מצע מפלגת 'כחול לבן' בענייני דת ומדינה יכלול ככל הנראה אימוץ של תיקון 23 לחוק שירות ביטחון, המוכר יותר כ"חוק הגיוס". כך מדווח כתב חדשות 12 עמית סגל. בנוסף צפוי המצע לכלול חובת לימודי ליבה בכל בתי הספר, כלומר גם החרדיים, וכן ביטול חוק המרכולים, שאושר לפני שנה על חודו של קול ומחייב רשויות לקבל את אישור שר הפנים לכל חוק עזר המאפשר פתיחת עסקים בשבת, להוציא בתי אוכל.

חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) מסר בתגובה למצע 'כחול לבן' כי הוא "הוכחה מושלמת שגנץ נשלט על ידי לפיד – קעקוע חומות הדת ומסורת ישראל והתנכלות חוקתית לכל מה שנודף ריח יהדות. רק תנועת ש"ס חזקה תעצור את מפלגת השמאל של לפיד וגנץ ותתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה".

גיוס חרדים לצה"ל 2016-1999 (מכון המחקר והמידע של הכנסת)

תגובתו של אזולאי תואמת את עמדת המפלגות החרדיות נגד החוק, בטענה שהוא לא מאפשר לכל מי שרוצה ללמוד תורה לעשות זאת. לכן הודיעו המפלגות כי לא יתמכו בחוק בקריאות הבאות אם לא יתוקן.

חוק הגיוס עבר גלגולים רבים בעקבות פסילת בג"ץ ב-1998 את הפטור שנהגו לתת שרי הביטחון לחרדים על בסיס "תורתם אמנותם". ב-2002 אושר "חוק טל" שלא פתר את חוסר השוויון בין חרדים לשאר המתגייסים, ולאחר עתירות רבות לבג"ץ וארכות שקיבלה הממשלה לשנותו הוא נפסל ב-2012.

צה"ל – עמידה ביעדי הגיוס (מכון המחקר והמידע של הכנסת)

במרץ 2014 אושר תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, בהובלת "יש עתיד", שקבע מכסות לגיוס החרדים וסנקציות פליליות על מי שיסרבו להתגייס, להוציא 1,800 "מתמידים" שיוכלו להמשיך ללמוד בישיבות. החוק כלל "תקופת הסתגלות" של שלוש שנים ליישום מלא של החוק, שבמהלכה נותרה לשר הביטחון סמכות לאשר דחיות גיוס. במקביל כלל התיקון לחוק יעדים לשילוב חרדים בשירות לאומי-אזרחי.

עם החלפת הממשלה ב-2015 ויציאתה של 'יש עתיד' מהקואליציה, הובילו המפלגות החרדיות את תיקון 21 לחוק, שקבע שתי תקופות הסתגלות של שלוש שנים כל אחת, "ראשונה" ו"שניה", שבמהלכן תיוותר סמכות שר הביטחון לאשר דחיות גיוס. בספטמבר 2017 פסל בג"ץ את התיקון בשל פגיעתו בזכות היסוד לשוויון, וקבע כי יש לתקן את חוק השירות בתוך שנה, עד ספטמבר 2018.

יש לציין כי מאז תחילת שנות האלפיים חלה עלייה במספר המתגייסים החרדים – מ-128 בשנת 2002 ל-3,070 בשנת 2017. למרות זאת, העלייה במספר המתגייסים לא הדביקה את היעדים שנקבעו בחוק, וגדלו מדי שנה, אך בחלק מהשנים היו הנתונים קרובים – 99% עמידה ביעדים ב-2013 ו-89% בשנת 2016. למרות זאת, גם היום רק כשליש מהחרדים בגיל הגיוס מתגייסים.

סיור מפלגת כחול לבן בצפון. 4 במרץ 2019 (קרדיט: כחול לבן)

ביולי האחרון אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את תיקון 23, בתמיכת 'יש עתיד' שישבה באופוזיציה. התיקון קובע כי בשנתיים הראשונות לחוק לא תהיה חובת עמידה ביעדים, ולאחריהן תחל תקופת הסתגלות של שלוש שנים שבה תיבחן העמידה ביעדים, שמתחילים בכ-3,500 מגויסים בשנה הראשונה ליישום החוק ומגיעים ל-5,737 ב-2027.

התיקון קובע כי אם בכל אחת משלוש השנים הראשונות ליישום החוק לא תהיה עמידה של לפחות 85% ביעדים, החוק יבוטל בתוך שנה – שבה ניתן יהיה לתקן אותו – ולאחר מכן יוטלו שנתיים עד חמש שנות מאסר למי שיחמוק מגיוס, בהתאם לנוסח הרגיל של חוק שירות ביטחון. לכן טוען לפיד שהחוק כולל סנקציות פליליות ותומך בו. אי עמידה ביעד של 95% לפחות תגרור סנקציה כלכלית של צמצום התמיכה בישיבות.