ועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותו של חבר הכנסת לשעבר לשעבר מיכאל בן ארי. יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, בחר לא להצביע. ההצעה לפסול את המועמדות נפלה על חודו של קול, עם 16 מתנגדים, ו-15 תומכים. מההצבעה נעדרו חברי סיעת כולנו של שר האוצר משה כחלון.

ח"כ סתיו שפיר הודיעה כי מפלגת העבודה תעתור לבית המשפט העליון על מנת להפוך את החלטת ועדת הבחירות. "נדאג להרחיק את הגזענים האלימים והמסיתים הללו – ממשיכי כהנא שגם תנועת הליכוד השוותה בינו לבין חוקי הנאציים – מבית הנבחרים של המדינה היחידה של העם היהודי", אמרה שפיר

ח"כ עאידה תומא-סולימאן (חד"ש) אמרה בתגובה להחלטה כי "מה שנחשב לפני 30 שנים כסכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית, עובר כמעט חלק בגרון של אותה דמוקרטיה. שני גזענים שמבקשים להוציא לפועל את משנתו של כהנא – אשר הוקא מחוץ לזירה הפרלמנטרית- חוזרים בחסותו של נתניהו ובברכתם של יתר מפלגות הימין. בושה וחרפה שקוראי הטרנפסר, הגירוש והרצח מקבלים היום גושפנקה שדעתם לגיטימית – ושהחברה הישראלית יכולה להיות סלחנית כלפיה וקשובה לה. הדמוקרטיה המתגוננת של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון סימנה בבירור את אויבה – והם בטח לא מצדיעי הרוצח גולדשטיין".

כזכור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט המליץ לוועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו של בן ארי, ראש מפלגת 'עוצמה יהודית', עקב הסתה לגזענות. בן ארי מתמודד כחלק מרשימת איחוד מפלגות הימין יחד עם 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי'. מנדלבליט הגיש את עמדתו לוועדת הבחירות בתגובה לעתירות המבקשות שלא לאפשר את התמודדותם של בן-ארי וחבר המפלגה איתמר בן-גביר בבחירות הקרובות. לגבי איתמר בן גביר, עמדת היועמ"ש היא כי על אף שהתקרב בהתבטאויותיו ל'תחום המונע' התמודדות לכנסת, אך נוכח המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון לפסילתו של מועמד לבחירות, יש להתיר את התמודדותו.

העתירה לפסילת מועמדותם של בן ארי ובן גביר הוגשה על ידי סיעת מרצ וחברת הכנסת סתיו שפיר (העבודה). היא מתבססת על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, הקובע כי "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה – (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3)   תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".

בהודעת היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי מנדלבליט "מדגיש כי עיקר המשקל ניתן לדברים אשר נאמרו בקולו של בן-ארי, בסרטונים שונים בעת האחרונה, שחלקם אף הועלו לעמוד הפייסבוק של 'עוצמה יהודית עם מיכאל בן-ארי'. לעמדת היועמ"ש, שורה של ציטוטים המפורטים בעמדה מלמדים באופן מובהק כי בן-ארי מסית לליבוי יצרים שיטתי על יסוד לאומי-אתני נגד האוכלוסיה הערבית, באופן המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום. בן-ארי קורא לשלילה אלימה של זכויות האוכלוסיה הערבית, לביזוי שיטתי ומכוון של האוכלוסיה הערבית, המאובחנת כמובן לפי יסוד לאומי-אתני, כ"אומה רצחנית", 'בעלי אופי בוגדני ורצחני', אנשים שמבינים 'רק כח', וכיו"ב. מכלול מתמשך וחמור זה, מלמד כי יש הצדקה לפסילת בן-ארי, הכל על-פי ההגדרות המדויקות שקבעה הפסיקה."

עוד נכתב בהודעה כי "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ראיות אלו חמורות וקיצוניות מבחינת עוצמתן; המטרה האמורה היא בגדר יעד מרכזי ושליט של המועמד, ולא נושא טפל ושולי, אלא מדובר במטרה שהיא השתקפות סגולית של זהות המועמד; המועמד פועל למען מימוש מטרות אלו לשם הפיכתם מרעיון להגשמתו וההתמודדות בבחירות נועדה למימוש המטרה או להגברת המעשה.

היועמ"ש מציין כי בתגובה שהגיש בן-ארי לעתירה הוא "נמנע מלהתייחס לראיות המשמעותיות ביותר בבקשה, בדגש על התבטאויותיו הקיצוניות בשנה האחרונה. כן נאמר, כי לא נעלמה מעינינו העובדה כי לא נמנעה מבן-ארי בעבר ההתמודדות לכהונה בכנסת והוא אף כיהן בה תקופה של ארבע שנים כחבר כנסת מן המניין. יחד עם זאת, כאמור לעיל, עיקר המשקל בבחינת הסוגיה דנן ניתן לראיות והתבטאויותיו של בן-ארי מן העת האחרונה כפי שפורט בהרחבה. אין מדובר בהתבטאות בודדה של בן-ארי, או בהתבטאויות ספורדיות. המדובר בהתבטאויות עקביות, לאורך תקופת זמן משמעותית ומהעת האחרונה בה מבקש בן ארי להציג את משנתו הפוליטית ולשכנע את קהל הבוחרים לבחור בו. מדובר על התבטאויות המצויות במוקד עיסוקו של בן-ארי, כפי שעולה מעמוד הפייסבוק הפוליטי שלו. אין מדובר במקרה גבולי. מדובר במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק, גם לפי המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה."

מנדלבליט מציין כי הראיות שהובאו מסגרת הבקשות כנגד מועמדתו של איתמר בן-גביר הן "משמעותיות ומטרידות ביותר". הוא ציין כי "הדברים שנאמרו על ידי בן-גביר, הנשמעים מפיו, הם קשים וצורמים ביותר. לעמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה, בהתבטאויותיו התקרב בן-גביר קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אולם לצד זאת, הרי שבעניינו של בן-גביר, הבקשה איננה מבססת, לדעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית, העולה כדי "מסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילת מועמד בבחירות לכנסת, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שהותוו בפסיקת בית המשפט.

ממפלגת עוצמה יהודית נמסר בתגובה לעמדת היועמ"ש: "עמדת היועמ״ש המצדד בפסילתו של ד״ר בן ארי מלהתמודד לכנסת בעוד שעמדתו מאפשרת לחברי הכנסת הערבים שתומכים בטרור ומסיתים כבר שנים נגד מדינת ישראל להתמודד היא לא פחות משערוריה. זו אותה פרקליטות שהגנה בחירוף נפש על זכותה של חנין זועבי לכהן בכנסת ישראל. אז טיבי וזועבי כן אבל ד"ר בן ארי שבניו משרתים ביחידות קרביות לא. אין סוף לצביעות.

שלטון הפקידים בפעולה וזו מציאות מפחידה. מישהו כנראה שם לו למטרה להפיל את שלטון הימין והוא פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו. אנו בטוחים שעמדה זו לא תתקבל ורצון העם יישמע ביום הבוחר כראוי במדינה דמוקרטית."