השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את בקשת עיתון "הארץ", והורה על הסרת צו איסור הפרסום המתייחס לשמה של שופטת בית משפט השלום אתי כרייף, החשודה במתן טובת הנאה ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה.
בהחלטה צוין כי מאז שהוצא צו איסור הפרסום, המשטרה שינתה את עמדתה והסירה את התנגדותה לביטול הצו. בנסיבות אלו, נקבע כי עקרון היסוד של פומביות הדיון מצדיק את הסרת צו איסור הפרסום לגבי שמה של השופטת, נוכח משקלם המצטבר של מספר נימוקים: העניין הציבורי המיוחד בפרסום הפרשה, הנובע ממיהות החשודה – המכהנת כשופטת, ומהות החשד – המתייחס לטוהר המידות בהליכי מינוי שופטים; חלוף הזמן מאז נחשפה הפרשה; ופרסומים ברשתות החברתיות שיצרו חרושת של שמועות וגוזמאות.
מנגד, נקבע כי צו איסור הפרסום ייוותר על כנו בכל הנוגע לשמה של עורכת הדין החשודה בפרשה. זאת, בשל העובדה שעורכת הדין, להבדיל מהשופטת, היא אדם פרטי, כך שהאינטרס הציבורי בפרסום שמה אינו גובר על הנזק החמור העלול להיגרם לה בעקבות הפרסום.
בית המשפט הבהיר כי החלטתו מושתתת בעיקרה על עקרון היסוד של פומביות הדיון, כך שאין להסיק ממנה לגבי עוצמת הראיות העומדות כנגד השופטת ועורכת הדין.
כזכור, פרשת נוה, במרכזה החשד למינוי שופטים שלא כדין, התפוצצה לפני חודשים אחדים. במרכז הפרשה ניצב החשד לפיו אפי נוה, בתפקידיו כיו"ר לשכת עורכי הדין וכחבר הוועדה למינוי שופטים, מינה שופטים שלא כדין, בין היתר בתמורה לשוחד מיני. כך, על פי החשד, מינה נוה את שופטת השלום כרייף, וניסה למנות שופט מחוזי הנשוי לעורכת הדין ששמה אסור בפרסום. עוד עולה בפרשה חשד לקשר מסוג דומה עם מתמחה במשרד עורכי דין טרם בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין.
זמן קצר לאחר פרסום הפרשה, עם הבאתו של נוה לדיון הארכת מעצר בבית המשפט השלום בתל אביב, הותיר עורך דינו של נוה את פרסום שמו. שמן של שתי המעורבות הנוספות בפרשה נותר חסוי עד עתה, כאשר הן בית המשפט השלום בתל אביב, והן בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסקו כי יש להתיר את שמותיהן חסויים.
פיצוץ הפרשה הוביל להתפטרותו של נוה מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין. ביוני הקרוב יערכו בחירות לתפקיד יו"ר הלשכה. מאז פרסום הפרשה, תבע נוה מספר בכירים בגל"צ, ביניהם הכתבת הדס שטייף, על כך כי מצאו ופרסמו את החומרים ממכשירי הנייד שלו שהובילו לגילוי הפרשה, ולחקירתו הפלילית במשטרה.