בתוך נתוני מאזן התשלומים שפורסמו אתמול (ראשון) בלט נתון מעניין: ההשקעות בישראל שמקורן בחו"ל הגיעו בשנת 2018 לרמת שיא של 21.8 מיליארד שקלים, עלייה של כ-3 מיליארד שקלים משנה שעברה ובמגמה שנמשכת ב-4 השנים האחרונות. גם בהתייחס לאינפלציה בשנים אלה, מדובר בגדילה משמעותית. לצד השמחה על הבעת האמון של משקיעי העולם בכלכלה הישראלית, לשינוי זה עשויות להיות השלכות שליליות – במישור הפיננסי ביצירת ייסוף מוגזם בשקל הישראלי, ובמישור הכלכלי – חברתי – בהשפעה מתעצמת של גורמים זרים על המשק הישראלי ובחשיפתו הגוברות לתנודות מעבר לים.

השקעה ישירה מוגדרת ככזו בה המשקיע מקבל שליטה או השפעה ניכרת על פעילות החברה, לדוגמה ברכישה של מעל ל-10% ממניותיה, הלוואת בעלים, השקעה מחדש של רווחים וכדומה. הן כוללות רכישת מניות של חברות ישראליות והשקעה של תושבי חו"ל בחברות בהן יש להם שליטה משמעותית. במילים אחרות, מדובר בגידול בכמות ההון הזורם כהשקעה ישירה בחברות ישראליות ממדינות זרות. דבר זה מתרחש כשמשקיעים זרים רוכשים חברות ישראליות, או מרחיבים את השקעותיהם פה. הגידול המשמעותי ביותר התרחש ברבעון האחרון של שנת 2018, שבו גדלו ההשקעות הזרות בכ-11 מיליארד דולר.

ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל במיליוני דולרים (גרפיקה: אידאה)

לפי סקירה כלכלית שפירסם אתמול בנק לאומי, מדובר בהבעת אמון של משקיעים זרים בכלכלה הישראלית, שמתבטאת בהרחבת השקעות בחברות מקומיות. יש לציין כי שנת 2019 עשויה להביא לעלייה דרמטית נוספת בהשקעות זרות בישראל, אחרי מכירת חברת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס האמריקאית תמורת 2.5 מיליארד דולר והניסיון המתמשך למכור את חברת הביטוח "הפניקס" למשקיעים זרים.

עם זאת, לשינויים אלה עשויות גם להיות השלכות שליליות. שליטה הולכת וגוברת של משקיעים מעבר לים במשק הישראלי עלולה להפוך אותו לפגיע יותר לתנודות עולמיות, ולהקטין את היכולת של אזרחי ישראל להשפיע על הכלכלה הישראלית. דוגמה לכך אפשר לראות במעבר של חברת טבע מחברת ישראלית לחברה בינלאומית – מעבר שהקל עליה לאשר תכנית פיטורים רחבת היקף סביב המשבר אליו נקלעה. דברים אלה נכונים ביתר שאת בנוגע לחברות הביטוח והאשראי, המחזיקות בהשפעה רחבה על הכלכלה הישראלית.

הייסוף שלך חזר?

להתעניינות הגוברת של משקיעים זרים בישראל עלול להיות צד בעייתי נוסף, בהשפעתו על שער השקל. "נתונים אלה, אשר מצביעים על אמון המשקיעים הזרים בכלכלת ישראל, לצד העלייה הצפויה להתחיל במהלך השנה הקרובה בהיקף העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל, תומכים בעצמתו ארוכת הטווח של השקל, ולפיכך מגבילים את פוטנציאל הפיחות בשערו של השקל בטווח בינוני-ארוך", כתבו הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן ואסטרטג הריביות של הבנק דודי רזניק.

העלייה בהשקעות הזרות מביא לביקוש גבוה יותר לשקל בשוק המטבע, דבר שמביא לייסוף ערכו ביחס למטעות זרים. ייסוף זה עלול לפגוע בייצרנים הישראלים שמייצאים לחו"ל, שערך גבוה לשקל מוריד מרווחיותם. עוד נכתב בסקירה כי "במבט קדימה, ישנם גורמים התומכים בהתחדשות מגמת הייסוף בשקל מסוף 2019 והלאה, ובהם תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר לווייתן, ציפיות להתחלת צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב וההיחלשות הצפויה בקצב הצמיחה של המדינות המפותחות. לא מן הנמנע שככל שהשוק יקדים להעריך שגורמי ייסוף אלה עומדים להתממש בעתיד, ההשפעה בכיוון של התחזקות השקל בשווקים תוקדם, כפי שייתכן שכבר בא לידי ביטוי בהתחזקות השקל מול סל המטבעות בכ-3% מראשית השנה".

משער דולר של כ-3.78 ₪ בתחילת השנה, התחזק השקל ושער הדולר עומד היום על 3.63. זאת על אף העובדה שבנק ישראל הולך ומצמם את פעילותו להפחתת ערך השקל. בשנת 2018 רכש בנק ישראל כ- 2 מיליארד דולר בלבד במטרה להביא לפיחות ערך השקל, לעומת רכישות של כ-14 מיליארד דולר בשנת 2017, בה התערב בנק ישראל באופן משמעותי בשוק המט"ח כדי להביא לפיחות. נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג הודיע לקראת סוף כהונתה כי הבנק יפסיק לפעול בשוק המט"ח כדי להוריד את ערך השקל. עם זאת, באותה התקופה ערך השקל היה במגמת פיחות, אחרי יסוף מתמשך מאז שנת 2015. כעת, כשנראה שהייסוף חזר, וההשקעות הזרות בישראל נמצאות במגמת עלייה, יתכן ובנק ישראל יצטרך לחזור ולהתערב בשוק כדי למנוע פגיעה ביצואנים הישראלים.