בית המשפט העליון החליט אתמול (ראשון) כי נפגעי הפוגרום ביהודי עיראק בשנת 1941 (הפרהוד) אינם זכאים לפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, וזאת תוך ביקורת על החוק המאמץ את חוק הפיצויים הגרמני המגביל את הפיצויים למי שנפגע בשטח הרייך הגרמני. בפסק הדין, הדגיש בית המשפט כי באפשרות המדינה להרחיב את היקף הפיצויים בדרך של תיקון החוק או בהחלטה מינהלית, כפי שקרה במקרים אחרים.

"הפרהוד" הוא פוגרום שהתרחש בעיראק בשנת 1941 בו נרצחו לפחות 179 יהודים ונפגעו אלפים רבים, שנעשה לאחר שנים של תעמולה אנטישמית בעידודה הפעיל של המפלגה הנאצית, שעמדה בקשרים ישירים עם חלקים באליטה במדינה.

המערערים בפני בית המשפט העליון הם יהודים יוצאי עיראק, אשר נפגעו בפוגרום ולטענתם יש להכיר בהם כזכאים לפיצוי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר דחתה את פניית המבקשים בטענה שאינם עומדים בדרישות החוק, טענה שהתקבלה גם על ידי ועדת העררים ובית המשפט המחוזי בחיפה.

"השאלה שהובאה בפנינו אינה נוגעת להכרה בכאבם הכבד מנשוא של הנפגעים,
כמו גם בכך שנפלו קורבן לשנאה ולהסתה איומות מאין כמותן. היא אף לא נוגעת
למקומו של הפרהוד בסיפור הלאומי של רדיפות יהודים בפזורותיהם בעת החדשה, ואף
בזכרון השואה" כתבו השופטים בפסק הדין, "אנו נדרשנו להשיב על שאלה השונה מכל
אלה, שאלה משפטית צרה".

בפסק הדין מסביר בית המשפט כי "לנוכח התנאי הטריטוריאלי של החוק הגרמני, ומאחר שאירועי הפרהוד בוצעו ללא ספק מחוץ לתחומי 'הרייך הגרמני', הזכאות לפיצוי הייתה תלויה בהוכחה שהאירועים התרחשו במדינה 'גרורה' של גרמניה הנאצית, או לחלופין שמדובר היה במעשים של 'שלילת חירות' שבוצעו באופן ממוסד על-ידי גורמים עיראקיים. בית המשפט העליון אימץ את קביעות ועדות העררים ובית המשפט המחוזי כי אלו לא היו פני הדברים".

"זוהי, בכל הצער, התשובה המשפטית לשאלה שהונחה בפנינו, ועל כן אנו מחויבים לפסוק על-פיה" נכתב בפסק הדין. ראש ההרכב השופטת ברק ארז אמרה "התמקדותו של חוק נכי רדיפות הנאצים בהיקף הזכאות לפיצויים בגרמניה, אשר בתי המשפט מחויבים בה, היא סוג של החמצה. חוק זה משקף מדיניות גרמנית, מדיניות שאינה מבטאת בהכרח את העמדה הציבורית בישראל בעת הזו … הקשר הגורדי לחוק הגרמני ולגרמניה בולם את האפשרות להעניק הכרה מלאה לקורבנות".

השופטים אף רמזו שראוי שהמדינה תתקן מצב זה, "כשבעניין זה קיימת חשיבות לממד הזמן נוכח גילם של הניצולים".

פסק הדין מסתיים במילים "הערעור נדחה אפוא. עם זאת, זכרו של הפרהוד לא יימחה מן הזיכרון הציבורי, וחזקה על רשויות המדינה שידעו לשמרו, כמו גם להמשיך ולתת מענה לנפגעי הפרהוד שעודם חיים בינינו. זוהי תקוותנו".

עו"ד דוד ידיד, ממשרד דוד ידיד עורכי דין ונוטריון, שייצג את נפגעי הפרהוד לאורך כל ההליך המשפטי, מסר כי "בית המשפט העליון קובע בפסק דין זה כי סבלם של נפגעי הפרהוד היה גדול, אך לא ניתן להכיר בהם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, כיון שחוק זה כפוף לדין הגרמני, ועל כך מתחו השופטים ביקורת. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהזכויות שכן ניתנו לניצולים (התגמול השנתי) במהלך השנים האחרונות, הן פועל יוצא של ההליך המשפטי שניהלנו, ולפיכך השית על המדינה החזר הוצאות. חבל מאד שאותם פוליטיקאים המדברים גבוהה גבוהה אודות זכויותיהם של קשישים וניצולי שואה, נאלמים כאשר נדרש מעשה בדמות תיקון נחוץ לחוק שיוצר עוול היסטורי".