאלצים לעבוד ללא הסכם קיבוצי ובשכר נמוך, הדבר מפעיל לחץ גם העובדים המאורגנים לקבל הורדת שכר, כדי לאפשר לרשת להתחרות. "באותה התקופה היו לחצים מצד ההנהלות ברשתות המאורגנות כלפי הוועדים שלהם. הם אמרו שהמצב התחרותי הוא בכי רע. ישנן רשתות כמו רמי לוי שלא שילמו לעובדים תנאים סוציאליים ולכן התחרות לא הייתה הוגנת. הם ביקשו מהוועדים להנהיג דור ב' ודור ג', והגענו למצב שב'מגה' היה אפילו דור ד' " אומר פרי.
"ב-2009 הגענו להסכם קיבוצי ענפי שנחתם מול לשכת המסחר, וההסכם הזה הורחב חצי שנה מאוחר יותר על ידי שר התמ"ת בזמנו בנימין בן אליעזר, בהמלצת ההסתדרות. היו התנגדויות של הרשתות הלא מאורגנות כמו ויקטורי ואחרים. אגה, הייתה התנגדות של האוצר שטענו שזה יביא לעליית מחירים- מה שהוכח כלא נכון. הייתה אז גם פנייה לבג"צ של הרשתות הלא מאורגנת נגד החלת צו ההרחבה. בסופו של דבר העתירות האלו קרסו" מספר פרי.
באותה התקופה גם זכתה ההסתדרות לאישור לאכוף את ההסכם הענפי גם ברשתות שאינן מאוגדות תחתיה. "בדיון שהתקיים מול רשת רוסמן הצלחנו לדרוש את תשלום תנאי הצו ברשת שאנחנו לא יציגים בה, אבל אנחנו יציגים בענף. בית הדין קבע שלהסתדרות יש זכות לאכוף את תנאי הצו גם ברשת שהסתדרות היא לא ארגון יציג בה".
עם זאת, לטענת פרי, בחלוף עשור מההסכם שנחתם ב-2009 יש צורך בעדכון ושיפור שלו. הבעיה היא שההסתדרות מייצגת נכון להיום מעט פחות מ-50% מהענף. "זו אחת הסיבות המרכזיות שהנושא של קואופ היה חשוב לנו כל כך" אומר פרי.
"רמי לוי הוא בהחלט יעד"
"זה נמצא על סדר היום של ההסתדרות – לארגן עוד רשתות לא מאורגנות" הוא מסביר, ולא מפחד לדבר גם על התאגדות ברשת רמי לוי – מי שנחשב למתנגד החריף ביות להתאגדות בענף, והואשם ברמיסת ארגון עובדים ברשת בשנה שעברה. "רמי לוי הוא בהחלט יעד מבחינת ההסתדרות. אנחנו בהחלט שואפים לארגן את העובדים שם. העובדים של רמי לוי ראויים להסכם קיבוצי ולביטחון תעסוקתי, לשכר ותנאים ולוועד עובדים שיגן עליהם, כמו בכל רשת מאורגנת" אומר פרי.
פרי עומד בראש המשא ומתן עם נחום ביתן, הבעלים של רשת יינות ביתן שקלטה את 4,000 עובדי מגה בשנת 2016, על החלת הסכם קיבוצי על כלל העובדים ברשת. מדובר ב-5,000 עובדים נוספים שעשויים להצטרף בקרוב להסתדרות, ולהגדיל את מספר העובדים המאורגנים בענף.
"להיות יציג בענף זה אומר שיש לנו מעל 60% מהעובדים בענף הזה. לכן המהלך מול יינות ביתן הוא מהלך מתבקש- כדי לחזור ולהיות דומיננטי מבחינת מספר העובדים המאורגנים וכדי להרים את תנאי השכר בענף כולו טיפה כלפי מעלה. לא ניתן לעשות זאת ללא הסכמים קיבוציים נוספים עם קבוצות עובדים נוספות ברשתות שאינן מאורגנות" אומר פרי.
כך, על פי פרי, לא תהיה להסתדרות ברירה אלא לאגד עובדים נוספים בענף בעתיד הקרוב. "בעבר מגה (הריבוע הכחול) ושופרסל היו כמעט היחידות בשוק שיווק המזון. לאחר מכן קמו רשתות חדשות והתחילו לנגוס מנתח השוק והענף הזה מעסיק כוח אדם די גדול, והתחרות והמאבק בין המאורגנות ללא מאורגנת היו לא הוגנים, לטובת הפחתת זכויות עובדים והובילה לזכויות מינימום ברשתות הלא מאורגנות ושחיקה של התנאים גם ברשתות המאורגנות" אומר פרי. "כדי לשפר את תנאי העבודה בענף הקשה הזה, אין לנו ברירה אלא להמשיך לאגד עובדים גם ברשתות שנכון להיום לא מיוצגות בהסתדרות, וזה מה שנעשה".