ההודעה על השימוע לפני בחירות לגיטימית והעבודה על כתב החשדות הייתה עניינית ומקצועית – כך טוען פרקליט המדינה, שי ניצן, שהתייחס הערב (ראשון) לראשונה להכרעת היועמ"ש ביום חמישי האחרון, להעמיד לדין בכפוף לשימוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלושת התיקים בהם הוא חשוד, בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

ניצן התייחס לביקורת הכבדה שנשמעה כנגד היועמ"ש וכנגד עבודת הפרקליטות בנושא, ואמר כי: "היו עמדות שונות בשאלה באילו עבירות יש להעמיד את ראש הממשלה לדין. בתוך החלטת היועץ פורסמו באופן רשמי גם המלצותיי, שאותן הגשתי בשם פרקליטות המדינה,  וכן פורסם אילו מהן התקבלו על ידי היועץ ואלו לא. העמדות השונות פורסמו שכן היועץ המשפטי ואני סברנו שיש ערך רב לשקיפות בעניין זה, ואין מקום למנוע מן הציבור להכיר את עמדותיי, גם אם שונות הן מעמדות היועץ. עם זאת, חשוב להבהיר כי על פי החוק, ההחלטה הסופית הקובעת היא החלטת היועץ המשפטי לממשלה".

עוד אמר ניצן כי "נשמעה ועדיין נשמעת הטענה כי ראוי היה להמתין עם פרסום ההחלטה עד לאחר מועד הבחירות. לעניין זה אבהיר כי פעלנו לפי מדיניות המנחה אותנו מזה שנים רבות לפיה ככלל, אם תיק מבשיל להכרעה אין מקום להמתין עם פרסום ההחלטה רק בגין בחירות קרבות. זכות הציבור לדעת ועקרונות משפט נוספים מחייבים לפעול בדרך זו. כך פעלנו בעבר למשל בעניינו של השר צחי הנגבי, שזימון לשימוע נשלח לו זמן מה לפני הבחירות. כך קובעת הנחיית היועץ המשפטי ממשלה משנת 2005 ועל פיה נהגנו. לוח הזמנים לטיפול הפרקליטות והיועץ המשפטי נקבע זמן רב לפני שהוחלט להקדים את הבחירות. הדיונים בפרקליטות הסתיימו אף הם לפני שהתקבלה ההחלטה להקדים הבחירות ואף הודעתי על כך בפומבי והוספתי כי בימים הקרובים יחלו הדיונים הסופיים אצל היועץ המשפטי לממשלה. רק זמן קצר לאחר מכן הוחלט על הקדמת הבחירות וכאמור, לא הייתה כל סיבה לעכב את הדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה שמועדיהם נקבעו מראש".

בהמשך, התייחס ניצן לביקורת שנשמעה על החלטת היועמ"ש, ואמר כי "מיד לאחר פרסום ההחלטה, נשמעה ביקורת קשה משני כיוונים שונים והפוכים. מחד, נשמעה טענה כאילו היועץ המשפטי נתן "הנחות" לראש הממשלה, והקל עמו. מהצד השני נשמעה טענה, כאילו היועץ המשפטי החמיר יתר על המידה עם ראש הממשלה. כן עלו טענות שונות נגד היועץ ונגד הפרקליטות כאילו אנו פועלים משיקולים פוליטיים. המשותף לכל הטענות שהזכרתי, שעלו משני הצדדים, היא הטענה שההחלטות בפרשות אלה התקבלו כביכול משיקולים זרים. אין כל שחר לטענות אלה. ההחלטות התקבלו אך ורק – ואני מדגיש אך ורק – משיקולים ענייניים המבוססים על חומר הראיות. שאלת זהותו הפוליטית של חשוד אינה מעניינת אותנו ואינה נשקלת על ידינו לעולם. עלתה טענה משני הצדדים המבקרים, כאילו היועץ המשפטי "נכנע" למאן דהוא. מדובר בטענה שאין בה כל ממש".

ניצן המשיך ואמר כי "כידוע, במשך שנים התנהלו מול ביתו של היועץ הפגנות, שבמסגרתן דרשו המפגינים, ובכללם מנהיגים פוליטיים, שוב ושוב, כי היועץ יתן החלטות מיידיות בפרשות אלה. כידוע לכם, היועץ המשפטי לא הסכים בשום אופן לקבל החלטות עד אשר החקירה לא הפכה כל אבן, גם כאשר הוא הותקף בגין כך ללא הרף. בדיוק באותה מידה, היועץ קיבל בסופו של דבר את ההחלטה בה האמין לפי מצפונו ולפי מיטב אמונתו, ולא בעקבות לחץ כלשהו. לא שקלנו שום שיקול פוליטי עת החלטנו להעמיד לדין את מר אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, שהיה ראש מפלגת קדימה. ובדיוק באותה מידה, לא שקלנו שום שיקול פוליטי בעניינו של ראש הממשלה נתניהו".

ניצן התייחס להתקפות כנגד עו"ד ליאת בן ארי שוויקי, שניהלה את תיקי נתניהו כאשר רק הועברו לפרקליטות, ואמר כי "עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה, שניהלה את משפטו של אולמרט והביאה להרשעתו, ניהלה אותו אך ורק על פי שיקולים של ראיות- וללא מתן שום משקל לזהותו הפוליטית של אולמרט. בדיוק באותה הדרך, היא וכל אנשינו פעלנו גם בפרשות הנוכחיות. אך ורק על פי שיקולים ענייניים. ללא מתן שום משקל לזהותו הפוליטית של ראש הממשלה. שמעתי בצער את ההתקפות האישיות נגדה. בצער רב. היא לא ראויה להן. היא אשת מקצוע מן המעלה הראשונה, הפועלת ביושר ובהגינות, המקדישה את מיטב שנותיה למאבק בשחיתות הציבורית. אין לי ספק שהיא תמשיך לפעול ביושר וללא משוא פנים גם בהמשך הדרך. כך נעשה כולנו, שכן זהו תפקידנו. לכך נועדנו ולכך נשלחנו".

בסיום דבריו, אמר ניצן כי "אנו נוסיף לעשות את מלאכתנו, כפי שעשינו עד כה, בדרך ישרה, יסודית, מקצועית ומהירה, עד להשלמת התהליך וקבלת ההחלטה הסופית הנכונה ביותר, בתום השימוע. דבר לא ירתיענו".