עורכי דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגישו היום (ב') עתירה לבית המשפט העליון, כנגד ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה. זאת, לאחר שנתניהו פנה פעמיים לוועדה בבקשה שתאפשר לו לגייס מימון מבעלי הון עבור הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000, ו-4000 בהם הוא חשוד.

שימוע בבית הדין הגבוה לצדק. תמונת ארכיון (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

בעתירה שהוגשה היום, מבקש נתניהו מבג"ץ להורות לבטל את החלטת ועדת ההיתרים בעניינו. עוד דורש לקבל היתר לגייס כספים ממקורביו ובעלי ההון ג'יימס פרטרידג' ובן דודו נתן מיליקובסקי – בקשה אותה דחתה ועדת ההיתרים פעמיים.

הוועדה אף דחתה את בקשותיו של נתניהו, ולאחר בקשתו השנייה אף הורתה לו להחזיר את 300 אלף הדולרים אותם קיבל, ללא אישור, מבן דודו ובעל ההון נתן מיליקובסקי.

בעתירה נטען כי ועדת ההיתרים שגתה כאשר היא בחנה את בקשתו של נתניהו דרך מבחן יכולתו הכלכלית – זאת, לאחר שהוועדה ציינה את הונו הכלכלי של נתניהו, ואת העובדה כי נתניהו לא מיצה את יכולותיו הכלכליות לפני שביקש לגייס תרומות מבעלי הון.

עוד נטען בעתירה כי ועדת ההיתרים לא הייתה בעלת סמכות לקבל החלטה זו בעניינו של נתניהו – זאת, על אף שוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה הנה הכתובת למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים בממשלה.

העתירה הוגשה בידי שלושה מפרקליטיו הבכירים של נתניהו: עו"ד נבות תל-צור, עו"ד טל שפירא, ועו"ד עמית חדד.

כזכור, כאשר דחתה ועדת ההיתרים בפעם השנייה את בקשתו של נתניהו, היא קבעה כי על נתניהו להשיב למיליקובסקי 300 אלף דולר שכבר קיבל מימונו למימון הגנתו, וכן "שתיים שלוש חליפות וסיגרים" שקיבל ממנו, שאף הם מהווים מתנה אסורה.

חברי הוועדה בראשות השופט בדימוס ד"ר עוני חבש קבעו אז כי "שקלנו את הדברים בכובד ראש, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, במעמדו של המבקש ובמשמעות שיש לדברים. הבאנו במניין שיקולינו את נקודת המוצא המשפטית, והיא שהחלטתנו הקודמת היא סופית ואין למבקש זכות לחזור אל הוועדה ולטעון בפניה". בכך הם דחו את בקשת באי כוחו של נתניהו לקיים דיון נוסף בהחלטת הוועדה.

בדצמבר האחרון דחתה הוועדה, המוסמכת לאשר תרומות חריגות לנבחרי ציבור, את בקשת נתניהו. בין הנימוקים לסירוב הופיעו החלטות שהתקבלו כבר בשנת 1990, אז נקבע שמימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים שבהם מוצדק לאפשר היתר אישי לחריגה מ"הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים". לרוב נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל כדי לאשר החרגה שכזו.

הוועדה קבעה גם כי מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, כפי שדובר בפרשת תיק 1000 שבגינה ביקש נתניהו היתר לקבל סיוע מימוני בהגנתו, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון. "מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית העין… מימון כזה עלול לפגוע באמון הציבור בשלטון בהקשר של טוהר המידות. מתן היתר אישי לאי קיום הכללים בנסיבות העניין אינו מוצדק ואינו ראוי מבחינה ציבורית", כך נכתב בנימוקי הוועדה.

עוד נימוק לאי מתן ההיתר לראש הממשלה ניתן בשל היעדר מסמכים ופירוטים הנחוצים על מנת לאשר קבלת תרומה למימון הוצאות משפט באופן הזה. בפני הוועדה לא נתקבלו תשובות לשאלות כגון – מהו הסכום הכללי שאותו מבקש ראש הממשלה לגייס מהתורמים מהו הסכום אותו מוכן לתרום כל אחד משני התורמים, מהו שכר הטרחה שכבר הצטבר בכל תיק, ועוד.