דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הילולת הרשב"י

הילולת הרשב"י / הילולה במירון: יומן מסע

הילולת הרשב״י במירון. צילום: דבר ראשון
הילולת הרשב״י במירון. צילום: דבר ראשון

"מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו", כתב עגנון על ההילולה. כ-350 אלף חוגגים וחוגגות הוכיחו שצדק.

מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

אין ספק שגם עבור בחורה חילונית, הביקור אמש (רביעי) בהילולת הרשב"י, היה במידה מסוימת חוויה על חושית, או כמו שיעל (37), אם לשבעה אותה פגשתי באוטובוס בחזרה מההר לחניון סיכמה: "אין לי מילים לתאר מה זה בשבילי האירוע הזה, זה קצת כמו תורת הסוד של רשב"י, אי אפשר באמת להבין. זה נותן לי דלק לכל השנה, ממש מרגישה שהמצברים שלי התמלאו".

גם הסופר ש"י עגנון התייחס לעוצמתו של את האירוע: "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים… ומתפללים ואומרים מזמורים".

צילום: דבר ראשון
צילום: דבר ראשון

קצת היסטוריה
העלייה להר מירון החלה כבר במאה ה-11, אז החל נוהג עלייה לרגל לקברם של הלל ושמאי. על פי הסברות המקובלות, העלייה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי החלה במאה ה-15- לפני כ-600 שנה.

בעדות נדירה משנת 1473, כתב יהודי שכינויו היה "הנוסע מקנדיה" את הדברים הבאים:

"מטיברייא רחוק כמו י"ב מילין יש מקום נקרא מירוני, יש מערה אחת נקברו בה עשרה זקנים חשובים ובכללם שמאי והלל. מעט רחוק משם יש מערה אחרת, נקברו בה ר' שמעון בר יוחאי ובנו, ובתוך המקום יש בית הכנסת מר' שמעון בר יוחאי, ואין שם מים חיים כלל, עד שלא יוכלו לדור שם בני אדם מהעדר המים, אך יבואו העברים שלש רגלים לראות קבורות הצדיקים החשובים הנזכרים, ובייחוד קבורת ר' שמעון בר יוחאי, ויתחננו עם תפלות סליחות ותחנונים לאל יתברך שיתן להם מים שיוכלו לעמוד שם ימים אחדים, ומיד יבוא מטר, והישמעאלים ימלאו הבורות שלהם וכיליהם מים, אז יתנו ליהודים לאכול ולשתות כל מעדני מלך".

מאותה תקופה ועד היום, במשך מאות בשנים עולים בערב ל"ג בעומר למעלה מחצי מיליון אנשים להילולה בת שלושה ימים בהר מירון.

הילולה 2016
ההגעה לרגלי ההר בזמן ההילולה אינה פשוטה. עומס הרכבים הפרטיים מקשה אפילו על מציאת חנייה. מבצע בסדר הגודל הזה יוצא לפועל, מבחינת משטרת ישראל ומשמר הגבול רק פעם בשנה ואין ספק שהם מבצעים את עבודתם נאמנה. קילומטרים רבים לפני מתחם ההילולה, פוזרו אלפי שוטרים וכוחות ביטחון שחסמו כבישים, אבטחו חניונים ושמרו על הסדר.

צילום: דבר ראשון
צילום: דבר ראשון

כבר לרגלי המירון אפשר לחוש בעוצמות של המקום. אלפי בני אדם שנוהרים בזרם בלתי נגמר במעלה ההר אל עבר טקס הדלקת האש, האירוע הגדול של ההילולה.

ההתרחשות בחלק התחתון של ההר מזכירה את חגיגות יום העצמאות. לאורך העלייה, פזורים עשרות דוכנים, שלטים ונורות צבעוניות שמקשטות את המקום.

בהמשך הדרך ניתן להבחין בעשרות מאהלים של אירגונים שונים כמו אירגון להב"ה וארגון למען פידיון שבויים, מצד ימין חלפתי ליד מסך גדול עליו הוקרנו ברצף נאומים ביידיש של מנהיג חב"ד המנוח, הרבי  מלובביץ' זצ"ל.

במות תקליטנים מפוזרות לאורך הדרך, בהם משלהבים נערי 'נחמן מאומן', שיוצרים אווירה מחשמלת, את קהל המבקרים. אוהל דוכן הכנסת אורחים ענק משתרע מצד השמאלי של הדרך ומזמין כל אורח שיחפוץ לשבת, לשתות משהו חם וכמובן לתרום. בקשת תרומה שכיחה מאוד, עד לפסגת ההר, ספרתי לפחות 20 ארגונים שמבקשים צדקה.

עוד תופעה בולטת בחלקו התחתון של ההר היא תופעת השכרות. עשרות בני נוער ששותים 'עד דלא ידע'. נערה בת 16 שחלפה על פני, ביקשה תרומה של 20 ש"ח כדי שתוכל לרכוש עוד משקה אלכוהולי. התחושה שמתקבלת היא כי בדרך אל המקום הקדוש 'אין חוקים'.

למרות היותי זרה לחלוטין, במכנסיים וסוודר בין אלפי חצאיות וספרי תהילים, הרגשתי חלק. למרות שלא היו עוד חילונים על ההר, אף אחת – וגם אף אחד – לא שידר שאני לא שייכת. "העם היהודי נפגש על ההר", אמר לי אחד המאבטחים.

למה דווקא הוא?
את נורית, שהגיעה מאלעד עם שבעת ילדיה, פגשתי בדרך. "למה באתי לפה?" היא אומרת, "אני פה מגיל שנתיים, בשבילי זה חלק מהחגים בשנה, חוץ מזה שהרשב"י הוא התנא הכי גדול", ובתה בת ה-11 מוסיפה מיד: "הוא הביא את הזוהר, את הסוד".

צילום: דבר ראשון
צילום: דבר ראשון

על פי המסורת הרשב"י כתב את ספר הזוהר שמדבר על ה'סוד' שביהדות. משה, בן 55 מאשקלון, ניסה להסביר לי: "איפה שכל הפילוסופיה נגמרת שם מתחיל הזוהר". על פי הסיפור, הרשב"י שחי בתקופת בר כוכבא, היה מהזרם של המתנגדים, מתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הרומאים שהביאו על העם גזירות מאוד קשות ביניהם איסור לקיים ברית מילה ולשמור שבת,  הרשב"י ובנו רבי אליעזר, ברחו והתחבאו במערה במשך 12 שנים,  עד שבוטלו הגזרות.

עם זאת, השאלה למה דווקא הרשב"י מושך כל כך הרבה אנשים להילולה, המשיכה להדהד בראשי גם אחרי שירדתי מההר.

הזדרזתי להגיע לטקס הדלקת המדורה, הטקס המרכזי בהילולה, אותו פותח כל שנה האדמו"ר מבויאן. לא ניתן להתעלם מההתרגשות שאופפת את הרחבה. אלפי בני אדם מצטופפים ביחד, חלקם פצחו בשירה רמה חלקם היו באמצע תפילה שהתחזקה עם התקרבותו של זמן הדלקת המדורה.

התחלת הטקס לוותה בנגינת מוזיקה חסידית רועשת, ניתן היה להבחין במספר אנשים מבוגרים שהצטיידו באטמי אוזניים. מספר נערות שעמדו לידי התפללו חזק, חלקן התחילו בוכות מהתרגשות.

צילום: דבר ראשון
צילום: דבר ראשון

במרכז הבמה ניצב בד לבן שעל פי המסורת נמשח בשמן זית ובמשך דקות ארוכות מוסיפים עוד מהבד הלבן ומושחים אותו בשמן היקר.

בפינה עמדו מספר נערים שירו בחץ וקשת תוך הקראת פסוקים מהתנ"ך. דפנה, בת 54 מירושלים, הסבירה כי "הם עושים זאת כדי להילחם ביצר הרע שלהם".

קצב המוזיקה הלך והתגבר וקהל האנשים שהגיע לחזות בשרפת הבד הלך וגדל. לאט לאט הם החלו פוצחים בריקוד, שמחה גדולה מעין כמותה, מחזה מרהיב. לפתע, נפלה לאחד החוגגים הכיפה ועשרות אנשים מיהרו לחפש אותה על הרצפה. חייבים מחיצה בינינו לבין אלוהים, בטח במעמד כזה.

ואז הגיע המחזור, "בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי". המשפט חזר ברפטטיביות ואיתו הדלקת המדורה. כאן כבר לא היה ניתן שלא להצטרף לאלפי החוגגים שיצרו גל גדול של אושר עילאי. הדלקת המדורה ערכה כחצי שעה. מוטי, בן 32  מקרית גת ואשתו שני עמדו בצד והסתכלו בנעשה העיניים נרגשות. "שבוע לפני מותו נפטרו כל יום 4,000 גדולים מתלמידיו של רבי עקיבא, ממגפה", סיפר מוטי, "איך שהרשב"י נפטר, זה נפסק. והייתה מדורה גדולה סביב מקום משכבו. בגלל זה מנהג המדורה".

צילום: דבר ראשון
צילום: דבר ראשון

שני, שחזרה בתשובה לפני חמש שנים, הגיעה גם היא לראשונה להילולה והתייחסה לחשיבות המיוחדת של האירוע מבחינתה: "הוא איחד את כל עם ישראל, הוא דיבר על הפנימיות לא על הנראה, על ההלכה, הוא דיבר על הסוד על דברים שלא רואים. זה הגרעין של האמונה, בגלל זה כולם מתחברים לזה, גם אשכנזים וגם מזרחים".

אבל אם זה תאריך מותו, למה חוגגים? את התשובה לכך קיבלתי, אולי, בדרכי חזרה אל הרכב שם פגשתי את דוד, אב לארבעה מהישוב חריש שהציע לי באדיבותו מים. "לפני מותו ביקש הרשב"י שיציינו את מותו בשמחה וריקודים, כזה בן אדם מיוחד הוא היה", אמר.

צילום: דבר ראשון
צילום: דבר ראשון

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!