מחקר חדש של מרכז אדוה בודק שכבה חברתית שלרוב לא מתייחסים אליה כשבוחנים את מצב העוני בחברה הישראלית: השכבה שנמצאת בקרבת עוני, אנשים עם הכנסה יציבה, שמבחינה יבשה נמצאים מעל קו העוני אך כל שינוי קל עלול להוריד אותם מתחתיו. על פי המחקר, ב-2016 היו 26.6% מכלל משקי הבית בישראל מתחת לקו העוני או בקרבתו. בנוסף, מ-2003 ל-2016 נרשמה עלייה של כמעט פי שניים במספר משקי הבית מתחת קו העוני או בקרבת עוני עם שני מפרנסים.

המושג קרבת עוני, על פי החוקרים, מגיע מכך שלאחר שהתחילו לקבוע קו עוני במדינות שונות ברור היה שכל סכום או שיעור שייקבע יהיה בבחינת קו שרירותי שלא מקיף בהכרח את כל האוכלוסייה הנתונה במצוקה. מולי אורשנסקי, שעיצבה בתחילת שנות השישים את מדד העוני האמריקאי, טענה כי מן הראוי לבחון לא רק את העניים אלא גם את אלה שהכנסתם אמנם מציבה אותם מעט מעל לקו העוני, אך עדיין רחוקה מלהוות "הכנסה מינימלית סבירה". קבוצה זו נקראה על ידה "קרבת העוני".  מפקד האוכלוסין האמריקאי מקפיד לפרסם אחת לשנה נתונים גם על אוכלוסיית קרבת העוני, ומגדיר אותו כרובד שהכנסתו החציונית היא בטווח שבין 100% ו-125% מהכנסת קו העוני.

עוני בישראל (נועם רבקין פנטון פלאש90)

על פי חוקרי מרכז אדוה, היקפי העוני בישראל גבוהים מאוד, מהגבוהים בארצות המערב, אבל מצבו של רובד קרבת העוני לא טוב הרבה יותר. המחקר הנוכחי מבקש גם להרחיב את הדיון באפשרויות סיוע למשקי בית המצויים בקרבת העוני, מעבר למערך הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמשקי בית אלה יוכלו ליהנות משירותים הנגישים כיום לבעלי הכנסות גבוהות יותר, כמו גם להעלות על סדר היום את הצורך במימון ציבורי רחב יותר שייתר את הצורך ברכישת ומימון שירותים אלו.

חיים על הקו

המחקר, שנכתב על ידי ד"ר שלמה סבירסקי, אביב ליברמן ואתי קונור-אטיאס, בחן את רובד קרבת העוני – רובד שהכנסתו נעה בין קו העוני ובין 25% מעליו. ב-2016 תחולת העוני עמדה על 18.5%, ורובד קרבת העוני על 8.1% ממשקי הבית בישראל. לפיכך עולה כי ב-2016, 26.6% מכלל משקי הבית בישראל נמצאו מתחת לקו העוני או בקרבתו. 

בשנת 2016 כמעט מחצית (49.2%) ממשקי הבית הערביים נמצאו מתחת לקו העוני; בקרב משקי הבית היהודים, השיעור המקביל היה 13.2%. ברובד קרבת העוני, הפער בין שתי הקבוצות קטן יותר: 13.5% ממשקי הבית הערבים מול 7.2% ממשקי הבית היהודים.

עוד עולה מהמחקר כי בשנת 2016, באוכלוסייה היהודית, קבוצת המוצא בעלת הייצוג הגבוה ביותר מתחת לקו העוני הייתה של יוצאי אתיופיה – 22.8%. ברובד קרבת העוני, הייצוג הגבוה ביותר היה של יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל מאז 1990: 12.1%. אשכנזים דור שני היו בעלי הייצוג הנמוך ביותר בקרבת העוני – 4.4%.

ישראלים יוצאים אתיופיה מפגינים בתל אביב נגד אלימות משטרתית כלפיהם. 22 ביוני 2015 (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, שיעור משקי הבית שבראשם עומדת אישה נע סביב ה-35%; שיעור זה נותר יציב על פני כל התקופה 2016-2003. לעומת זאת, ייצוגם של משקי בית שבראשם אישה ברובד העוני וברובד קרבת העוני גבוה יותר: ב-2016 עמד שיעורם על 43.1% ו-42.9%, בהתאמה.

בין השנים 2003 ל-2016 עלה שיעור משקי הבית שבראשם עומד מועסק, שכיר ו/או עצמאי, הן מתחת לקו העוני והן ברובד קרבת העוני. במקביל, אנו עדים גם לעלייה בשיעור משקי הבית שבראשם שני מפרנסים ומעלה, הן מתחת לקו העוני והן בקרבתו – עלייה של קרוב לפי שניים.

בין השנים 2003 ו-2016 חל גידול בשיעור משקי הבית העניים שבראשם מי שלמד במוסד אקדמי – מ-13% ל-22.1% – עלייה חדה של 70%. שינויים דומים נרשמו גם ברובד קרבת העוני: מ-15.8% ל-26.7%.

משקל הקצבאות מהכנסה בקרב משקי בית עניים עמד על 62% בשנת 2003, וירד עד ל-43.8% בשנת 2016. ברובד קרבת העוני נרשמה ירידה דומה – מ-42% בשנת 2003 ל-30% בשנת 2016. ירידה הקרובה ל-30% בשני הרבדים.

דבר נוסף שנבדק הוא ההוצאה של משקי בית שברובד קרבת העוני על ארבעה שירותים: ביטוח בריאות משלים של קופות החולים, ביטוח בריאות פרטי של חברות ביטוח, חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי. במרבית הסעיפים, ההוצאה של משקי בית שברובד קרבת העוני הייתה קרובה לזו של משקי הבית העניים יותר מאשר לזו של הרובד הבינוני הנמוך.

 עוד נבדקה במחקר ההסתברות להוצאה גבוהה מההוצאה החציונית של כלל משקי הבית (מלבד הרובד הגבוה) על כל אחד משירותים אלה. בשנת 2016, ברוב סעיפי ההוצאה, ההסתברות של משקי בית יהודיים שברובד קרבת העוני להוצאה גבוהה מהחציון הייתה קרובה לזו של רובד העוני יותר מאשר לזו של הרובד הבינוני הנמוך. ההסתברות המקבילה בקרב ערבים שונה – ברוב המקרים היא קרובה יותר לרובד הבינוני הנמוך.