אי השוויון בין גברים ונשים בישראל עומד שריר וקיים וההישגים הם מועטים, כך עולה ממדד תקרת הזכוכית שפורסם על ידי ויצו ליום האשה הבינלאומי. על פי המדד, נשים מרוויחות בממוצע 34% פחות מגברים, בכנסת הבאה שיעורן של נשים ירד לפחות מרבע מכלל חברי הכנסת, רק 20% מהספורטאים המקצועיים הן נשים, ורק 10.5% מהמיזמים בעולם ההייטק והטכנולוגיה שהוקמו בישראל בין 2014-2017 הובלו ע"י נשים לזה מתווסף שבשנת 2018 נשבר שיא של עשור כאשר 26 נשים נרצחו.

לפי מחקר חדש שפרסם "הפורום הכלכלי העולמי" ישראל דורגה במקום ה-46 מתוך 149 מדינות במידת השוויון המגדרי, וראשונה באזור מזה"ת וצפון אפריקה. איסלנד דורגה כמדינה הטובה ביותר מבחינת שוויון מדגרי.

את נקודות האור אפשר למצוא בכך שישנן יותר ראשות ערים, לראשונה מונתה ראשת עיר לאחת משלוש הערים הגדולות, מפקדת טייסת ראשונה, והעבודה שבראשות 3 הבנקים המובילים עומדות נשים.

מפגש מתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות 2018 בחסות פורום דב לאוטמן, 9 באוקטובר 2018 (צילום: מיה רודיך)

לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול ב-8.3, מפרסם ארגון ויצו את הדו"ח השנתי שלו – "מדד תקרת הזכוכית", המרכז נתונים הנוגעים למידת השוויון המגדרי בחברה הישראלית לשנת 2018. נתוני המדד שנאספו ורוכזו ע"י ויצו מרשויות המדינה, מכוני מחקר, ארגונים ודוחות שונים – משקפים פערים בין גברים ונשים במגוון תחומים.

אי שוויון בעולם העבודה

על פי הדו"ח, נשים הרוויחו בממוצע ב-34% פחות מהגברים, ובקרב העצמאיות 29% פחות, כאשר משכורת ממוצעת של אישה שכירה עומדת על 7,633 ₪ לעומת 11,663 ₪ של גבר. בקרב בעלות השכלה גבוהה, הנתון אף גבוה יותר ומגיע ל-39% הפרש. הפרשי השכר באים לידי ביטוי בפערים בהכנסה הממוצעת של נשים מפנסיה, זאת של הנשים נמוכה ב-38% מזו של גברים (3,289 ₪ מול 5,337 ₪).

פערי שכר גבוהים קיימים גם במגזר הציבורי – מנתוני דו"ח הוצאות שכר בשירות המדינה וגופי הביטחון (2017) של משרד האוצר, עולה כי שכר נשים במערכת הבריאות נמוך ב-28% משכר גברים, ב-21% במערכת הביטחון, ב-15% במשרדי הממשלה וב- 9% במערכת החינוך. המקור לפערים, לטענת הדו"ח, נובע מתמהיל שונה של נשים וגברים בין הדירוגים השונים, היקף משרה ממוצע ושונות בדרגות בין המגדרים.

נשים חרדיות בכנס קידום תעסוקה של נשים במרכז הטכנלוגיה של משרד הכלכלה. (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

אי שוויון מתבטא גם בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. נשים בישראל אמנם מהוות  47% מכוח העבודה אך נכון ל 2018, שעור הגברים המשתתפים בשוק העבודה גבוה ב-10% משיעורן של הנשים (69.1 לעומת 59.4). לכך מצטרף הנתון שנשים עוסקות במשרות חלקיות גבוהה פי 2 יותר מהגברים.

לא מיוצגות

פערים גדולים מתגלים במספר המנהלות במשק, במספר הנשים בפוליטיקה, בחברות ממשלתיות, באקדמיה, בספורט, בכלכלה ובמשפט.

שיעור המנכ"ליות במשק לשנת 2018 עומד על 12.2% בלבד (5,400 מול 38,900) ושיעור המנהלות הבכירות על 38.4%. רק 10.5% מהמיזמים בעולם ההייטק והטכנולוגיה שהוקמו בישראל בין 2014-2017 הובלו ע"י נשים. בחברות הממשלתיות נשים מהוות כ-20% מחברי הדירקטוריון ורק כ- 10% מכהנות כיו"ר דירקטוריונים.

בכנסת היוצאת היה מספר שיא של חברות כנסת, 35 נשים אשר היוו 28% מכלל חברי הכנסת. נתון זה העלה את ישראל מהמקום ה-70 בשיעור הנשים המכהנות בפרלמנט, אל המקום ה-57 בעולם. אולם מבחינת רשימות המפלגות לכנסת הבאה עולה כי מספרן יקטן ל-25 עד 29, ושיעורן מכלל חברי הכנסת לא יעבור את הרבע. בממשלה היוצאת המספרים נמוכים יותר: מתוך 39 שרי הממשלה, 15% בלבד כיהנו כשרות או סגני שרים ומספרן עמד על  6 בלבד.

בתחום הרשויות המקומיות, יש עליה בעקבות הבחירות ב-2018 במספר הנשים העומדות בראש רשויות מקומיות – 14 נשים מול 6 בקדנציה הקודמת, אך עדיין ייצוגן בשלטון המקומי מצוי בנקודת שפל: שיעורן מגיע ל-5.5% בלבד, 14 מתוך 257 ראשי רשויות. כשאחת מהן עינת קליש-רותם נבחרה כראשת עיריית חיפה, אחת משלוש הערים הגדולות בישראל. למרות ייצוג נמוך גם בחברות במועצות, חל שיפור מהקדנציה הקודמת: מ- 13.5% (327) עלה ייצוג הנשים ל- 16.6% (426) זאת מתוך 2,566 חברי מועצה.

ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם, מצביעה בבחירות המקומית. אוקטובר 2018 (מאיר וקנין/פלאש90)

במערכת הבריאות, בראש קופות החולים בישראל עומדים גברים בלבד ואף לא אישה אחת וכך גם באקדמיה, לאחר סיומה של פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה כנשיאת אוניברסיטת ב"ש עד 2018, אין אשה מכהנת כנשיאת אוניברסיטה. אי הייצוג באקדמיה הוא למרות שנשים מהוות כיום רוב בקרב הלומדים לימודים אקדמאיים (58% בתואר הראשון, 63% בתואר שני, ו-53% בתאר שלישי). שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי נמוך גם כן ביחס לחברים הגברים: 55% מרצות, 37% מרצות בכירות, 29% בתקן פרופסור חבר ורק 17% פרופסוריות מן המניין.

עוצמה כלכלית

דווקא בתחום הפיננסי ניתן לזהות עוצמה נשית. בראש המערכת הפיננסית הישראלית עומדות שש מנהלות בכירות: המשנה לנגיד בנק ישראל, המפקחת על הבנקים, הממונה על ההיגבלים העסקיים והמפקחת על שוק ההון והביטוח. כמו כן, שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים מנוהלים על ידי נשים (דיסקונט, לאומי והבינלאומי).

במערכת המשפט ניתן לראות מינויין של נשים כנשיאות בית המשפט העליון. אך יש עדיין דרך בכל הנוגע לצמצום פערים, כאשר רק 5 שופטות מתוך 17 מכהנות בביהמ"ש העליון, המהוות  29.4%.

אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון החדשה, מרים נאור הנשיאה היוצאת ושרת המשפטים איילת שקד (צילום: דוברות שרת המשפטים)

הייצוג החסר נוכח גם בפרסים כאשר בשנת 2018, שנת ה-70 לישראל, נבחרו מבין זוכי פרס ישראל רק 3 נשים לעומת 13 גברים.

צה"ל

למרות פתיחתם של תפקידים רבים בפני נשים ושילובן במערך הלוחם בשנים האחרונות, קיימים עדיין תהליכים הבולמים השתלבותן של חיילות במגוון תפקידים ובקצונה בכירה. כיום מהוות הנשים בצה"ל 33% מכלל החיילים, 2,700 מהן לוחמות, 8% מכלל הלוחמים, 36% בדרגות קצונה נמוכות, 13% בדרגת אל"מ ומעלה (7 תא"ליות ו-36 אל"מ). לראשונה מונתה השנה מפקדת טייסת בצה"ל, ושתי נשים שהגיעו לדרגת אלוף בכל ההיסטוריה של צה"ל.

נתונים נוספים שהדוח מציג הוא מספר המשפחות החד הוריות שבראשן אישה גדול פי 7.6 ממשפחות חד הוריות שבראשן גבר. 152,600 משפחות שבראשן נשים מול 20,100.

מספר הנרצחות הגבוה ביותר בעשור האחרון, בשנת 2018  נרצחו בישראל 26 נשים, מדובר במספר הגבוהה ביותר בעשור האחרון , שבו נרצחו 198 נשים.

"פערים בין המינים עוד נפוצים"

רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו, המובילה במניעה ובטיפול באלימות במשפחה: "הנתונים חייבים להוות קריאת השכמה לממשלת ישראל לטיפול במאות אלפי נשים ומשפחות החיות בצל האלימות. לא יכול להיות שהמחאה הציבורית הגדולה שהיתה פה נגד אלימות כלפי נשים תסתיים בקול ענות חלושה. אנו קוראות לממשלה שתקום לא להשתהות יותר ולהקים רשות לאומית לטיפול באלימות כלפי נשים, שיהיו לה תקציבים ומרחב פעולה לקדם תכניות טיפול ומניעה, חקיקה נדרשת ושתדאג לסנכרן בין כלל המערכות המטפלות בתופעה. משימתה הראשונה תהיה להוציא אל הפועל את התכנית הלאומית למאבק באלימות כלפי נשים, שאושרה בממשלה הקודמת אך לא הוקצו המשאבים ליישומה".

עובדות במפעל פרי גליל בחצור הגלילית (צילום: דבר ראשון).

פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית, התייחסה לנתונים: " למרות הישגים משמעותיים בעשורים האחרונים, בישראל שנת 2018, פערים בין המינים עוד נפוצים, ויש להם ביטויים בשכר, בשיעור הנשים במשרות בכירות, בשילוב חיילות בצה"ל ובהדרתן, בהטרדות ובאלימות נגד נשים – זה חייב להשתנות. המאבק לשוויון אינו עניין של נשים בלבד, הוא מאבק חברתי  הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, על דמותה ועל שיפור פניה של כלל החברה במדינה"

__________________________________________________________

נתוני מדד תקרת הזכוכית נאספו מתוך המקורות הבאים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אתר ממשלת ישראל, דו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אתר המטה הכללי, אתר הכנסת, אתר בית המשפט העליון, מדד המגדר, אי שיוויון מגדרי בישראל 2018, מכון ון ליר בירושלים, מכון אדווה, מדד המגדר בשלטון המקומי, עמותת כ"ן, דוח פירמת הייעוץ Deloitte, הדוח השנתי של משרד העבודה והרווחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המועצה להשכלה גבוהה – אם כי הנתונים הם עד 2016, אתר הכנסת, אתר פרס ישראל, אתר בנק ישראל – הפיקוח על הבנקים, אתר  "ישראל וה- OECD", נשים בישראל – פוסט של חנה רדו בפייסבוק