ועדת הכספים אישרה היטל היצף על כבלי נחושת, במטרה למנוע את סגירת מפעל סנרג'י בשדרות. הוועדה אישרה, פה אחד, את ההמלצה שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת במשרד הכלכלה שחקרה את ייבוא הכבלים מטורקיה וקבעה כי אכן יש יבוא במחירי היצף שפוגע בתעשייה המקומית. עוד קבעה הוועדה כי ההיטל יעמוד בתוקף למשך ארבע שנים, ולא שלוש כפי שנכתב בהצעה המקורית, זאת על אף התנגדות נציגות משרד האוצר בדיון שאיימו למשוך את ההצעה בעקבות השינוי.
למעלה משנה עולה שוב ושוב מצבו של מפעל סנרג'י משדרות המייצר כבלי נחושת להולכת חשמל. המפעל המעסיק כ-120 עובדים מייצר כבלים המיועדים למערכות הולכת חשמל ובהתאם לכך הלקוחה הגדולה ביותר שלו היא חברת החשמל. בשנתיים האחרונות סובל המפעל מתחרות בלתי הוגנת של ייבוא היצף של כבלים מטורקיה. על פי חקירת משרד הכלכלה הייבוא הטורקי נמכר בישראל במחירים הפסד שנועדו למעשה לפגוע בייצור הישראלי. מצבו החמור של המפעל העומד על סף סגירה אם לא ימצא פיתרון בימים הקרובים, הביא את ועדת הכספים לקיים היום דיון מיוחד בתקופת פגרת הבחירות.
"קיימנו בעבר דיון על חברת סנרג'י, חברת כבלים שממוקמת בשדרות ומעסיקה 120 עובדים. רבים מהם תושבי המקום הגיבורים, לא פעם תחת טילים", אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בפתח הדיון, והוסיף כי "תוך כדי דיון התברר שאנחנו נותנים את הפירות לארדואן, כאשר ממשלת טורקיה מסבסדת את הוזלת העלויות למפעלים המקומיים ומביאה להתמוטטות החברה בשדרות, ביקשנו שהמדינה תפעל ואנחנו מברכים על כך שהמדינה מביאה לנו את העניין הזה היום. אנחנו לא רוצים ולא מוכנים שמדינה אחרת תיקח את העבודה מכאן".
נציגי הוועדה המיוחדת במשרד הכלכלה, שבחנו את ייבוא הכבלים מטורקיה הציגו את מסקנות החקירה שביצעו וקבעו כי הייבוא הטורקי מגיע לארץ במחירי הפסד הנמוכים מהמחירים בטורקיה. המטרה של ייבוא במחירי הפסד היא לסגור את הייצור בישראל ולאחר מכן להעלות מחדש את המחירים כשלשוק הישראלי לא תיוותר חלופת ייצור מקומי. בהתאם לכך המליצה הועדה על היטל ייבוא בשיעור של 14.5% לתקופה של שלוש שנים. הצעה זו אושרה על ידי שר הכלכלה ושר האוצר בטרם הגיע לדיון ובעדת הכספים.
בהמשך הדיון נציגי חברת סנרג'י ביקשו מחברי הועדה להאריך את תוקף היטלי הייבוא לתקופה של חמש שנים. לטענתם הארכת תקופת הצו תיתן למפעל יציבות שתאפשר קליטה מחדש של עובדים שפוטרו כשהמפעל נקלע לקשיים. לאחר דיון קצר העלו חברי הכנסת הצעת פשרה במסגרתה הצו יקבע לתקופה של ארבע שנים.
נציגי משרד הכלכלה בדיון הסכימו להצעת הפשרה ואישרו כי שר הכלכלה מאשר אותה. לעומתם נציגי משרד האוצר, עמדו על כך שתוקף הצו יישאר שלוש שנים ואף איימו כי ימשכו את הבקשה לאישור הצו. בתגובה לעמדת אנשי האוצר איימו חברי הועדה ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) וח"כ גפני כי הועדה לא תאשר לאוצר בקשות תקציביות המונחות על שולחן הועדה.
בסוף הדיון החליט יו"ר הועדה גפני לאשר את היטל ההיצף לתקופה של ארבע שנים אך הגיש רביזיה (בקשה להצבעה חוזרת) למקרה ששר האוצר יודיע על התנגדותו ביומיים הקרובים. הגשת הרביזיה נועדה לעקוף את התנגדות משרד האוצר ולמנוע עיכוב בהטלת הצו.
בדיון נוסף שקיימה היום ועדת הכספים בנושא היטל ההיצף הסמלי (0.25%) שקבע שר הכלכלה על מלט מטורקיה ויוון, עלה כי בחודשיים שחלפו מאז הוחלט על היטל סמלי בלבד, מצבו של מפעל המלט הר טוב המשיך להתדרדר והוא נמצא בסכנת סגירה. חברי הועדה דרשו ממשרד הכלכלה להעלות את היטל ההיצף לשיעור אפקטיבי של 5%. בסופו של דבר החליטה ועדת הכספים להסתפק בהבטחת משרדי הכלכלה והאוצר לסייע למפעל מלט הר טוב באמצעות תמיכה ממשלתית ולא בהגדלת היטל ההיצף.
