בעוד כחודשיים וחצי, בין ה-23 ל־26 במאי, תתקיימנה הבחירות לפרלמנט האירופי. כעת הזמן עבור כחצי מליון ישראלים המחזיקים בדרכון אירופי להירשם בשגרירות המתאימה על מנת שיוכלו, לראשונה, להשתתף, להצביע ולהשפיע על הגוף הנבחר הגדול ביותר באירופה. כך, יתרמו לחיזוק הקשרים בין ישראל ואירופה, ולקידום אינטרסים ישראלים ויהודיים ביבשת.

אזרחים מ-27 המדינות החברות יבחרו 705 חברי פרלמנט, שבמידה מסוימת של צדק נחשב לאחד הגופים העוינים ביותר את ישראל בעולם הדמוקרטי. לא אחת, סובלת ישראל מהחלטות והצהרות של הפרלמנט, ומאווירה עוינת המחלחלת לשיח האירופי. לישראלים תלונות למכביר על אירופה ועל הגופים המנהיגים את האיחוד בבריסל. הבחירות בקרבות הן הזדמנות לשפר ולו במעט את המצב.

זכותם של המצביעים תהיה לתבוע מנבחרי הציבור מדיניות אירופאית אחראית ומתחשבת יותר כלפי ישראל, לצד חיזוקן והעצמתן של הקהילות היהודיות ביבשת

ההשתתפות בבחירות הקרבות לגיטימית – זוהי זכות טבעית של כל מי שאוחז בדרכון של אחת המדינות החברות באיחוד. שינויים שהחיל האיחוד הביאו לכך שלראשונה מאז ומעולם, פשוט לממש את זכות ההצבעה גם בישראל, מבלי צורך לטוס למדינת האם. זאת ועוד, לנוכח אחוז הצבעה נמוך יחסית בעבר, השיק השנה הפרלמנט קמפיין הנקרא "הפעם אני מצביע" – על מנת לדרבן בוחרים להשתתף ולשחק חלק פעיל בחגיגה הדמוקרטית הגדולה ביותר ביבשת.

מפלגות, מועמדים פרטיים וגופים בעלי עניין יכולים לרתום ישראלים בני הפזורה האירופית להשתתף בחגיגה. ישראלים נוהרים בהמוניהם לקלפיות, יש יאמרו…

לקראת הבחירות לנשיאות צרפת ב-2007 וב-2012, נעשה מאמץ מאורגן להמריץ ולנייד ישראלים יוצאי צרפת להשתתף בבחירות. מנתניה ועד רעננה, מעפולה ועד אילת, הוצבו קלפיות בהן יכלו להצביע עשרות אלפי ישראלים-צרפתים. בבחירות ההן, ביכרו הבוחרים הישראלים את מי שנבחר לנשיא ב-2007, ניקולא סרקוזי.

לעובדה ששמונה מתוך עשרה יהודים בצרפת וכן תשעה מתוך עשרה ישראלים בעלי זכות בחירה הצביעו עבור סרקוזי, הייתה השפעה ניכרת על מדיניותו והתנהלותו של הנשיא. סרקוזי פעל לחיזוק חוסנה של הקהילה היהודית ובשנות כהונתו חלה רגיעה במתקפות התקשורתיות כנגד ישראל ונרשמה ירידה דרמטית במספר התקריות האנטישמיות בצרפת. מדיניות צרפת באותם שנים כללה פריצות דרך מדיניות שעלו בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, עליהן לא חלמו בימי כהונתו של קודמו בתפקיד, ז'אק שיראק.

בישראל, חיים כיום קרוב ל-500 אלף בעלי זכות הצבעה לפרלמנט האירופי. הצטרפותן של מדינות מזרח ומרכז אירופה לאיחוד בשנת 2004, כמו גם הקלה בחקיקה בספרד ב-2013, הביאו לגידול דרמטי במספר הישראלים האוחזים בדרכון אירופי ועל-כן זכאים להצביע, הן לבחירות לפרלמנט האירופי והן לבחירות הלאומיות. מדובר בתופעה חדשה יחסית, שהאפשרויות שהיא טומנת בחובה טרם מומשו.

האיחוד האירופי מתמודד כעת עם אתגרים עצומים בזירה הכלכלית, החברתית ואפילו הביטחונית. מנהיגי היבשת נדרשים לאמץ מדיניות נחושה ופרו-אקטיבית יותר מזו לה היו מורגלים עד כה. את המצביעים הישראלים-אירופים צריכות להעסיק שתי סוגיות מרכזיות – יחסי ישראל-אירופה, וחוסנן של הקהילות היהודיות ביבשת. אסור יהיה להתפתות ולהצביע למפלגות קיצון המצרות עוד את חירותם וביטחונם של מיעוטים. לו יוסיף ויתחזק הימין הקיצוני באירופה, זה המפנה כיום את חיציו כנגד המהגרים המוסלמים, גם המיעוט היהודי יסבול מכך בהמשך, ויחוש פחות רצוי בארצותיו.

זכותם של המצביעים תהיה לתבוע מנבחרי הציבור מדיניות אירופאית אחראית ומתחשבת יותר כלפי ישראל, לצד חיזוקן והעצמתן של הקהילות היהודיות ביבשת.

בראייה ארוכת טווח, השתתפות גוברת של ישראלים בהליך הדמוקרטי ביבשת תביא לחיזוק היחסים, הנתונים כעת בשפל. שוו בנפשכם מנהיגים אירופאים המחזרים אחר קולם של ישראלים-אירופים, מגבירים את התעניינותם במתרחש בישראל ומגלים יותר הבנה לרחשי הלב של בוחרים מקומיים. גם התעניינותם של יותר ישראלים במתרחש באירופה, בת-הברית הטבעית כל-כך של ישראל, עימה היא חולקת ערכים, אינטרסים רבים ושותפות גורל, תתגלה כברכה לאורך זמן.


רענן אליעז הקים וניהל בשנים 2007-2017 את ELNET (European Leadership Network), רשת של ארגונים שמטרתם חיזוק הקשרים הפוליטיים בין ישראל ואירופה והעצמה פוליטית של ידידי ישראל ביבשת.