ביום חמישי האחרון קיבל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לאחר כשלוש שנות חקירה, את הכרעותיו המרכזיות בשלושת תיקי ראש הממשלה. מבין תיקים אלה, התיק שהצטייר כמגובש ביותר בכתב החשדות אותו העביר היועץ לפרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הינו גם זה שנראה כמורכב ביותר להבנה – תיק 4000.

תיק 4,000 הוא הצעיר מבין התיקים בהם נחקר ראש הממשלה. חקירתו החלה רק ביוני 2017, לפני פחות משנה, על ידי מחלקת החקירות של הרשות לניירות ערך. מה שהחל בחקירת הקשרים בין נושאי המשרה בחברת בזק ובין מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, הפך לחקירה נרחבת בהרבה, שמקיפה לא מעט מוקדים, בעלי תפקידים, ואירועים. הכתבה שלפניכם, תנסה להציג את עיקרי החשדות, ההשתלשלויות, והאישים בתיק – מבלי ללכת לאיבוד.

כיצד שלט אלוביץ׳ בבזק? (גרפיקה: אידאה).

 

גיבורי תיק 4000 הם בראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובעל השליטה בחברת בזק ובאתר "וואלה", שאול אלוביץ'. הקשר בין השניים מתחיל עוד בשנת 1999, כאשר היכרות ביניהם נערכת על ידי זאב רובינשטיין, דמות שתחזור לא פעם בתיק זה. הקשר בין נתניהו לאלוביץ' נותר על אש קטנה עד 2011, אז רובינשטיין ממליץ לשאול אלוביץ', ולבת זוגו איריס אלוביץ', להגיע לביקור ניחומים אצל שרה נתניהו לאחר מות אביה.

הקשר בין שני הזוגות מתהדק כבר שם, אך הפור המהותי נופל בדצמבר 2012. אז, רק חודש לפני הבחירות שעתידות להתקיים בינואר 2013, מזמינים בני הזוג נתניהו את בני הזוג אלוביץ' לארוחת ערב משותפת במעון ראש הממשלה. בארוחת הערב, מתלוננים בני הזוג נתניהו על האופן בו הם מסוקרים באתר "וואלה". בערב זה מוסכם כי ביבי ושרה יוכלו לפנות לבני הזוג אלוביץ' בדרישות באשר לאופן סיקורם באתר.

בנימין ושרה נתניהו בכנסת. 28 ביוני 2017 (צילום: אוליבר פיטוסי)

בשלב זה, ביבי הוא ראש ממשלה שלפניו סיכוי לא רע לעמוד גם בראשות הממשלה הבאה, כפי שאכן התרחש, ואלוביץ' הוא הבעלים של מספר חברות ציבוריות, בזק בראשן, ובעל אינטרסים ברורים בשוק התקשורת.

מה שמתחיל לאחר ארוחת ערב זאת, מתואר בכתב החשדות כקשר "אינטנסיבי, תדיר, וחריג" בין בני הזוג נתניהו ובין בני הזוג אלוביץ'. במסגרת קשר זה, בני הזוג נתניהו העבירו על פי החשד לבני הזוג אלוביץ' דרישות שוטפות הנוגעות לאופן הסיקור שלהם, ולאופן הסיקור של מי שנתפסו כיריביו הפוליטיים של נתניהו. על פי כתב החשדות, "חריגות הקשר באה לידי ביטוי בדרישות אינטנסיביות רבות על פני מספר שנים, מאות דרישות, לעתים דרישות יום יומיות, שהועברו לא פעם בשעות יוצאות דופן, לסיקור או למניעת סיקור כזה או אחר". מתואר קשר שנתפס בידי מקורביו ואנשי לשכתו של נתניהו כקשר שאינו מתקיים מול כלי תקשורת אחרים בשוק, ואצל רבים במערכת "וואלה" כעול על כתפיהם.

בתמורה להטיית סיקור זו, מיוחסות לנתניהו מספר פעולות אותן ביצע כראש ממשלה ובהמשך גם כשר התקשורת, בעבור אלוביץ' וקבוצת בזק. בין פעולות אלה, ניתן למנות את קידום עסקת בזק-יס שהניבה לאלוביץ' על פי כתב החשדות מיליארד שקלים, אישור מכירת אתר "יד 2" בבעלותו לתאגיד תקשורת גרמני בתמורה לכ-800 מיליון שקלים, והנפקת אגרות חוב של חברת בי-קום בשליטת אלוביץ'.

הטיית הסיקור בוואלה

כיצד הצליח נתניהו להשפיע על הסיקור החדשותי באתר "וואלה"? את דרישותיו, בין אם אלה היו עבור סיקור חיובי לו ולבני משפחתו, ובין אם אלה היו לסיקור שלילי עבור מי שתפס כיריביו הפוליטיים, העביר נתניהו באחת משתי דרכים: לעתים באופן ישיר לאלוביץ', ולעתים לאלוביץ' דרך מתווכים שונים.

ניר חפץ, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ׳ (גראפיקה- אידאה. תמונות: פלאש90- יונתן זינדל / מרים אלסטר / יח"צ)

ראשית, יש לציין בהקשר זה את שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה. על פי כתב החשדות, שרה נתניהו העבירה יחד עם ראש הממשלה דרישות חוזרות ונשנות, לעתים יומיומיות, הנוגעות להטיית סיקור באתר וואלה אל בני הזוג אלוביץ'. דרישות הסיקור מתוארות בכתב החשדות ככאלה שהגיעו לא פעם מידיה של שרה נתניהו, מידי בני הזוג נתניהו יחד, ולעתים אף באופן ישיר בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ'. המשטרה סברה כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד את שרה נתניהו לדין בתיק זה, אך ביום חמישי האחרון, החליט היועמ"ש לסגור את תיק החקירה נגד שרה נתניהו, ולא להעמידה לדין בתיק זה.

איריס אלוביץ' אמנם לא הייתה בעלת תפקיד בבזק או בוואלה, אך על פי כתב החשדות בתיק, החל משנת 2015, הצטרפה לבן זוגה בכך שפעלה גם היא לקבל את דרישות הסיקור מבני הזוג נתניהו ולטפל בהן, והפעילה לחצים על בעלי התפקידים בוואלה להיענות לדרישותיהם. היועמ"ש החליט להעמיד את איריס אלוביץ' לדין בכפוף לשימוע בגין עבירת מתן שוחד ועבירות שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.

 

כאשר חפצו בני הזוג נתניהו להעביר דרישות סיקור דרך אחרים, עשו זאת דרך מספר מתווכים. בתחילת הדרך, אותו זאב רובינשטיין מהמערכה הראשונה, איש העסקים המקורב למשפחות נתניהו ואלוביץ', היה מי שהעביר את מרבית דרישות הסיקור מנתניהו לאלוביץ'. דרישות אלה הועברו מנתניהו, לרובינשטיין, לאלוביץ', למנכ"ל וואלה אילן ישועה, וממנו לעורכים באתר. רובינשטיין יועמד לדין בכפוף לשימוע בעבירות של סיוע למתן שוחד.

החל משנת 2015, תפקיד המתווך עבר לידיו של ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, שעבר לשמש כגורם המתווך המרכזי שהעביר את דרישות הסיקור של בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ'. חפץ נעצר ונחקר במסגרת תיק 4000, ובהמשך הפך לעד מדינה בתיק. הפיכתו לעד מדינה היוותה נקודת מפנה בחקירות תיקי נתניהו, שכן חפץ, שהיה מקורב מאוד למשפחת נתניהו, העביר למשטרה חומרים רבים הן על התנהלות נתניהו בתיק 4000, והן על התנהלותו בתיקים 1000 ו-2000.

דמות נוספת אך מרכזית פחות ששימשה כמתווכת בהעברת דרישות הסיקור הינו רן ברץ, ראש תחום ההסברה של נתניהו בתקופה המתוארת. ברץ היה חלק ממי שהעבירו דרישות סיקור לאלוביץ', לצד רובינשטיין וחפץ. עם זאת, הוא אינו מצטייר כדמות המרכזית מבין נושאי דרישות אלו, והוא לא יועמד לדין בתיק.

במערכת וואלה

הדמות המרכזית אליה הועברו דרישות הסיקור מידיו של שאול אלוביץ', הינו אילן ישועה, מנכ"ל אתר וואלה. ישועה קיבל מאלוביץ' את דרישות הסיקור של בני הזוג נתניהו, והעביר אותן לעורכים ולכתבים באתר. כתב החשדות מתאר את ישועה כמי שמתקשה מול מבול דרישות אלה, שלא תאמו תמיד, בלשון המעטה, את עמדתו המקצועית. כך למשל, מצוטט ישועה בכתב החשדות כמי שאמר לאלוביץ', לאחר קבלת דרישות סיקור רבות מהזוג נתניהו: "הם פוגעים בעצמם. לא ניתן מרגע לרגע לערוך את האתר בצורה כזאת, אנחנו שניות לפני התפטרות המונית של כל ראשי המערכת עם יציאה של זה החוצה, נזק קולוסאלי להם ונזק בלתי הפיך לנו".

ישועה היה גם מי שהחליט להפסיק לשתף פעולה עם דרישות בני הזוג אלוביץ' לסיקור בני הזוג נתניהו. זאת, בתחילת שנת 2017, לאחר שבני הזוג אלוביץ פנו אליו בדרישה לתאם עדויות ולשבש ראיות הנוגעות לדרישות הסיקור, לאור חששם מחקירה בעניין. ישועה לא יועמד לדין בתיק.

דמות נוספת בתוך מערכת "וואלה" היא אבי אלקלעי, שכיהן בחלק מהתקופה כממלא מקום העורך הראשי באתר "וואלה", לאחר עזיבתו של ינון מגל את התפקיד. אלקלעי נחשף לדרישות הסיקור של הזוג נתניהו, וכתב החשדות מציג תמונה לפיה הוא מתקשה מולן. בציטוט אחד המופיע בכתב החשדות אומר אלקלעי לישועה, מנכ"ל האתר: "אני לא פחות מבטוח שאתה מבין את החומרה של המצאת סיפורים עיתונאיים בהוראת השלטון. עוד יום טוב לכולנו". אלקלעי לא נחשד ולא יועמד לדין במסגרת התיק.

התמורה לסיקור – הטבות רגולטוריות לאלוביץ' ובזק

אם קבלת סיקור מיטיב באתר "וואלה" הייתה מה שקיבל נתניהו מאלוביץ', כעת הגיע הזמן להתמקד במה שעל פי החשד עשה בתמורה לאותו סיקור. כתב החשדות מייחס לנתניהו מספר פעולות אותן ביצע כראש ממשלה, ומאוחר יותר גם כשר התקשורת, על מנת לסייע לבקשותיו של אלוביץ'.

הבולט מבין המהלכים בהם מואשם נתניהו לטובתו של אלוביץ' הוא ההוצאה לפועל של עסקת בזק-יס, בה נמכרו מניות חברת "יס" מחברת יורוקם לחברת בזק. במסגרת עסקה זו שילמה בזק ליורוקם מיליארד שקלים. סכום זה שימש את אלוביץ' לתשלום חובות יורוקם בשליטתו.

עסקת בזק יס דרשה בין היתר את אישורו של נתניהו כשר התקשורת. העסקה לא התקדמה חודשים ארוכים בשל סיבות אחרות, אך לאחר שחסמים אחרים בדרך לאישורה ירדו מהפרק, נפגשו בנובמבר 2014 נתניהו ואלוביץ' במעון ראש הממשלה. בפגישה זו ביקש אלוביץ' להציג לנתניהו את לוחות הזמנים הדרושים לו לאישור עסקת בזק-יס, ולבקש ממנו לקדם את אישורה במהירות.

כל מינויי נתניהו

באותו חודש, נתניהו מחליט להעביר את גלעד ארדן מתפקידו כשר תקשורת, ולהיכנס לתפקיד בעצמו. ארדן ביקש להישאר בתפקידו לפחות עד השלמת רפורמת השוק הסיטונאי, רפורמה שהייתה פוגעת בכוחו של אלוביץ' כבעליה של חברת בזק. טרם ההחלטה על העברת ארדן מתפקידו, העביר ניר חפץ לנתניהו את תלונותיו של אלוביץ' על התנהלותו של ארדן מול בזק, ואת התנגדותו לכך שימשיך לכהן כשר התקשורת.

זמן קצר לאחר שנתניהו נכנס לתפקידו כשר התקשורת, בדצמבר 2014, הוא ממנה את עו"ד איתן צפריר לראש מטה משרד התקשורת. נתניהו הנחה את צפריר לפעול לקידומה של עסקת בזק-יס, תוך שהכפיף את הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, לרבות מנכ"ל המשרד דאז, אבי ברגר, להנחיותיו של צפריר. עוד הנחה נתניהו את צפריר לקדם את קבלת המלצת מועצת הכבלים והלוויין, שנדרשה בנוסף לאישור שר התקשורת, לצורך אישור עסקת בזק-יס. בסיום החקירה, המשטרה סברה כי לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת כנגד צפריר לביצוע עבירות בתיק.

אבי ברגר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת תחת השר ארדן, ולתקופה קצרה מאוד תחת נתניהו. לאחר שמונה לשר, נתניהו ביקש ממנו לקדם את אישור עסקת בזק-יס שתסייע לאלוביץ'. עמדתו של ברגר הייתה כי יש להתנות את אישור העסקה בהסכמתה של קבוצת בזק לקידום רפורמה תחרותית בשוק התקשורת ("רפורמת השוק הסיטונאי" אותה הוביל ארדן). התניה זו, שהייתה משמעותית מבחינת הגורמים המקצועיים, לא הייתה מקובלת על אלוביץ' ובזק. עמדה זאת הביאה לתרעומת רבה אצל אלוביץ', ותלונותיו בעניין זה וביחס לברגר הועברו לנתניהו.

במאי 2015, נתניהו מפטר את ברגר, שהתנגד לדרישות אלוביץ', מתפקידו כמנכ"ל בשיחת טלפון. נתניהו ממנה במקומו את איש אמונו שלמה פילבר למנכ"ל המשרד. עם מינויו כמנכ"ל, הנחה נתניהו את פילבר לקדם את אישור עסקת בזק-יס, באופן שיטיב עם דרישותיו של אלוביץ' בנושא. פילבר היה בקשר מול נציגי בזק כשעבד כמנכ"ל משרד התקשורת על אישור עסקת בזק-יס. בכתב החשדות בתיק, נכתב כי "פעולותיו של פילבר, שנבעו מן ההנחיה הכללית שנתת לו בפגישת ההנחיה, חרגו באופן קיצוני מההתנהלות המצופה ממנכ"ל משרד ממשלתי, והגיעו לכדי סטייה חריפה מן השורה בכל הנוגע לטיפול המשרד בענייני קבוצת בזק". לאחר שנחקר בתיק, הפך פילבר גם הוא לעד מדינה.

ביוני 2015 עסקת בזק-יס מאושרת. סכום של כ-680 מיליון שקלים הוזרמו בשל כך מחברת בזק לקבוצת יורוקום שבשליטת אלוביץ'. כספים אלה שימשו את אלוביץ' ואת יורוקום לפירעון חובות הקבוצה לבנקים. במועדים מאוחרים יותר, בהתאם לתנאי העסקה, שולמו על ידי בזק ליורוקום סכומים נוספים המוערכים בכ-300 מיליון שקלים, במהלך השנים 2016 ו-2017.

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

דמויות רבות בסביבתו של נתניהו הוזכרו כבר בכתבה, ביניהן – יועצו ניר חפץ, ומקורבו זאב רובינשטיין. דמות נוספת שעולה בסביבת נתניהו היא של דוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה נתניהו לשעבר. שרן צפוי לשמש כעד תביעה בתיק 4000. לפי כתב החשדות כנגד נתניהו, שרן אמר בחקירתו כי נתניהו הורה לו לקדם את עסקת בזק-יס, ולסייע בכך לאלוביץ'. לאור עדות זו, שרן צפוי לשמש כעד נגד נתניהו אם התיק יגיע למשפט.

מי עונה בבזק?

כאמור, החקירה הראשונית שהובילה להולדת תיק 4000 התמקדה בקשרים בעייתיים לכאורה בין בכירים בבזק, ובין שלמה פילבר, מינויו של נתניהו שהונחה לקדם את האינטרסים של אלוביץ' בבזק.

במסגרת חקירה זו נחקרה סטלה הנדלר, מי שכיהנה כמנכ"לית חברת בזק בין השנים 2013-2018, במהלכן התרחשו מרבית העבירות הנחקרות בתיק. המשטרה סברה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. היועמ"ש טרם קיבל הכרעה בעניינה.

עוד נחקר אור אלוביץ', דירקטור חברת בזר, ובנם של שאול ואיריס אלוביץ'. אור אלוביץ' נעצר ונחקר במסקרת תיק 4000. המשטרה סברה כי התגבשה נגדו תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. היועמ"ש טרם קיבל הכרעה בעניינו.

חשוד נוסף הינו עמיקם שורר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של בזק. גם שורר נעצר ונחקר במסגרת תיק 4,000, והמשטרה סברה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מתן שוחד (מסייע), עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. היועמ"ש טרם קיבל הכרעה בעניינו.

חשוד אחרון הינו אלי קמיר, יועץ אסטרטגי לקבוצת בזק, ומי ששימש על פי כתב החשדות כאיש הקשר המרכזי של שלמה פילבר בבזק. המשטרה סברה כי נגד קמיר לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.

פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

מאז קבלת הכרעת היועמ"ש בתיק, הושמעה ביקורת על כך שכנגד מרבית החשודים מקבוצת בזק עצמה, בעניינם החלה החקירה הראשונית בתיק, טרם התקבלה הכרעה.

פרשת 4000 מגיעה לסיומה בינואר 2017. אז, על רקע החשש של נתניהו ושל סביבתו מחקירה צפויה, ולאור חששם של בני הזוג אלוביץ' מחקירה כזו, פחתה משמעותית תדירות הקשר בין הזוגות והעברת דרישות הסיקור פסקה כמעט לגמרי. בנוסף, ועל רקע דרישותיהם של בני הזוג אלוביץ' מישועה לשבש הליכי חקירה וסירובו, הפסיקו אנשי "וואלה" במועד זה לשתף פעולה עם הטיית הסיקור.