שרת המשפטים איילת שקד, יו"ר משותף של מפלגת "הימין החדש", הציגה הבוקר (שני) את תוכניתה לקדנציה נוספת כשרת משפטים, תפקיד עליו היא שואפת לשמור גם אחרי הבחירות הקרובות. שקד הציגה את הדברים בנאומה ב'כנס כלכלת ישראל 2050' בירושלים.

שקד הציגה שלושה מהלכים מרכזיים אותם תוביל לו תזכה לקדנציה נוספת במשרד המשפטים: שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט העליון, השלמת חוק יסוד החקיקה, ועיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.

שלט חוצות של מפלגת הימין החדש. 17 במרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין פנטון)

לפי השרה, בחירת שופטי בית המשפט העליון לא צריכה להיעשות בידי הוועדה לבחירת שופטים – בה חברים נציגי מערכת המשפט, הכנסת, ולשכת עורכי הדין – אלא באופן בלעדי על ידי החלטת ממשלה ובאישור הכנסת.

"לא יתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם" טענה שקד, "העם יקבל את מלא הסמכות לכך. בחירת שופטים לבית המשפט העליון תיעשה בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, ננהיג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. אור השמש הוא המחטא הגדול ביותר. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".

המהלך השני בו מעוניינת שקד הינו, כאמור, השלמת חוק יסוד החקיקה, אותו ניסתה לקדם בכנסת האחרונה, שמטרתו להגביר את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת. לדברי שקד, "גבול סמכויותיהן של הכנסת והממשלה קבוע בחוקי יסוד ייחודיים, אך מהלך חקיקה נוסף נדרש כדי להגדיר באופן מדויק גם את סמכויות בית המשפט העליון. חוק יסוד החקיקה יעגן את פסקת ההתגברות. היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי ,שלו שמורה המילה האחרונה. אני משוכנעת שבכך ישוב בית המשפט העליון לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין האזרחים וכמגן זכויותיו של פרט נפגע מהשלטון. אני בטוחה גם שבדרך זו ישוב אמון הציבור בבית המשפט העליון לרמה בה היה לפני המהפכה".

כל המהלך לעיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, אמרה השרה כי התפקיד הפך זה מכבר לרחב מהרצוי, ויש צורך להסדירו. "הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לפני שנות דור מיועץ בלבד לקובע מדיניות. לעתים, מעורך דינה של הממשלה, לקטגור של הממשלה",הסבירה.

שקד מציעה לקבוע כי גם כאשר התעוררה שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול, כל עוד לא פסק אחרת בית המשפט. בשל כך, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו את העמדה שתוצג בשמם לבית המשפט. בין על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ובין על ידי עורך דין פרטי.

שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: יותן זינדל / פלאש 90).

עוד הציעה שקד כי יושלם המהלך לשינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. "את שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה יש להחזיר לשיטה שבה מונו במשך רוב שנות קיומה של המדינה יועצים משפטיים – בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים" אמרה, "לצד זאת, נשלים את חוק היועצים המשפטיים. לא יתכן שלשר בממשלת ישראל לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו. האמינו לי, הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו. הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו".

בתחילת דבריה, ביקרה שקד את כוח היתר המצוי כיום לדבריה בידי מערכת המשפט: "לפני כמעט ארבעים שנה, התחוללה הפיכה במדינת ישראל. זו הייתה הפיכה שקטה. הפיכה מסוג חדש – ללא טנקים ומטוסים, ללא דם ברחובות ובלי לקחת שבויים. וליתר דיוק – דווקא נלקח שבוי. השבוי היה הציבור הישראלי. בשנת 1977 איבד השמאל הישראלי את אחיזתו בפוליטיקה הישראלית. במקום להחליף את העם, החליפה ההגמוניה השוקעת את מרכז הכובד של הדמוקרטיה בישראל. לזירה הפוליטית נכנס שחקן חדש ורב עוצמה – בית המשפט העליון".

עוד אמרה שקד כי "החל משנות השמונים הלך והתבסס בבית המשפט העליון דור חדש. במקום כבוד למסורת המשפטית ולשמרנות שאפיינה את נפילי המשפט, קנתה לה אחיזה תפיסת המשפט כחובק עולם, ובית המשפט כפוסק עליון. בשם אינטרס ציבורי עמום שנקבע במסדרונות הייעוץ המשפטי, נדחק לפינה האינטרס הציבורי המוחשי שהוגדר בבירור בקלפי. הדמוקרטיה הישראלית השתנתה לבלי היכר. אזרחי ישראל המשיכו לבחור פתק בקלפי, אך הבחירה הפכה לכמעט חסרת משמעות. מדמוקרטיה פרלמנטרית מפוארת הפכה מדינת ישראל לכזו המונהגת בידי מועצת שומרי הדת. דת הדמוקרטיה המהותית. כמובן, באופן הייחודי בו הם מגדירים אותה, וללא כל התחשבות ברצון העם".

"העם הפך ללא רלוונטי. על מנת לשמור על מראית פני דמוקרטיה, את העם החליף 'הציבור'. את רצון העם המתבטא בתוצאות הבחירות החליף המושג העמום, חסר המשמעות – הציבור הנאור" הוסיפה, "ומיהו הציבור הנאור? ציבור שבאופן מפתיע, ערכיו תאמו בדיוק את ערכיהם של השופטים. השקפתו – השקפתם. ובאופן פחות מפתיע, ערכים שהיו מנוגדים לאלו של נבחרי הציבור. הציבור הפך לשבוי".

שרת המשפטים שקד, נשיא המדינה ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון חיות ונשיאת בין הדין הארצי לעבודה ליבנה בטקס השבעת שופטים חדשים. 8 בינואר 2019 (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

שקד התייחסה לעשייתה בארבע השנים האחרונות כשרת משפטים, ואמרה כי "לפני כארבע שנים התיישבתי בצלאח אדין בשם אג'נדה ברורה. אג'נדה של ריסון שיפוטי ושל חיזוק משילות נבחרי הציבור. שאפתי, להשיב את הסמכות לנבחרי הציבור מחד, ואת אמון הציבור במערכת המשפט מאידך.

"במהלך הקדנציה הספינה החלה לשנות כיוון. לראשונה שברנו את המונופול המחשבתי במערכת המשפט – הן בבחירת שישה שופטים לבית המשפט העליון, והן בבחירת 330 שופטים לכלל הערכאות.

"בית המשפט העליון היום מגוון יותר, משקף יותר ומאוזן יותר מזה שהיה בטרם כניסתי לתפקיד. אני מסיימת את הקדנציה בתחושת סיפוק – הכהונה הנוכחית מסמלת שינויים פרסונליים דרמטיים במערכת המשפט, שכללו בין היתר מינוי שישה שופטי עליון ו-334 שופטים בכל הערכאות. אך העבודה טרם הושלמה. המהפכה הדמוקרטית נמצאת באמצע הדרך. הגיע הזמן לשנות את השיטה".

לסיום, אמרה שקד: "בקדנציה הנוכחית, לראשונה בעשרות השנים האחרונות, הציבור הצביע ימין וקיבל ימין. ימין משפטי, ימין כלכלי וימין מדיני. המהפכה הדמוקרטית במערכת המשפט רק התחילה לפני כארבע שנים. אני מקווה שהציבור יבחר להמשיך אותה, ולהשיב את הסמכות לנבחריו. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה, מאמינה גדולה בעם ישראל, ומאמינה גדולה בבחירותיו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ אמרה בתגובה לדברי השרה כי "תכנית 100 הימים האנרכיסטית והמופקרת של שקד לא נועדה להשפיע על מערכת המשפט, אלא למחוק אותה כליל. להחריב את מה שנבנה כאן בעמל רב, משמר את שלטון החוק וזוכה להערכה עמוקה בעולם כולו. על פי תכניתה, המשפט בישראל יהיה כפוף כולו לפוליטיקה, בכל שלביו, והמבחן היחיד שיקבע גם את בחירת השופטים, גם את הליכי המשפט, וגם את עצם הבעת הדעה של כל צעיר וצעירה שיחלמו על כס המשפט – יהיה להשביע את רצון המלכות. גם אם מדובר רק בצעד נואש של הימין החדש המאבד מנדטים במהירות, עצם העלאת התכנית מסוכנת".