אם לא יהיו שינויים עד למועד הבחירות, מספר המפלגות שאינן צפויות לעבור את אחוז החסימה יכפיל את עצמו ואף יותר מכך ביחס לבחירות האחרונות ב-2015 – כך עולה מניתוח הרשימות שנרשמו בוועדת הבחירות המרכזית אל מול הסקרים שנערכו עד כה.
למען האמת לא ממש נדרשים סקרים על מנת להבין שלאור אחוז החסימה הגבוה (3.25% מקולות הבוחרים), מערכת הבחירות הנוכחית מורכבת ממספר שיא של רשימות סרק שבחירה בהן משולה ללא יותר מהצבעה סמלית, חסרת משמעות כביכול. אמנם ייתכן ואף סביר שחלקן יודיעו על פרישה מהמירוץ כפי שעשו באחרונה מפלגותיהן של יום טוב סמיה, אלדד יניב ועדינה בר שלום, אבל בשלב זה עדיין רשומות מעל ל-40 מפלגות. בפעם הקודמת, לשם השוואה, התמודדו 25.
האמת היא שלבחירה במפלגות הללו, שולית ומצומצמת ככל שתהיה, ישנה משמעות והיא עשויה להשפיע על תוצאות הבחירות הסופיות. מדוע? קחו למשל את תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, שבהן 15 מפלגות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה שהוצב אז לראשונה על הרף שהוא ניצב גם היום. הבולטת ביניהן היתה מפלגת יחד בראשות אלי ישי, יו"ר ש"ס לשעבר, שגרפה 125 אלף קולות שהם 2.97% – בכלל לא רחוק מאחוז החסימה.
בסך הכל, בבחירות האחרונות הצביעו למפלגות הללו כ-189.5 אלף בוחרים – כ-6 מנדטים שהלכו לכאורה לאיבוד. אמנם מדובר כעת בחכמה בדיעבד לערוך את החישובים האלה, אבל למען האמת – למעט מפלגתו של ישי שדשדשה בסקרים מעל ומתחת לאחוז החסימה – לא היה ממש ספק ששאר הרשימות שהתמודדו "בתחתית" לא יעברו את הרף והתמודדותם הייתה קוריוז מצחיק או עצוב, רציני או שולי, אתם תבחרו.
אלא שניכר כי מערכת הבחירות הנוכחית שונה מזו הקודמת, שונה מאוד. מספר המפלגות שניצבות ממש מתחת או ממש מעל לאחוז החסימה הוא גדול בהרבה, לפחות לפי הסקרים האחרונים. ניתן למנות ביניהן את גשר, זהות, אותה "יחד" של ישי מהמערכה הקודמת וגם מפלגות שרוקדות עם אחוז החסימה ריקוד צמוד כגון "כולנו", ישראל ביתנו ורע"מ-בל"ד. למען האמת גם מרצ ואולי אפילו ש"ס לא כל כך רחוקות מאזור הסכנה שכל נפילה מתחתיו תגרום לכך שלא יקבלו ייצוג בכנסת הבאה.
מנגד, לראשונה מאז הבחירות לכנסת ה-15, לא תתמודד מפלגת "עלה ירוק" בפורמט כזה או אחר, ואין מה לזלזל בכך – מדובר במפלגה שבאופן עקבי הצביעו לה לא מעט ביחס למפלגות אחרות שלא עברו את אחוז החסימה. בבחירות האחרונות למשל בחרו בה קרוב ל-50 אלף איש, ובבחירות לכנסת ה-16 כשאחוז החסימה היה יותר נמוך – היא כמעט הצליחה לעבור אותו עם כמעט 40 אלף קולות. ייתכן שההחלטה לוותר הפעם נובעת מכך שהעיסוק בתחום הקנאביס התרחב וכבר אינו נישתי, וגם לאור ריבוי המפלגות.
בשורה התחתונה, בבחירות הקרובות צפויים להירשם הרבה יותר קולות אבודים שילכו למפלגות הללו. השאלה היא מה יהיה השיעור שלהם מסך הקולות בבחירות ובהתאם לכך – האחוז הכולל מהעוגה השלמה. בכל מקרה הרבה יותר קולות צפויים להיזרק לפח סתם כך, ובינינו – גם המתמודדים עצמם מודעים לכך שסיכוייהם לעבור את הרף משול לסיכוי שיצמחו להם כנפיים.
לפחות מבחינת הפולקלור וההומור, המפלגות האלו מצליחות להוסיף צבע למערכות הבחירות, ומי לא צריך איזה חיוך טוב; בייחוד כשההתמודדות בין המפלגות הגדולות מאופיינת בלא מעט דם רע ושליליות. אז מי יהיה לנו שם? ובכן, שוב תרוץ בבחירות מפלגת "הפיראטים" ששואבת השראה ממפלגות דומות במערב. חבריה אף התייצבו בפני ועדת הבחירות המרכזית עם כובעי פיראט, שלא יישאר ספק כלשהו אודות דמותם. בסרטון: נציגי מפלגת כלכלה. הם דווקא יעדרו הפעם
גם מאורן חזן לא נפטרנו כל כך מהר והוא יתמודד בראשות מפלגת צומת, כן כן – אותה מפלגה (או לפחות שלד של מפלגה) שבראשה עמד רפאל (רפול) איתן ושהגיעה לשיא בכנסת ה-13 עם 8 מנדטים. גם חסידיו של נחמן מאומן רצים שוב בבחירות הקרובות, וכך גם כוכב הרשת סמיון גרפמן בראש מפלגת "בטח" – מה שמבטיח שלפחות יהיה מצחיק.
גם לגמלאים שהדהימו את המדינה עם 7 מנדטים בכנסת ה-17 יש ייצוג מסוים בגלגול ובשם אחר; גם תא"ל במיל' גל הירש ומפלגת "מגן" עדיין נמצאים במירוץ, וכך גם מפלגת "ישר" שבדומה למפלגת הפיראטים דוגלת בפורמטים של פוליטיקה ישירה, כלומר שלאזרח תינתן האפשרות להשתתף באופן אקטיבי בהליך קבלת ההחלטות. מי יהיו כוכבי התשדירים? בקרוב נדע וסביר שגם נחייך, ואם לא נחייך נסתפק במעט אהבה; כן, כן, גם תחת הטיקט הזה צפויה לרוץ מפלגה.
