אמנם המפלגה שלו עדיין מדשדשת בסקרים, אבל חבר הכנסת איציק שמולי נושם בימים אלה אוויר פסגות לאחר שהגיע למקום הראשון בפריימריז בעבודה. את המרץ שהוא שואב מהצלחתו, מעדיף שמולי לנתב לתחומים קצת פחות סקסיים שאינם מאפיינים פוליטיקאים בנסיקה – עיסוק בסוגיות חברתיות ובראשן תיקון מערכת הבריאות הציבורית.

כן, שמולי מעוניין להיות שר בריאות, תפקיד תובעני שפוליטיקאים רבים משתדלים לברוח ממנו כל עוד הם יכולים. הוא אף הכין באחרונה תכנית ייעודית בנושא ביחד עם יו"ר מפלגתו אבי גבאי. בדרך לשם הוא סובר שנדרש שינוי חשיבה גם מצד האזרחים, שפשוט צריכים לדרוש יותר.

איציק שמולי בפריימריז בעבודה, 11 בפברואר 2019 (תומר ניוברג / פלאש90)

"חלק מהבעיה היא שהישראלים התרגלו לקום בבוקר ולהגיד 'תודה שאנחנו בחיים'", הוא אומר בראיון ל'דבר ראשון'. "אנחנו חיים בחרדה קיומית כל הזמן, בזמן שהאחריות של כל ממשלה היא לספק כיפת ברזל גם בתחום המדיני – אבל גם בתחום החברתי, להבטיח את קיומם של האזרחים בשני המובנים. התרגלנו לא לדרוש מהממשלות שלנו שום דבר. אז יש רכבת שלא נוסעת לשום מקום – וזה בסדר; חדרי המיון מפוצצים – וזה בסדר; מורידים ילדה מהאוטובוס בדרך לטיול כי ההורים לא שלמו – הכל עובר".

לדבריו, "אני חושב שחלק ממה שאנחנו צריכים לעשות זה לתבוע כאזרחים מהממשלה לממש את הברית בינה לביננו. תפקידה של הממשלה לערוב לקיום אזרחיה. הברית הקדושה הזו מופרת שוב ושוב וזה לא מקרי. זו תוצאה של הזנחה פושעת, של מדיניות מכוונת של נתניהו ביחד עם שותפיו בממשלה שמקטינים את היקף האחריות של הממשלה על השירותים החברתיים".

אתה עוסק בתחום שפוליטיקאים רבים לא אוהבים לעסוק. מה משך אותך לזה?

"אני חושב ששני דברים הובילו לזה. הראשון הוא מסע ייסורים שעברה סבתי ז"ל בעולם הבריאות והסיעוד. ראיתי מה קורה לאנשים מבוגרים כשהם הכי צריכים את המדינה שנתנו לה הכי הרבה. סבתא שלי לא היתה מדינאית ולא פוליטיקאית, היא היתה אשה פשוטה שעלתה מעירק ואני מרגיש שהיה לה חלק בבניית המדינה. אבל כשהיתה צריכה את המדינה היא לא היתה שם בשבילה. החלום שלי הוא לקחת את העוול הפרטי והמשפחתי ולהפוך את זה לתיקון לאומי".

לדבריו, הסיבה השנייה לעיסוק בתחום היא "שאני חושב שבתחום הבריאות יש את הבעיות הבוערות ביותר שאפשר לחולל את המפנה הגדול ביותר בהינתן שיתקיימו שלושה דברים – תכנית ברורה, החלטה על שינוי סדרי עדיפויות והשקעה נכונה של משאבים ציבוריים".

מחלקה פנימית בבית חולים. (ללא קרדיט)

תראה מה קורה בזמן האחרון – כולם פתאום מדברים על בריאות. מה אתה חושב על זה?

"תראה, אין ספק שהתחום מקבל הרבה יותר מקום על סדר היום ואני שמח שעוד מפלגות ופוליטיקאים מגלים אותו, ומנסים להתחרות על האופן שבו יש להבריא ולתקן את המערכת. אני לא מסתכל על זה בצורה צרה. המחויבות שלי היא טוטאלית אבל לא בלעדית, ואני שמח על זה. התקשורת שואלת שאלות נוקבות, הציבור דורש תשובות ברורות לגבי מה שהפוליטיקאים הולכים לעשות מחר בבוקר, כי המצב כרגע הוא באמת בלתי נסבל. מה שבטוח זה שמי שהביא את המערכת לקריסה – לא יכול להיות זה שיחלץ אותה".

קל יותר לבקר מהאופוזיציה. אם תתמנה מחר לשר בריאות, שוב תתקל באנשי אוצר שלא ששים להכניס את היד עמוק לכיס.

"אנחנו אומרים בצורה ברורה – צריך לשנות את החשיבה של הממשלה בנוגע למקום של השירותים החברתיים במדינת ישראל. זה ברור שהאוצר דוחף למקום של יותר הפרטה והעברת אחריות ממערכות ציבוריות, גם בבריאות. באופן פושע היה ניסוי בבני אדם כשלקחו את המערכת הפרטית ודרך השב"נים (שירותי בריאות נוספים) ניפחו אותה לממדים מפלצתיים. תראה לאיזה אבסורד הגענו, כשליצמן רצה להעביר בקדנציה הזו תרופות מצילות חיים אל תוך השב"נים.

מערכת בריאות שמאמינה בשוויון לא יכולה לאפשר מצב של 300 אלף ישראלים שלא יכולים להרשות לעצמם שירות רפואי נאות. אנחנו אומרים בצורה ברורה – ללא שינוי כיוון של השקעה תקציבית במערכת הציבורית, לא יכול להיות מפנה ומי שאומר אחרת משקר". יחד עם זאת, לשמולי חשוב להדגיש כי זה לא מסתכם רק בתקציבים נוספים. "בתחום העומסים בבתי החולים התכנית שלנו מדברת על קידום חשיבה מחודשת של רפואה מונעת ושירותי רפואה בקהילה. מה זה אומר? הקמת 40 מוקדים קהילתיים שבהם יוכלו לקבל שירותי רפואה אלמנטריים שם, במקום לרוץ עם כל בעיה לבית החולים ובדרך לחטוף זיהומים או לחכות שעות בתור".

ואם תכנס מחר ללשכת שר הבריאות, מה הדבר הראשון שתעשה?

"אני הולך להתנפל על ההסכמים הקואליציוניים ביחד עם יו"ר המפלגה אבי גבאי, שבשאיפה יהיה בתפקיד כמה שיותר בכיר ומקפיד שכמה שיותר דברים מהתכנית שלנו נמצאים בתוכם, בתוך ההסכמים. הדבר השני הוא לקחת שק שינה, להיכנס למשרד הבריאות ולא לצאת ממנו. אני יכול להבטיח לך שאני בא עם מוטיבציה אדירה לתקן את המערכת. זה מגיע ממקום מאוד אישי לסבתא שלי, שלה זה כבר לא יעזור אבל לאנשים אחרים כן".

שר הבריאות ליצמן (צילום: משרד הבריאות)

איך היית מסכם את הקדנציה הנוכחית של סגן שר הבריאות?

"נעשו גם דברים טובים במהלכה כגון התוספת לסל הבריאות, הגדלת מספר מכשירי MRI או הפתיחה המאוחרת אמנם של חדר המיון הקדמי בקרית שמונה. ועדיין, ביחס לאתגרים המשמעותיים של המערכת – התורים האינסופיים, העומסים בחדרי המיון ובמחלקות והפערים האדירים בין מרכז לפריפריה – לא נעשה כמעט שום דבר. בהרבה מהתחומים האלה המצב נהיה הרבה יותר גרוע, אובייקטיבית, ובהיבט הזה מדובר בכישלון מהדהד. התפקיד של משרד הבריאות הוא לא להקים ועדה כל שני וחמישי. אתם לא הפרשנים, אתם האחראים. לא צריך עוד ועדות. העובדה שממשלת ישראל הזניחה באופן פושע את תחום הבריאות בשנים האחרונות מעידה יותר מכל על המקום שהוא מקבל בסדר העדיפויות.

ליצמן זעק בספטמבר האחרון שהמערכת במצב אנוש, אז מה עשו? קצצו לו שוב. האחריות היא גם שלו. ראינו שכשהוא רוצה ליצור משבר קואליציוני הוא מסוגל וראש הממשלה נמתח לדום, כפי שהיה עם ענייני השבת. ציפיתי שפעם אחת הוא יהפוך שולחן על המחלקות הפנימיות, על זה שלא נתנו מספיק כסף לתחום הסיעוד, על התורים האינסופיים ועל זה שחלק מהקופות ניצבות בפני שוקת שבורה. הוא לא עשה את זה פעם אחת. הייתי מצפה שיממש את הכוח הפוליטי שלו וכמו שנלחם כמו אריה עבור הציבור שלו, יילחם עבור המחלקות הפנימיות".

לא לפחד לדבר על העלאת מסים

הוא אמנם רק בן 39, אבל שמולי צבר קילומטראז' ציבורי מרשים. הכנסת הבאה צפויה להיות השלישית שלו, והוא מונה לא מכבר ליו"ר סיעת העבודה לאחר ההחלטה של היו"ר גבאי להיפרד מאנשי התנועה. לפני כן הוא זכה לפרסום בימי המחאה החברתית ב-2011 כאחד ממוביליה, אז במסגרת תפקידו כיו"ר התאחדות הסטודנטים. ביחד עם סתיו שפיר, שותפתו למחאה ההיא, הוא שובץ ברשימת העבודה לכנסת. כיום שניהם נחשבים בעיני רבים במפלגה לתקווה גדולה, אולי אף למוביליה בעתיד הלא רחוק. בעוד שפיר לקחה על עצמה את תחום השקיפות, שמולי התמקד בחקיקה אינטנסיבית בתחומי הרווחה והבריאות ועל שמו רשומים כבר עשרות חוקים.

איציק שמולי במחאה החברתית בקיץ 2011 כיו"ר התאחדות הסטודנטים (צילום: גורג' נובומינסקי/ פלאש 90).

שמולי ביחד עם יו"ר המפלגה גבאי ידעו לאבחן כי בתקופה האחרונה העיסוק בנושאי הבריאות הפך לפופולארי הרבה יותר. במסגרת הקמפיין הם מציגים עצמם כאלה שיודעים כיצד ניתן לתקן את המערכת, למרות שלא מעט פוליטיקאים לפניהם ניסו וכשלו, או הצליחו באופן חלקי. המפלגה ושניהם אף פרסמו תכנית בנושא המורכבת ממספר עוגנים: 1. הפחתת העומס בחדרי המיון; 2. שדרוג בתי החולים; 3. קיצור תורים; 4. ביטוח סיעודי איכותי לכולם.

אחת המחשבות המרעננות ששמולי מקדם היא שינוי המשוואה הנוגעת לביטוחי הבריאות המשלימים (שב"ן) הניתנים דרך הקופות. בישראל ישנם כ-83% בעלי ביטוח רפואי פרטי, כשרק בהולנד וסלובניה השיעור גדול יותר בקרב מדינות ה-OECD. מנגד, ההוצאה הציבורית על בריאות היא אחת הנמוכות בין מדינות הארגון (62.5% מכלל ההוצאה הלאומית). במלים אחרות, הביטוחים הפרטיים הפכו להיות סוג של הכרח עבור מי שמבקש לקבל טיפול רפואי נאות, מס יקר לכל דבר ועניין – וכל זאת בזמן שהפוליטיקאים עצמם נזהרים כמו מאש מצעדים כגון העלאת מסים בכלל והעלאת מס הבריאות בפרט; גם כשהמשמעות היא שהאזרחים פשוט מוציאים הרבה יותר.

לדבריו, "התמהיל צריך להיות שונה. הרעיון של לשלם עוד חצי אחוז מס כדי לקבל שירותים נאותים יותר זה משהו שהפוליטיקאים מפחדים לדבר עליו. מצד שני אין להם בעיה שקופות החולים יקרעו את הישראלים בגובה הפרמיות כשהיחס עלוב מדי. ישראלים לא תמיד מצליחים לממש את מה שמובטח להם בפוליסות. רק שלא קוראים לזה מס אלא פרמיה והכסף לא הולך לבניית רשת ביטחון של המערכת, אלא לחברות ביטוח. יש מקום לשב"ן (שירותי בריאות נוספים) אבל זה לא יכול להיות ספינת הדגל של מערכת הבריאות, יצאנו מפרופורציות".

לא מדברים על זה הרבה, אבל מעבר לפינה ממתינים דיונים על הסכם קיבוצי חדש עם הרופאים בשנה הבאה. מה אתה היית מביא לשולחן אם היית מעורב?

"אני חושב שצריך להפוך את הרופאים לשותפים להבראת המערכת. יותר מדי פעמים בשנים האחרונות הגישה כלפיהם היתה לעומתית. צריך לזכור שאנחנו לא מדברים רק על הרופאים, אלא גם על האחיות, המתמחים והצוותים המסייעים. אני הייתי בא בגישה הוגנת. אם ישנו מחסור חמור ברופאים ויש לנו אתגר במובן שרופאים רבים הולכים לפרוש, אז צריך לדבר על מודל של פול-טיימרים (רופאים העובדים רק בבתי החולים הציבוריים, ס"ק), וצריך לדבר על תגמול של הרופאים.

יחד עם זאת, צריכות להיות מהם דרישות משמעותיות מבחינת המחויבות שלהם למערכת הציבורית. אני לא מתבייש לדבר במושגים של להשאיר רופאים ותיקים דרך מענקים. אם צריך להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה יכול להיות שצריכה להיות גמישות מסוימת בתנאי הקבלה. אחר כך הם לומדים במקומות אחרים ומקבלים הכשרה פחות טובה".

שמולי מוסיף כי הוא היה מגיע "בגישה פתוחה מבחינת מה שהרופאים במערכת הציבורית מקבלים, בהתאם לגג מסוים. הייתי נותן להם את ההבנה שאני נאבק לצדם כדי לשפר את מעמדם ושכרם, מתוך רצון לראות אותם במערכת הציבורית. אני חושב שגם הרופאים צריכים לבוא עם הגישה הזו לשולחן. אם אנחנו באמת בתוך סיטואציה של משבר לאומי בתחום הבריאות ואני חושב שזה המצב, אז הגישה הנכונה היא יצירת שותפים עם כל השחקנים במערכת. לתת וגם לדרוש לקבל".

האם יש מערכת בריאות בינלאומית שאולי כדאי לנו ללמוד ממנה?

"אני חושב שבנו כאן מערכת בריאות לתפארת. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש, אלא לחזור לעקרונות שתבעו מי שבנו את המערכת. מערכת שמספקת שירותים הכרחיים, שעקרונות כמו סולידריות באים לידי ביטוי ביישום החוק. ברגע שיחזרו לכך אני חושב שפתרנו חלק גדול מהבעיה. במקביל, יש מקום לפעול בהתאם למדדים ולתוצאות. למשל אם יש בעיה של זיהומים בבתי החולים, האחריות שלי כמדינה לשים על זה כסף כדי להתמודד עם זה, אך במקביל שבכל שנה כל בית חולים יראה את התוצאות; מה השגתי עם הכסף הציבורי. או למשל זמן טיפול מקסימלי שבו מטופל יקבל שירות".

לסיכום, שמולי אומר כי "עד היום הבעיות העיקריות בניסיונות לטפל בתחלואי המערכת היו שלא היה ניתוח קוהרנטי והוליסטי של הבעיות, אלא ראו כל בעיה בגזרתה; לא שמו מספיק משאבים ציבוריים ואמרתי בצורה הגונה וישרה – עם המרכיב הקיים של הוצאה ציבורית על בריאות לא ניתן לתקן את תחלואי המערכת". בין אם המסע של שמולי יסתיים בקרוב בלשכת שר הבריאות או לא, המסרים שלו אמורים וצריכים לחלחל לכל מי שמערכת הבריאות חשובה לו.

לשכת ליצמן: דברים פופוליסטיים, מערכת הבריאות בישראל מהטובות בעולם

מלשכת סגן שר הבריאות ליצמן נמסר בתגובה לדברים כי "מדובר בדברים פופוליסטיים שאין בהם הרבה מהאמת. מערכת הבריאות בישראל מהטובות בעולם. מדד המדינות של 'בלומברג' דירג את ישראל במקום 10, מתוך 169 מדינות. עם זאת, יש מה לתקן ולשפר ולייעל ואת זה עשינו ונעשה גם בקדנציה הקרובה.

נפתור את בעיית העומסים בתכנית לאומית נרחבת ובהשקעה תקציבית מיוחדת וזה אפשרי. גם בקדנציה זאת השקענו בנושא, הכשרנו עוזרי רופא, הכנסנו פראמדיקים למערכת, הוספנו 1000 מיטות ב-4 שנים, הקמנו בית חולים חדש באשדוד עם 340 מיטות נוספות חדשות, הקמנו 18 מלרדי״ם ברחבי הארץ בייחוד בפריפריה.

כמו כן הגדלנו את סל התרופות ב-40%, עשינו רפורמה בטיפולי שיניים לילדים עד 18, ולקשישים; עשינו גם מהלך דרמטי בסיעוד הממלכתי, השקענו בבתי חולים קיימים ואנו נשמח לצרף סרטון קצר שמסביר את כל העשייה. בעוד ח"כ שמולי ומפלגתו ישבו באופוזיציה, קיטרו ודיברו על הצעות חוק שלא התקדמו לשום מקום – ביצענו דברים דרמטיים במערכת הבריאות".