נתונים מדאיגים בביצוע התקציב של פברואר פורסמו אמש (חמישי) לפיהם נרשמה ירידה משמעותית בגביית המסים, וגידול בהוצאות הממשלה. נתונים אלה מגבירים את החשש כי השנה הגרעון צפוי לעקוף את היעד וגם את ההערכות המחמירות. באוצר פרסמו את ההודעה באופן חריג בשעת לילה מאוחרת של יום חמישי, מה שהעלה את החשד שיש ניסיון להסתירם, חשד שבאוצר מכחישים. מנגד, יש שיגידו שפרסומם בשעה חריגה זו דווקא נועד להבליטם.

בחודש פברואר הכניסה המדינה ממסים 24.3 מיליארד שקלים. נתון נמוך  בכ-6.8% לעומת פברואר אשתקד. ברשות המסים מסבירים את הירידה בהכנסות בשיעור חריג של החזרי מס חברות ומע"מ שנרשם בחודש האחרון. מתחילת השנה נרשמו הכנסות ממסים של 54.3 מיליארד שקלים כשהיעד השנתי עומד על 323.1 מיליארד שקלים. כך שלמעשה בחודשיים הראשונים של השנה הכניסה המדינה כ 16.6% מהיעד השנתי.

לעומת זאת בתחום ההוצאות, רשמה הממשלה גידול של 2.6% בהוצאות המשרדים לעומת פברואר הקודם. סך כל ההוצאות של המשרדים בפברואר מסתכמות בכ 28.5 מיליארד שקלים. מתחילת השנה רשמו משרדי הממשלה הוצאה של 53.4 מיליארד שקלים שהם 15.1% מהתקציב המקורי.

הגידול בהוצאות (בתוספות הוצאות על ריבית) והירידה בהכנסות הביאו להגדלת הגרעון הנמדד ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 3.5% מהתמ"ג. מתחילת השנה צברה הממשלה גרעון של 5.6 מיליארד שקלים לקראת יעד שנתי של 40.2 מיליארד שקלים. בשנה שעברה נצברו בחודשיים הראשונים של השנה 23. מיליארד שקלים בגרעון.

הנתונים של פברואר 2019 לא היו אמורים להיות מדאיגים כל כך אם לא הייתה זו שנת בחירות. בשנה רגילה כשנותרו עוד 10 חודשים להשלמת התקציב, לממשלה יש מרחב תמרון משמעותי שבתוכו היא יכולה לנקוט בשורה של צעדים שיחזקו את גביית המסים ויגבילו את הגרעון. לעומת זאת השנה עד להשבעת ממשלה חדשה נראה כי לממשלה יהיה קשה מאוד לקבל החלטות קשות שיאזנו את התקציב להמשך השנה.

על הנתונים הבעייתיים של חודש פברואר יש להוסיף את העובדה שבמשרד האוצר חרגו ממנהגם בחרו לפרסם את הנתונים אמש בשעות הלילה המאוחרות. שעת הפרסום החריגה העלתה את החשש כי במשרד האוצר ביקשו לצמצם את פרסום הנתונים ואת הדיון הציבורי בנושא. חשש זה מתגבר כשמצרפים לפרסום המאוחר את העובדה שבימים אלה עורך משרד מבקר המדינה בדיקה האם במשרד האוצר שיחקו עם המספרים של שנת 2018 כדי להקטין באופן מלאכותי את הגרעון של השנה שעברה. מנגד, יש אפשרות שפרסום הנתונים בשעה מאוחרת נועד דווקא כדי להגביר את העיסוק בהם. במשרד האוצר הסבירו את שעת הפרסום החריגה בכך ש"הפרסום התעכב מסיבות אישיות וללא קשר לנתונים".