ברֶגַע אֶחָד נִפְתְּחוּ הַסְּכָרִים,
אֵיךְ טִפְטוּף מִתְאַסֵּף אל הַשֶּׁצֶף?
הַגּולל עַל פִּיו הִתְהַפֵּך לוֹ,
הָרְגָלִים נוֹתְרוּ יְחֵפוֹת, גַּם הַנֶּפֶשׁ.
הָעַבְדוּת נִשְׁבְּרָה וְשׁוּב חָפְשִׁיָה,
זֶה הַהֵפֶךְ מִמָּה שֶׁקּוֹרֶה פֶּה.
נוֹשֶׁמֶת עָמֹק,
אֲוִיר בִּי נִכָּנֵס,
נִשְׁאַף, מִתְגַּלְגֵּל,
עַד נֶחְנקת.
מַרְגִּישָׁה אֵיךְ גּוּפִי החבוט
מִתְאַבֵּק עִם הַלֵּב הַסּוֹעֵר בּוֹ.
עִם כֹּל הַדְּרָכִים שֶׁפְּרוּשׂוֹת בְּפָנַי חוֹלֶמֶת רָחוֹק
אַךְ כְּמוֹ אֶבֶן נוֹתֶרֶת עוֹמֶדֶת.
מַבִּיטָה בְּשָׁמַיִם צְלוּלִים, מְרְחָבִים קיימים
וְיוֹדַעַת-
אֲבָנִים בתוכי,
זֶה הַזְּמַן לַתַּשְׁלִיךְ
אַךְ יָדִי אֶל כִּיסִי לֹא נִשְׁלַחַת.
אֶל הַחֹופש עַתָּה מְבַקֶּשֶׁת
אֶל תַּשְׁהֶה לְצִדִּי,
הַסָּר שלוותי,
אַל תִּשְׁאַל דַּעתי,
בַּטֵּל עַצְתִּי,
הִשְׁתּוֹלֵל בתוכי,
פּוֹרֵר עמדתִּי,
הִסְתַּעֵר אל דְּמוּתִי
וַעֲשֵׂה זֹאת כָּעֵת בְּלִי שְׁהוּת,
בְּלִי לָשֵׂאת אוֹ לָתֵת,
עֲשֵׂה זֹאת כָּעֵת עֵת יֵשׁ דּוֹפֵק.