המהלך המואץ שמקדמת שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב (ליכוד), לביטולו של חוק הסופרים, עשה צעד נוסף להשלמתו אתמול (רביעי) כאשר אושר בוועדת החינוך, התרבות והספורט ברוב של שבעה תומכים מול חמישה מתנגדים, לאחר שאושר ביום שני בקריאה ראשונה בכנסת ויעלה שוב לקריאה שניה ושלישית לאישור סופי. כבר בשבוע הספר שיחול בין ה-15 ל-25 ביוני ניתן יהיה לרכוש ספרים חדשים במבצעים.

עיקרי התיקונים לחוק: בוטלה מגבלת ההנחות עד 20% בלבד בשבוע הספר, כך שבשבוע הספר הקרוב ניתן יהיה לתת הנחות גם על ספרים חדשים ללא הגבלה, וכך צפוי לחזור לחיינו המושג 4 ב-100.

הוראות נוספות שבוטלו הינן הגנה על מחירי ספרים חדשים ואי-מתן הנחות על ספרים אלו למשך שנה וחצי, ההוראות המעניקות תמלוגי מינימום לסופרים וההוראות המחייבות חתימת הסכמים שנתיים בין המו"לים לרשתות הספרים – יבוטלו החל מה-1 בספטמבר. ספרים שיצאו עד לתאריך זה יהיו מוגנים למשך שנה וחצי ועל ההנחות על כל הספרים החדשים שייצאו לאחר מכן לא תהיה הגבלה בחוק.

מתנגדי "חוק הסופרים" רואים בעיגון התמלוג לסופר ומחיר הספר, צעד המנוגד לטובת הצרכנים, כביכול מאחר והגנה על הסופרים מעלה את מחיר הספר לצרכן. אך ניתן לשאול, האם אין זו טובת הצרכנים שסופרים וסופרות יוכלו להתפרנס בכבוד ממשלח היד של כתיבה?

ההוראות העוסקות באיסור מתן תגמול למוכר בשל המלצה על ספר מסוים וכן ההוראות לגבי איסור אפליה בשטחי תצוגה ישארו בתוקף במשך שנתיים מיום פרסום החוק החדש וזאת כדי לאפשר חקיקה חדשה לטיפול בנושא הבעלות האנכית (מו"לים שהם גם בעלים של רשת ספרים) בשוק הספרים.

החוק בעד הקוראים או בעד הסופרים?
מהות החוק המקורי, שאושר בכנסת ביולי 2013 ונכנס לתוקפו במהלך פברואר 2014, היא שמירה על מחיר קבוע לספר ישראלי בשנה וחצי הראשונות לצאתו לאור, וקביעת שיעורי מינימום לתמלוגים לסופר ישראלי. באפריל אשתקד פרסמה הוועדה המייעצת על ירידה של 27% במכירות הספרים החדשים, אך נתונים שמסר משרד הכלכלה לפני חודשיים מראים כי ישנה ירידה של יותר מ-50%.

הירידה הכללית במכירת הספרים החדשים ניכרת בקרב ספרי ילדים חדשים וספרים של סופרים חדשים. למרות נתון זה, ענף הספרים תמך בחוק מתוך תקווה כי הוא ימנע את שחיקת המחירים בשוק הספרים בישראל, יצמצם את הפסדי המו"לים וכן יאפשר מתן תמלוגים ראויים לסופרים.

"אלו מאיתנו שרואים את טובת האזרח וטובת הסופרים מבינים את הבשורה העצומה שאנו מביאים לאזרחי מדינתנו". כך לדברי חבר הכנסת יואב קיש, מיוזמי התיקון לחוק. "חוק הסופרים כשל, השוק הצטמצם והאזרח הפסיד. הענקנו במסגרת החוק את האפשרות לרשתות הספרים ולמו"לים אופציה להסתגל למצב התקין במשך שלושה חודשים, זה די והותר".

הדו"ח שלא פורסם עד כה
כזכור, השרה רגב הקימה ועדה מקצועית לבחינת חוק הסופרים זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד. הוועדה החלה פעילותה באוגוסט 2015, וסיימה עבודתה מבלי שהדו"ח שחיברה פורסם. לימים התברר ששישה מתוך שבעה חברי הועדה התנגדו לפסילת החוק, והתומך היחיד בביטולו של החוק מקרב חברי הועדה היה מנכ"ל משרד התרבות והספורט, יוסי שרעבי.

קידומו של החוק ללא פירסום הדו"ח עורר זעם רב בכנסת. את הדרישה לפרסם את מסקנות הוועדה הובילה ח"כ תמר זנדברג (מרצ), וכך קרה אמש בסמוך לדיוני וועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת.

דו"ח הוועדה מבוסס על נתונים ועמדות מגורמים שונים וביניהם רשתות ספרים, מו"לים, סופרים, חברי כנסת, תנועות שונות וכן משלושה גורמים ממשלתיים – הממונה על הפיקוח על הוראות החוק במשרד הכלכלה, הממונה על ההגבלים העסקיים והמועצה הלאומית לכלכלה.

הוועדה בדקה את השפעת החוק בתחומים הבאים: השפעת החוק על רשתות הספרים, השפעת החוק על המו"לים, על סופרים וספרים, על צרכני הספרים, בתי הדפוס והספריות הציבוריות.

נתונים מרכזיים שעלו מהדו"ח הראו כי מחיר ממוצע של ספר עלה מ-44 שקלים ל-51 שקלים וחנויות הספרים התרחבו על חשבון המו"לים על ידי כך שחייבו אותם לספק ספרים שהתשלום עליהם יועבר רק במכירתם (קונסיגנציה). בשל כך התפתחה תעשיית ענק של גריסת ספרים שלא נמכרו במסגרתה נגרסים כ-4 מיליון ספרים בשנה. החל מהרבעון האחרון של שנת 2015 נרשם זינוק משמעותי במכירות הספרים שהיו מוגנים בחוק עד אותה העת.

מדו"ח הועדה עולה כי לפני החוק, שיעור התמלוגים שקיבלה סופרת על כל ספר שמכרה היה 10-12% ממה שהמו"ל קיבל, בין 2 ל-2.5 שקלים לספר. לאחר כניסת החוק לתוקף שיעור התמלוג ששולם לסופרת על ספר מוגן, כלומר ספר חדש, היה 8%, כ-5.6 שקלים לספר.

בנוסף, אחת הטענות שנטענו כנגד החוק הייתה שהחוק גורם לפגיעה וירידה במספר הספרים החדשים היוצאים לאור. כך גם טען ח"כ יואב קיש (ליכוד) בוועדה, כי במדינות שלא יזמו חקיקה בשוק הספרים כמות הכותרים לאלף איש היא גבוהה באופן משמעותי מן המדינות שנקטו בחקיקה. אך מהנתונים הקיימים בישראל ניתן לראות כי לא חלה ירידה במספר הספרים החדשים שיצאו לאור לאחר כניסת החוק לתוקף.

אפשר גם וגם?
כאמור, המטרות המרכזיות של חוק הסופרים היו לעגן תשלום מינימלי לסופרים, המתבסס על אחוז מתוך המחיר המתקבל ממכירת ספרם, ועיגון המחיר של הספר, כך שהתשלום המינימלי לסופר יהיה ראוי. מתנגדי החוק רואים בכך צעד המנוגד לטובת הצרכנים, כביכול מאחר והגנה על הסופרים מעלה את מחיר הספר לצרכן. אך ניתן לשאול, האם אין זו טובת הצרכנים שסופרים וסופרות יוכלו להתפרנס בכבוד ממשלח היד של כתיבה? נתוני הדו"ח שנחשף אמש מראים כי החוק הצליח לעשות גם וגם – תוך שיפור מצבם של הסופרים והסופרות, שמירה על ההיצע בשוק, וירידה במחיר הספרים.

נתוני הוועדה המייעצת מצביעים על כך ששיעור המכירות של סיפורת מתורגמת וסיפורת מקור מתוך סך המכירות של ספרים חדשים בשנת 2014 הייתה כמעט זהה לשיעורן בשנים קודמות. הדבר מעיד על כך שהחוק החדש לא פגע בספרות המקומית ולא הוביל להעדפת ספרות מתורגמת על פניה. בהתייחסות לנתוני מכירות ספרי ביכורים הוועדה אמרה כי מבחינת נתוני המכירות של ספרי ביכורים עולה בבירור כי "בדומה למכירות כלל הספרים המוגנים, גם מכירותיהם של ספרי הביכורים לאחר תום תקופת ההגנה זינקו בחדות. שוב, כאמור, כל אחד מן הצדדים רואה בכך חיזוק לעמדתו".

מבחינת השפעת החוק על צרכני הספרים, הוועדה מדגישה שהמחיר הקטלוגי של הספרים ירד בעקבות החוק וזאת על אף הטענות שהמחירים עלו. הוועדה מציינת כי מחירי הספרים ירדו ירידה דרמטית, לדוגמא מחירי ספרות יפה (ילדים ונוער, מקור ותרגום) ירדו בשיעור ממוצע של 20% בהשוואה לשנת 2013. בנוסף, גם מחירי ספרי העיון ירדו ב-11%. הוועדה גם מציינת שלשם ההשוואה, ספרי לימוד שלא נכללו בחוק עלו בתקופה הזו ב-2%.

"בעקבות החוק" נכתב בדו"ח, "פחתה כמות הספרים שמכרו המו"לים הקשורים בבעלות אנכית (הכוונה היא להוצאות לאור שנמצאות באותה בעלות של רשתות הספרים) עם רשת צומת ספרים באמצעות סניפי הרשת. שינוי זה הוא, תוצאה של האיסור הקבוע בחוק לאפשר תגמול למוכרים בגין קידום מכירות ספרים של הוצאה לאור ספציפית וכן מן המגבלה בחוק על הצגת ספרי מו"לים בעלים ברשת החנויות בשיעור שלא יעלה על 45% במצטבר משטחי התצוגה המועדפים. שינוי זה היה צפוי ואף רצוי, כמפורט לעיל, על בסיס ההנחה כי יש להבטיח פעילות הוגנת של ערוצי השיווק העיקרית, באופן המאפשר נגישות הוגנת למגוון ספריהם של הוצאות הספרים השונות".

עוד הוסיפה הוועדה כי "בעקבות החוק, טוענים מצדדיו, התאפשר לצרכן לרכוש את הספר שבו הוא מעוניין במחירו הקטלוגי הנמוך יותר. מתנגדי החוק טוענים בתוקף נגד גישה זאת היות ומשתמע ממנה לכאורה שכל הנחת-כמות (רכישת מספר מוצרים במחיר מוזל) היא פסולה, שכן היא מאלצת את הצרכן לרכוש מוצרים שבהם אין לו צורך".