מדי פעם, במיוחד בתקופת בחירות, איש רוח או אמן שמאלני אומר משהו שמשחרר הרבה מאוד אמוציות במחנה הנגדי. הסערה התורנית (אחרי שזו של רותם סלע חלפה) הגיעה מצדה של יעל אבקסיס שאמרה בראיון בגלי צה"ל שימנים לא מייצגים מבחינתה אנושיות. היא הוסיפה והסבירה שלדעתה הימין של היום מסמל קיטוב, פילוג והסתה למלחמת אחים. כמובן שהאמירה הזו עוררה גל של תגובות נזעמות ברחבי המחנה הימני, בין היתר מיהודה גליק, מוטי יוגב, שמעון ריקלין ומירב בן ארי מכולנו.
אבקסיס טעתה בשני מובנים. ראשית, אי אפשר לומר על ימנים שהם לא אנושיים. מספיק לראות את התגובות כדי להבין עד כמה חלק מהם רגישים. רגישות היא תכונה מאוד אנושית, אפילו אם, כמו במקרה שלנו, היא בעיקרה צינית. מדובר באנשים שרובם לא ממצמצים כשהם אומרים שערבים הם אויבים ושמאלנים (סליחה, סמולנים) הם בוגדים. אבל לומר שימנים לא מייצגים אנושיות? זה באמת פוגע.
הטעות השניה של אבקסיס היא שאנושיות כוללת בין היתר תכונות מן הצד השלילי של הספקטרום. לחשוב למשל שמישהו אחר הוא נחות ממך כי הוא איננו יהודי זה גם עניין די אנושי למרבה הצער.
מוטי יוגב הזמין את יעל אבקסיס להצטרף אליו "ליום אחד בשטח, לפגוש את ה'גזענים' ו'המסיתים' בימין. אני בטוח שהיא תמצא הרבה שפיות ואנושיות". כך לדברי יוגב והוא צודק. אם היא תצטרף אליו היא תמצא אנשים שיפתחו את דלתם בפניה ויארחו אותה בחום. היא תוכל לראות כמה הם אוהבים את הילדים שלהם וכיצד הם מקריאים להם סיפור לפני השינה. זה מחמם את הלב וזה לגמרי שפוי ואנושי כפי שטוען יוגב. זה גם לגמרי לא רלבנטי. העניין הוא בין היתר האנושיות והשפיות, לא כאשר מדובר בילדים שלך אלא בילדים של האחר, זה החלש יותר, השונה, הנתון לחסדיך. אלו האנושיות והשפיות ביחס למישהו שחושב אחרת ממך. אלו העמדות הפוליטיות שלך. בדברים האלה הימין של היום מפגין אמנם מפגין אנושיות אבל על הצדדים האפלים שלה.
אם מוטי יוגב יביט סביבו הוא יגלה למשל את יו"ר הסיעה שלו בצלאל סמוטריץ'. זה שלא מוכן שאשתו תחלוק חדר בבית החולים עם ערביה, זה שמבחינתו הברירות שצריכות להיות מוצגות לפלסטיני הן לעבור למדינה אחרת, להישאר במעמד נחות או שצה"ל כבר יידע לטפל בו. אם יוגב יביט עוד קצת מסביב, בתוך איחוד מפלגות הימין, הוא יגלה את ממשיכי דרכו של כהנא. עברו הרבה שנים מאז ימיו של כהנא בכנסת כך שכיום הוא בעיקר סמל בעוד שהפעולות והאמירות שלו קצת נשכחו. אז נזכיר שאחת מהצעות החוק שהעלה כהנא דיברה בין היתר על חופי ים נפרדים ליהודים ולא יהודים, על איסור על לא יהודים לגור בשכונות יהודיות ועל איסור נישואין או קיום יחסי מין בין יהודים ללא יהודים. ההצעה כאילו נלקחה מספר החוקים של משטר האפרטהייד בנוגע ליחסים בין לבנים לשחורים. לגרמניה הנאצית תמיד אומרים לנו שאסור להשוות אז לא נשווה, אבל זה בדיוק כמו החוק שאסר על יחסים בין ארים ליהודים.
האמת העצובה עם זאת היא שכדי למצוא גזענות בימין לא צריך ללכת עד לאנשים שחושבים שכהנא היה אדם דגול, היא נמצאת בכל המחנה, גם במפלגת השלטון. ראש הממשלה הוא שדאג שלאנשים שחושבים שכהנא זה יופי יהיה ייצוג בכנסת הבאה. אף אחד בליכוד לא פצה פה (אלא אם כן זה היה כדי להגן על כך) ולא נראה שיותר מדי מצביעי ליכוד מצאו בכך טעם לפגם. הימין על כל סיעותיו מתייחס לערבים אזרחי ישראל כפסולים במשחק הפוליטי, כמי שמאיימים על ביטחון ישראל. בעצם כאזרחים סוג ב'. הימין הוא זה שנעמד על רגליו האחוריות כדי שהמלה 'שוויון' לא תיכנס חס וחלילה לספר החוקים בהקשר של אזרחי המדינה. מישהו עוד עלול לחשוב שערבי שווה ליהודי. על הפלסטינים בשטחים בכלל אין מה לדבר. העמדה של הימין לכל גווניו היא להנציח מצב בו הם נותרים חסרי זכויות בסיסיות כי הם נולדו לעם הלא נכון. קוראים לזה גזענות, גם אם היא לא מוחצנת כמו זו של סמוטריץ' או בן ארי. גם גזענות היא תכונה אנושית, אז למה לומר שהימין לא מייצג אנושיות?
