גם אחרי ארבעה ימים של אלימות, גל מעצרים ואיומים על חייהם של עיתונאים, המפגינים ברצועת עזה מתכננים להמשיך ולהיאבק על שינוי במדיניות הכלכלית של חמאס, שלטענתם לא מאפשרת חיים בכבוד למרבית האוכלוסיה ברצועה. על אף ניסיונות מצד חמאס לדכא את המחאה, נראה שהמפגינים יצאו שוב לרחובות תחת הכותרת "תנו לנו לחיות".

תושבי עזה קוראים לזה "מהפכת העניים". למעשה, מדובר בגל המחאה החריף ביותר נגד שלטון חמאס מאז השתלט על רצועת עזה בשנת 2007. מאז יום חמישי משתתפים כ-10,000 מפגינים, במספר מוקדים במחנות הפליטים שמסביב לעיר עזה, בדרישה משלטון חמאס להקל את נטל המיסים ולהציג בהקדם המיידי תכנית לשיפור המצב הכלכלי ברצועה. המפגינים דורשים את הסרת הסגר שמוטל על הרצועה מצד ישראל ומצרים, "אם הם לא יכולים לשפר את מצב, עדיף שיתפטרו", צייץ אחד המפגינים.

אזרח פלסטיני ברפיח, רצועת עזה סוחב חבילת סיוע מהאו"ם. 3 במרץ 2019 (צילום: עבד ראחים כאתיב/ פלאש 90)

ההפגנות, שהחלו כהפגנות מצומצמות באזורים העניים ביותר ברצועה, התרחבו בימים האחרונים והפכו למהומות המוניות, והן תגובה ישירה להעלאת מיסים מצד שלטון החמאס על יבוא מוצרי בסיס, דבר שהביא לאחרונה לייקור נוסף במחירים ברצועה. לטענת המפגינים, במצב הכלכלי החמור ששורר בעזה עליות מחירים נוספים לא מאפשרים קיום.

מאז החלו ההפגנות מספר המשתתפים רק הולך וגדל, וזאת על אף העובדה שעל פי מקורות מתוך הרצועה, פעילי חמאס ביצעו גל מעצרים נרחב של משתתפי ההפגנות בשכונת דיר אל-בלאח. מספר גדול של ארגונים פלסטיניים גינו את תגובת כוחות הביטחון להפגנות שכללו ירי חי לעבר מפגינים, אלימות קשה בפיזור ההפגנות ומעצרים של פעילים, שסבלו לטענתם מאלימות קשה בזמן המעצר. בנוסף, אתמול בלילה דווח שנשלחה הודעה לעיתונאים שפרסמו סרטונים של פיזור ההפגנות, ובה איום על חייהם במידה וימשיכו לסקר את המחאה. כוחות הביטחון של חמאס לא רק מאיימים, ועצרו ארבעה פעילי ארגוני זכויות אדם שהיו מעורבים בהפגנות.

ניקולאי מלדנוב, השליח המיוחד של האו"ם למזרח התיכון, גינה גם הוא את דיכוי ההפגנות, ואמר כי "לאנשי עזה שסובלים סבל רב" יש זכות למחות נגד "המצב הכלכלי העגום" בלי החשש מאלימות מצד המשטר. "אני מגנה בחריפות את מסע המעצרים ואת האלימות שבה נוקט חמאס נגד המפגינים, שכוללים נשים וילדים בעזה בשלושת הימים האחרונים" מסר מלדנוב.

על מה המחאה?

הרקע להפגנות הוא המשבר הכלכלי החמור בו נמצאת מרבית החברה האזרחית ברצועת עזה מזה שנים. שלטון חמאס עושה שימוש בתקציב כדי לממן את המערכת הפוליטית והצבאית הרחבה שלו, וכמעט ולא משקיע בפרוייקטים אזרחיים כלשהם. כך, נתמכים רבים מתושבי הרצועה מסיוע הומניטרי, וסובלים פעמים רבים מתשתיות בלתי אפשריות, הכוללות הפסקות מים וחשמל תכופות.

אישה פלסטינאית בעזה שוטפת כלים לאור נרות עקב הספקת החשמל (צילום: עבד אל ראחים כ'תיב/ פלאש 90).

למעשה, עזה סגורה מכל הכיוונים, מה שמגביל מאד את מעבר הסחורות והעובדים מחוץ ולתוך הרצועה. משמעות הדבר היא שאזרחי רצועת עזה כמעט ולא יכולים לעבוד מחוץ לרצועה, לא בישראל ולא במצרים. מצב שוק העבודה בעזה הוא גרוע מאד, ובשנת 2018 עמדה האבטלה על 52%. על פי נתוני האו"ם, מעל למחצית מהמשפחות ברצועת עזה חיות מתחת בעוני, וכ-65% מתושבי הרצועה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. הצמצום בהיקף הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, בעקבות החלטת ארה"ב לקצץ בתקציב הסיוע, החריף עוד יותר לאחרונה את מצבם הכלכלי של תושבי הרצועה.

במחנות הפליטים, שמהווים למעשה שכונות מצוקה מסביב לעיר, המצב חמור עוד יותר. על פי ההערכות, שיעור האבטלה בקרב צעירים בשכונות אלו עומד על כ-75% וכמעט כל המשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי. מצוקה כלכלית זו עומדת בניגוד לזה של ארגון חמאס. שכירי הארגון, הכוללים את כל מערך הביטחון והפקידות של חמאס, זוכים למשכורות הגבוהות ביותר ברצועה ומשפחות רבות בעזה מסתמכות על משכורות מסוג זה.

עם זאת, על אף העובדה שתקציבו מנותק במידה רבה מהמתרחש בחברה האזרחית ברצועה, גם שלטון חמאס עצמו נמצא במשבר כלכלי חריף. על פי דיווחים בעיתון "א שרק אל-אווסט" שמתפרסם בלונדון, ביצע לאחרונה שלטון חמאס קיצוצים, וסגר מספר מוסדות אזרחיים שהוא הפעיל. בין המוסדות האזרחיים שקוצצו נמצא גם ערוץ הטלויזיה "אל-קודס", שעובדיו פוטרו בחודש שעבר.

הפגנות בעזה נגד הפסקות החשמל המרובות במחנה הפליטים ג'בליה, ינואר 2017 (צילום: Khalil Hamra / סוכנות AP).

חמאס איננה הגוף הריבון על הכלכלה של רצועה עזה, וכדי להגדיל את תקציבה היא זקוקה לסיוע מבחוץ או למיסים מתושביה. לכן, מפעילה חמאס רשת מסובכת של גביית מיסים על הברחת מוצרים ויבוא לתוך הרצועה. על פי הערכות ישראליות, גבה חמאס כ-100 מיליון דולר מיסים בחודש בשנת 2017. בחודשים האחרונים מגביר חמאס את נטל המס על תושבי הרצועה, ולפני שלושה חודשים העלה את המס ב-20% על כ-400 מוצרי בסיס, דבר שהתגלגל להעלאת המחיר לצרכן.

לאחר שחמאס העלה שוב את המיסים על מוצרי בסיס לפני שבועיים, החלו תושביה העניים ביותר של הרצועה לצאת להפגנות לביטול המס. כעת הולכת ומתפשטת המחאה נגד המדיניות הכלכלית של חמאס, בדרישה לבטל את המס ולהביא לשיפור ניכר במצב הכלכלי ברצועה. "יש ביקורת חסרת תקדים נגד חמאס ברשתות החברתיות. אלו דברים שלא היו בעבר. תושבים קוראים לחמאס בפנים גלויות 'קופים וחזירים', כינוי שנשמר בדרך כלל ליהודים", אומרת אורית פלרוב, חוקרת במכון INSS. לטענתה, הזעם הגלוי של תושבי השכונות העניות ביותר ברצועה נובע מיאוש מוחלט מהניסיון להתקיים תחת המצב הכלכלי הנוכחי. עם זאת, פרלוב טוענת שלא מדובר הפגנות נגד שלטון חמאס עצמו, אלא נגד המדיניות הכלכלית שלו ברצועה. "את המשפט 'העם דורש את הפלת המשטר', מה ששמענו בסוריה, מצרים ולוב לא שומעים בינתיים", מחדדת פרלוב.

האינטרס הישראלי

אף על פי העובדה שחמאס טוען כי מדובר בניסיון לערער את שלטונה מצד ישראל או הרשות הפלסטינית, נראה שהדיכוי האלים של ההפגנות מעצים את התמיכה בהם. האלימות שפנתה הנהגת חמאס נגד המפגינים, החריפה ככל הנראה את התמיכה במחאה.

לטענת פרלוב, המשך דיכוי המחאה באלימות עשוי להפוך אותה לממוקדת לא רק במדיניות הכלכלית של חמאס, אלא בשלטון עצמו. פרלוב מציינת כי מדובר גם באזורים שמהווים את בסיס התמיכה בחמאס, ומקור מרכזי לגיוס הלוחמים שלו. "אם חמאס מתחיל לעצור את המשפחות שמספקות לו את הלוחמים – גם אם הוא יצליח לדכא בכוח את ההפגנות, הוא בבעיה חמורה" היא אומרת.

אורית פרלוב, חוקרת רשתות חברתיות בעולם הערבי (יח"צ)

"כאוס לא מנוהל נוגד את האינטרס הישראלי. מהומות עניים זה כאוס לא מנוהל", מדגישה פרלוב. "אם הם יבחרו לעשות מחווה ויעבירו לשם כספים, או שישראל תעביר לשם סיוע, אני חושבת שאפשר להכיל את זה. ישראל יכולה להעביר בעצמה סיוע למחנות הפליטים. או להנחית בעצמה את הסיוע, או לעשות את זה דרך האו"ם, וככה חמאס יקח על זה קרדיט. אם הם ימשיכו לדכא את ההפגנות, לעניות דעתי זה האירוע המשמעותי ביותר שידעה עזה מאז תחילת שלטון חמאס".