הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון דן היום בפסילת ועדת הבחירות המרכזית את התמודדותו לכנסת של עופר כסיף, מועמד חד"ש-תע"ל. החלטת ההרכב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, צפויה להתקבל ביום ראשון. פסיקות העבר מלמדות שכל החלטה מלבד אישור התמודדות כסיף תהווה הפתעה, משום שפסילה מחייבת הצטברות של תנאים רבים. מצד שני, עמדותיו החריגות של כסיף מציבות בפני בית המשפט אתגר, שהתבטא היטב בשאלותיהם היום.

לכסיף יוחסו אמירות פרובוקטיביות העומדות בלב החלטת ועדת הבחירות לפסול אותו. בין השאר אמר על שרת המשפטים איילת שקד כי היא "חלאה ניאו־נאצית", על היהודים העולים להר הבית אמר שמדובר ב"סרטן עם גרורות שצריך לחסל", את ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה "רב-מרצחים", את הרמטכ"ל אביב כוכבי "פושע מלחמה", ועל השרה מירי רגב כתב שהיא "זוהמת ביבים מחליאה".

דיון בבג"צ על פסילתו של מועמד חד"ש לכנסת, עופר כסיף (צילום: דוברות חד"ש)

את הבקשה לפסול את כסיף הגישה "ישראל ביתנו", שטענה כי אמר ל"מקור ראשון" ש"מדינת ישראל איננה יכולה להיות ואסור לה להיות מדינה יהודית". כסיף הכחיש את הדברים הללו, מחק פוסטים שכתב בפייסבוק כאדם פרטי, והכיר בכך שכאיש ציבור אינו יכול להתבטא כך. בישראל ביתנו טענו כי כסיף גם תומך במאבק מזוין נגד ישראל, משום שאמר לעיתון "הארץ" שפעולות נגד חיילים בשטחי הכיבוש אינן טרור.

בוועדת הבחירות השתכנעו מטיעוני ישראל ביתנו והצביעו בעד פסילת כסיף ברוב של 15 מול 10 מתנגדים. יש לציין כי על פי החוק, ועדת הבחירות נדרשת להגיש לאישור בג"ץ כל החלטה בעניין מועמדים בודדים, כך שבג"ץ הוא חלק מתהליך ההחלטה גם אם לא מוגשים ערעורים.

בתחילת הדיון היום בבג"ץ התייחס עו"ד יואב מני, המצייג את ישראל ביתנו, לעמדתו של כסיף נגד חוק השבות, והשופט פוגלמן העיר כי מעבר לאמירה נדרשת עשייה מתמשכת ומאסיבית כדי ששלילת מאפייני הגרעין של יהדות המדינה תהווה עילה לפסילה. למרות זאת, השופטים הקשו בעניין זה על עורך דינו של כסיף, חסן ג'בארין, כששאלו פעם אחר פעם אם שלילת כסיף את חוק השבות אינה פסילת הגרעין המינימלי של יהדות המדינה, שאותו הגדיר השופט אהרן ברק כקריטריון לפסילה. ג'בארין ענה בתמצית, ש"נקבע כי מדינת כל אזרחיה לא פוסלת אדם", כלומר קריאה לשוויון זכויות לכל האזרחים.

לדברי ג'בארין, "היום אנו יודעים בשיח הציבורי מה שעושה ציונים ולא ציונים וזה מרכיב עיקרי, חוק השבות. אם אני נגד חוק השבות אני לא ציוני. אני יכול להיות בעד מדינה אחת אך אם אני בעד חוק השבות, אני ציוני. אם רוצים לבקש מד"ר כסיף להביע נאמנות לחוק השבות, מבקשים ממנו להיות שמאל ציוני וזה בלתי אפשרי. גם פס"ד כזה הוא בלתי חוקתי".

השופט מזוז אמר בהמשך לעו"ד מני כי משמעות העמדה שהוא מציג היא "שלערבים אין מקום בכנסת".

מני דיבר ארוכות על ההשוואות שערך כסיף בין תופעות ואישים בישראל למשטר הנאצי, וג'בארין הסביר כי זהו חלק משיח אקדמי, וכי כסיף – כמו אחרים – מתייחס אך ורק למאפיינים של שנות הש-30 בגרמניה, ולא לתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. "לגבי המונח 'נאצי', צריך לבוא בנקיון כפיים", אמר ג'בארין. "מי כתב 'מי שאיתנו צריך לקבל הכל עד חצי המלכות, ומי שנגדנו אין מה לעשות צריך להרים גרזן ולהוריד לו את הראש'? זה דבריו של מר ליברמן. זה דברים גזעניים נגד הערבים וכעת הוא מבקש פסילה".

במהלך הדיון התפתחו חילופי דברים בין השופט נעם סולברג לג'בארין. סולברג שאל על טענת עו"ד מני כי כסיף תומך בפגיעה בחיילים: "האם זה רעיון אינטלקטואלי או רעיון אקדמי, שפגיעה בחיילים זה לא טרור? קראנו את הדברים באולן מפורש בראיון לעיתון 'הארץ'. דבר מאוד ארצי, ממשי מפורש. לא דבר אינטלקטואלי או אקדמי?"

ג'בארין: "אני מודה לאדוני על השאלה. כאשר עו"ד מני דיבר על כך, רצה שלא אשכח להתייחס לזה. עו"ד מני הציג שכאילו ד"ר כסיף אומר פגיעה בחיילים זה דבר טוב, וכאילו הוא אומר שמבחינתו מי שפוגע בחיילים הוא גיבור – הוא מעולם לא אמר זאת".

סולברג: "כששאלו את ד"ר כסיף כך: 'מפקדי חמאס היום שמוציאים לפועל פעולות נגד חיילים יהיו גיבורי המדינה הפלסטינית שתקום?' תשובתו של ד"ר כסיף היתה: 'בוודאי'. האם זה רעיון אינטלקטואלי? אקדמי?".

ג'בארין: "הם גיבורים בעיני החברה הפלסטינית, זה מה שהוא ציין. הוא תיאר מצב. אין שום מילה שאפשר למצוא בראיון שלו שהוא קורא לאלימות".

השופט דוד מינץ הקשה גם הוא: "כאשר כתוב בכתבה פגיעה בחיילים וזה לחלוטין לא לגיטימי. זה לא תמיכה?".

ג'בארין: "לא, הוא מתייחס לזה לגבי המשפט הבינלאומי… הוא לא אומר כי זה לגיטימי מבחינה מוסרית".

בהקשר זה הזכיר סולברג כי כסיף אכן גינה בחריפות את רצח משפחת פוגל, אך הוסיף כי נותרת התהייה אם לדעת פיגוע דריסה נגד חיילים הוא אירוע טרור. ג'בארין הסביר כי השאלה סמנטית בעיקרה, ונגזרת מהשאלה אם משתמשים בטרמינולוגיה של המשפט הבינלאומי, ובכל מקרה כסיף נגד אלימות מכל סוג שהוא.

מנדלבליט: מסתייג מכסיף אך ממליץ לאשר את התמודדותו

למרות הדברים הקשים המיוחסים לכסיף, הגיש אתמול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חוות דעת התומכת בהתמודדות כסיף. הוא הביע "הסתייגות חריפה" מדבריו, אך הוסיף כי הם אינם רלוונטיים לשאלת הפסילה. מנדלבליט התבסס על פסיקות קודמות שחייבו ראיות חזקות לשם פסילה, וכתב כי החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין כסיף לא התבססה על "מאסה ראייתית קריטית", אלא על שלוש כתבות עיתונאיות, שמשקלן הראייתי נמוך. יתירה מכך, כסיף הכחיש חלק מהדברים שהובאו בשמו בכתבות.

מנדלבליט הזכיר בחוות דעתו את החלטת בית המשפט העליון ב-2015, לאשר את התמודדות חנין זועבי וברוך מרזל, שנפסלו בוועדת הבחירות. הנשיאה מרים נאור כתבה אז, כי "המבקש לפסול מועמד אינו יוצא ידי חובתו בישיבה מול מחשב וליקוט קטעי מידע מאתרי אינטרנט". כדי לפסול מועמדים, הוסיפה, נדרשות ראיות חזקות, כמו דברים שכתבו המועמדים עצמם והקלטות שלהם אומרים דברים המצדיקים פסילה.

מנדלבליט כתב עוד כי כסיף הצהיר בפני ועדת הבחירות כי הוא "נגד כל אלימות", אמירה שיש לתת לה משקל. הוא הוסיף שעמדת כסיף אינה שוללת בהכרח את ישראל כמדינה יהודית, אלא מבקשת להדגיש את חשיבות הדמוקרטיה שבה כל האזרחים שווים. היועץ המשפטי לממשלה הסתייג מהשוואות שעשה כסיף בין ישראל לנאציזם, אך הדגיש כי הן אינן רלוונטיות לשאלת הפסילה.