לאור חידוש העלייה מאתיופיה במכסות קטנות, ושידורה של סדרת הכתבות של דני קושמרו וברהנו טגניה על מצבם של אלפי בני העדה שבמחנות בגונדר שמשודרת בימים אלו בערוץ 12, החליטו במטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה לחזור לרחוב. בגשם הכבד והרוחות הסוערות התכנסו עשרות מפגינים מתחת למעון ראש הממשלה בשעות הערב (חמישי) לדרוש מראש הממשלה וממשלת ישראל, הנוכחיים והבאים, את יישום החלטת ממשלת ישראל מספר 716 הקוראת להעלאת כל שארית יהודי אתיופיה לישראל.

"היציאה הערב לא קשורה להודעת הליכוד", מספר הפעיל החברתי אבי יאלו בהקשר להודעת הליכוד על כך שראש הממשלה נפגש עם חבר הכנסת אברהם נגוסה, ואישר את התחייבותו להמשיך וליישם את החלטת הממשלה על העלאת שארית יהודי אתיופיה לישראל.

האמת היא שאם היה מדובר ביהודים לבנים – ראש הממשלה לא היה מתעלם – זו האמת. אבל המרחק בין האמת לראש הממשלה הוא עצום

"ההודעה יצאה כי הפגנה היום, בזמן שלקראת בחירות, היא מפחידה פוליטית. אף אחד לא רוצה להצטייר כמישהו שהוא גזען – ולכן ניסו למנוע את ההפגנה בכל דרך, כולל הפוסט של נגוסה. זו הודעה שבסופו של דבר הוציאה מפלגת הליכוד, וראש הממשלה לא קם ואמר שהוא מתחייב להוציא לפועל את ההחלטה. כשיוצאת כתבה כל כך גדולה שמראה את גודל העוול והפגיעה והפיצול שהמשפחות חוות זה לא משהו שאפשר להישאר אליו אדישים, לא משהו שניתן פשוט לראות אותו ולא לצאת החוצה – גם כשיש גשם", אמר יאלו.

לדבריו, כל הסיפורים שמספרים על תקציבים ואישורים הם כסות ולא הדבר המהותי ומה שקורה היום זה רק פרומו למה שיהיה. "אנחנו נחריף את המאבק הזה עד שראש הממשלה וכל ממשלה שלא תקום בבחירות הללו תיישם את ההחלטה הזו ותשים קץ לסבל המשפחות שלנו".

הפגנת המטה להעלאת יהודי אתיופיה בהפגנה מול ביתו של שר הפנים דרעי. 12 ביוני (צילום: דוד טברסקי)

יאלו הזכיר את זה שבתקופה האחרונה מדברים הרבה על חיזוק העלייה והשקעה כספית בה אבל נושא בני העדה שמחכים לעלות כבר עשרים שנים – נדחק לשוליים "כל הזמן מחפשים את איך לא לעלות את העלייה, הוא אומר בהתייחס לעניין "שאלת היהדות" של המבקשים לעלות. "הסיפור פה הוא לא סיפור של יהדות אלא סיפור של צבע עור. אם היה מדובר באנשים לבנים – כולם היו פה כבר לפני עשור. זה פשע גזעני מהחמורים שיש. שמעתי שרב עלה לשידור בפריים טיים ואמר שיהדותם של יהודי אתיופיה מוטלת בספק. זה רב בישראל? זה יחס הרבנות? יש קשר בין זה שאברה מנגיסטו נמצא בשבי כבר מעל ל-1,600 יום, לשוטרים שהרביצו לדמאס פקדה לבין מצב המשפחות שלנו".

"מרגיש שהפוליטיקאים כמעט ולא מגיבים להפגנות", מספרות אחינועם מוזס ודרור פרץ מעץ אפרים שבשומרון. מוזס נמצאת במאבק הזה תקופה ארוכה. היא התנדבה במשך חודש וחצי בגונדר והשתתפה כבר בעשרות הפגנות למען העלייה. "משפחות ממש רוצות להגיע, מדברים על זה כל הזמן – זה החלום שלהם וזה מתבטא בכל דבר בחייהם. צריך להבין, להגיע לישראל זה כל מה שהם מבקשים. הפגנו מול הבית של אריה דרעי כמה פעמים והוא פשוט לא יצא או התייחס. התחושה היא שמצוקת היום-יום הזה לא עוברת הלאה לחברה".

הפגנת המטה להעלאת יהודי אתיופיה בהפגנה מול ביתו של שר הפנים דרעי. 12 ביוני (צילום: דוד טברסקי)

"זו פעם ראשונה שאני מגיעה וזה כי אחינועם מדברת על זה כל הזמן", מספרת פרץ. "כשאני מדברת עם המשפחה שלי וחברות – אף אחד לא שמע על זה. ולדעתי זה הסיפור במדינה כולה, כאילו זה מאבק רק של האתיופים ולשאר זה לא מפריע".

"צריך שיותר אנשים בציבור הישראלי יפגשו וישמעו את הסיפור הזה, שיבואו להפגין ולמחות ואז, בתקווה, זה יגיע מלמטה וישנה. אבל נכון להיום, חבל שזה לא מגיע מספיק מלמטה – אנחנו מדינה יהודית, אנחנו כאן בשביל העם היהודי".

"ציונות זה לא עניין של כסף, זה מאבק של כל העם היהודי וכל מדינת ישראל – ולא רק של העדה האתיופית", צעקו המפגינים שבאו למחות. מהרטה ברוך רון, מועמדת מפלגת מרצ לכנסת ה-21, העבירה ביקורת חריפה על הממסד הרבני בישראל הממיין והמסווג מי הם יהודים ומי לא יהודים. "הרבנות הגזענית מתווה בסופו של דבר את מדיניות הממשלה שמעזה להחליט מי יהודי ומי לא, מי יוכל לעלות ומי לא. למה ההחלטה הזו לא מבוצעת? רק היום התעורר ראש הממשלה שלנו וגילה שאנשים מחכים שנים במחנות המתנה? אני מקווה שראש הממשלה והממשלה הבאה שיהיו פה יעשו סוף לעוול הזה ושהמשפחות יפסיקו להיות מופרדות".

הפגנת האתיופים מול משרד ראש הממשלה בדרישה להעלאת כלל יהודי אתיופיה לארץ 29 ביולי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אני זוכר איך ניהלנו את המאבק ב-84-85 כאשר חלק מהמשפחות שלנו נשארו באתיופיה וסודן", סיפר חבר הכנסת לשעבר שלמה מולה, שכיהן בכנסות ה-17 וה-18 מטעם מפלגת קדימה ועסק בנושא רבות. "כשבאנו לזעוק למה מתעכבת העלייה, הממשלה ענתה שאין תקציב. ראש ממשלת ישראל, שכבר ב-1999 כשהיה ראש ממשלה, שיקרו לו ואמרו שנשארו רק 4,000 יהודים באתיופיה – אני זוכר איך הוא התפתל רק על ה-4,000 האלו שהיו במחנות באדיס".

"תמיד ידעו שיש אלפים, אבל למה צריך לקבוע מכסות? למה צריך לקבוע מספרים? למה לא מספיק שכל מי שיהודי ומזדהה עם עם ישראל וארץ ישראל יוכל פשוט לבוא. ב-2003 אריאל שרון קבע שיש לעלות את כל מי שטוען שהוא יהודי. לימים הממשלה התחלפה אך המשיכה המדיניות המכסות. בכנסת ה-18 דרשתי להעלות את כל מי שאמר שהינו יהודי אבל כדי להשתיק אותנו העלו רק 9,000 איש. אמרתי אז לראש הממשלה שכל קריטריון שלא יקבע במפורש שצריך להעלות את כל המשפחות יגרום לפיצול במשפחות – וזה מה שקרה בפועל. הורים פה – הילדים שם. סבתא שם – נכדים פה. והאמת היא שאם היה מדובר ביהודים לבנים – ראש הממשלה לא היה מתעלם – זו האמת. אבל המרחק בין האמת לראש הממשלה הוא עצום".