שנת 2018 מסתמנת כשיא של הודעות על כוונות חיוב (קנס), כשהסכומים עלו מכמעט 19 מיליון ש"ח בשנת 2015 ללמעלה מ-50 מיליון בשנה שעברה. מתוך 1,421 הפרות, הבולטות היו על הטעיית הצרכן (46%), גילוי פרטים בשיווק ומכר מרחוק (32%), על השפעה בלתי הוגנת (14%) ועל אי ביטול עסקה (4%). כך עולה מנתוני הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן על אכיפת חוקים ותקנות צרכנות, שפורסמו לרגל יום הצרכן הבינלאומי.

ה-15 במרץ הפך ליום הצרכנות הבינלאומי, לאחר שבתאריך זה קבע הנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי בשנת 1962 את זכויותיו הבסיסיות של כל צרכן; הזכות לבטיחות, למידע, לבחור ולהישמע. עם השנים ארגוני הצרכנים בעולם הוסיפו את הזכות לקבלת צרכים בסיסיים, הזכות לפיצוי, הזכות לחינוך והזכות לסביבה בריאה.

אישה קונה מזון בסופרמרקט. ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט פלאש 90)

בישראל  נקבע ב-1981 חוק הגנת הצרכן הקובע שלבעלי עסקים אסור להטעות ולנצל צרכנים, ובעלי עסקים העוברים על החוק צפויים לעונש. מאז נוספו לחוק סעיפים ותיקונים, בשנים האחרונות הצריכה משתנה ודרכי השיווק והמכירה משתכללות. בשל כך, הזכויות הצרכניות מקבלות פנים שונות במפגש עם השטח.

החטא עונשו

על-פי אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין, באכיפה הם שמים דגש על באוכלוסיות פגיעות: קשישים, עולים חדשים וילדים. החברות שקיבלו קנסות על ניצול צרכני, אינן בוחלות באמצעים, ומנסות לעקוץ את כל שדרת החברה.

לפי הוראת שעה, שנכנסה לתוקף ב-1 למרץ 2018, הקמעונאים מחוייבים להציג לצרכן בעת רכישה את העלויות של הטובין במחיר בארץ לעומת המחיר בחו"ל, מה שאמור לאפשר לנו שיקול נבון יותר אם לקנות את המוצר.

הסכומים הנגבים מבתי העסק עוברים למדינה ואינם חוזרים באופן ישיר לצרכנים עצמם. יצחק הוסיפה כי "אנחנו עובדים על לייצר סעד ישיר לצרכן מעבר למיצוי הדין מול העוסקים."

עוגיות עבאדי (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בתחום התקשורת מככבות פרטנר עם קנס מצטבר של 1.77 מיליון ש"ח, הוט מובייל עם קנס מצטבר של 1.207 מיליון ש"ח, בזק עם 270,000 ש"ח, וסמייל טלקום 012 עם 1.67 מיליון ש"ח.

חברות מוכרות נוספות נקנסו גם: וואלה! שופס קיבלה 517,000 ש"ח קנס, עוגיות עבדי נקנסה על 1.125 מיליון בגין הקטנת אריזות. ב-2.947 מיליון נקנסה חברת זאפה על הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, לאחר שיזמו עסקה שהשאירה רווח אותו הלקוח לא יכול לנצל או לפדות בחזרה.

עו"ד מיכאל אטלן הממונה על הרשות הצביע על הכיוון של המשרד, לייצר אכיפה פנימית של הארגונים, שתהיה מבוקרת על ידי הרשות. האכיפה הפנימית של עסקים בליווי הרשות יכול לייצר מנגנונים פנימיים שישפרו את ההתנהגות של הארגונים. אטלן הציג את המחויבות הכפולה של המשרד להורדת הפגיעה בצרכן תוך הפחתת הנטל הרגולטורי

צריכה עולמית- אכיפה עולמית

כשהעולם הופך ליותר ויותר גלובאלי אופני הצריכה הולכים ונהפכים לדומים וכך גם הבעיות. האכיפה נעשית ברמת המדינה, אבל כשהבעיות הופכות גלובאליות, התאגדות היא הדרך היחידה לממש את זכויות הצרכניות.

אתמול הותר לפרסום כי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן הצטרפה למכתב עליו חתומות 27 מדינות לחברות לאפל ולגוגל, הדורש מהן לשנות את האופן בו הורדת האפליקציות למכשירי הסלולר נעשית, כדי שיוצג בה תנאי הפרטיות באופן שבאמת ניתן לבחור בהם. חברות הענק אוספות ביג דאטה בהסכמתנו, ובעצם מוכרות את המידע המגיע מהשימוש שלנו באפליקציות באופן שאינו הגון. במכתב דורשות המדינות לכל הפחות לאפשר לאדם בחירה על המידע שהוא בוחר לספק בתמורה לשימוש באפליקציה.

בין 27 הארצות החתומות על הפנייה נמנות הולנד, נורווגיה, לטביה, מלאווי ומקסיקו. על פי הרשות להגנת הצרכן זו הפעם הראשונה שמספר רב כל כך של רשויות בינלאומיות בתחום הגנת הצרכן משלבות כוחות בפעולה אחת.

אפליקציית אפ סטור (צילום:ymgerman / Shutterstock.com)

בשנה שעברה ארגון ICPEN (International Consumer Protection and Enforcement Network) המורכב מרשויות הגנת הצרכן הפועלות בלמעלה מ 60 מדינות בחן את האופן בו מיידעים צרכנים בחנויות אפליקציות לגבי איסוף המידע האישי של הצרכן והשימוש שנעשה בו.

הארגון והרשויות החברות בו הגיעו למסקנה כי המידע שנמסר לצרכן בעניין מדיניות הפרטיות אינו מספק. חנויות האפליקציות של אפל וגוגל נותנות לספקי אפליקציות (App Providers) מקום למסירת מידע אודות הפרטיות עם זאת, באופן שאינו מספק ואינו מאפשר לספקי אפליקציות לספק לצרכנים את המידע ההכרחי באופן המהווה גילוי נאות. על פי ממצאי הארגון כדי להגיע למידע בנושא על הצרכן לגלול יותר ממסך אחד ולהיכנס לקישור שמפנה את הצרכן למדיניות באתר של מפתח האפליקציה.

מיכאל אטלן הממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן אמר לדבר ראשון: "אפילו אם אצליח להוכיח שיש הפרה על פי הדין הישראלי, לא אצליח לגבות את הקנס. החברות הגדולות לא אוהבות את השיימינג ומוכנות לבוא ולדבר על איך לתקן. המכתב הזה הוא בדיוק מהסוג הזה."

"גם גוגל וגם אפל מנהלות חנויות אפליקציות שבנויות בצורה כזו, שהן לא מבליטות איזה שימוש יעשו במידע שלי", אומר אטלן. למשל האם ימכרו מה שאפשר ללמוד בשימוש באפליקציה על הרגלי קניה, הרגלי נסיעות, או בילויים או דברים כאלה. אם הם יגידו לי ואני אחליט שאני מבין ומוריד את האפליקציה אז בסדר אבל אנחנו מבינים את זה מאוחר יותר מהמסך הראשון. המסך הראשון כולל את הביקורות. אם הביקורות חשובות אז גם חשוב שיהיה גילוי מיידי של כמה שימוש יעשו בנתונים שלך. זה רק עניין של להתאמץ."

"המכתב הזה שם אותן במצב לא נוח והן מרגישות צורך להתמודד עם זה. זה עוד סוג של לחץ שמופעל עליהן, וכאשר זה לא מגיע ממדינה אחת אלה מ-27 מדינות אז בכלל. אני מקווה שהם יבליטו יותר ויעשו תיקון לעניין."