שר האוצר משה כחלון השיק היום (שני) תכנית לאומית לשיקום מפרץ חיפה, שתכליתה לסלק מהאזור את כלל התעשייה הפטרוכימית, ובמקומה לבנות שכונות מגורים, פארקים, ואזורי תעסוקה. "יכול להיות שצריך שר אוצר מחיפה שהוא והמשפחה שלו מריחים את מה שקורה פה בשביל להבין למה חיפה תקועה", אמר כחלון לראשי הרשויות באזור באירוע השקת התכנית.

רק בשבוע שעבר הודיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, יחד עם ראש העיר חיפה עינת קליש רותם, על קידום "תכנית חירום להבראת המפרץ". תקופת הבחירות היא עונת ההבטחות הגדולות, אבל כדי לממש אותן יש להנהיג מדיניות עקבית במשך העשורים הקרובים – הרבה מעבר לתקופה של קדנציה אחת.

השר כחלון בהצגת התוכנית הלאומית למפרץ חיפה בפני ראשי רשויות (קרדיט: אלעד מלכה)

תכנית השלד "מפרץ חיפה – עמק החדשנות", שהכינה רשות מקרקעי ישראל, היא פינוי אזור מפרץ חיפה ופיתוח שטח בהיקף כולל של כ-41 אלף דונם. במטרה לאפשר יצירת מסגרת תכנונית להקמת כ-83 אלף יחידות דיור במרחב ו-2.1 מיליון מ"ר של מבני תעסוקה ומסחר לצד שטחי פארק בגודל 7,000 דונם משמעותיים.

התכנית, הושקה רשמית היום בפני ראשי רשויות מאזור מפרץ חיפה, באירוע שהיה סגור לתקשורת. השתתפו בהצגת התוכנית: ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקרסקי, ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי, ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ, ראש עיריית קרית ים דוד אבן צור, ראש עיריית נשר רועי לוי, ראש מועצה אזורית זבולון עמוס נצר, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברת מועצת העיר חיפה שרית גולן שטיינברג.

תכנית ארוכת טווח

התכנית החדשה הוצגה בלוח הזמנים ארוך טווח: בשנים 2025-2019 – תכנון ותיאום הפרויקט, ב-2022 תחל פעולת ניקוי קרקע ומי התהום שתימשך עד 2032, שיווק הקרקעות יחל ב-2025. נקודת המוצא של התכנית היא שכיום אזור המפרץ חיפה חצוי ושסוע במערכת תשתיות וכבישים כאוטית, שברובה משרתת תנועה עוברת. התעשיות הכימיות והפטרוכימיות מזהמות את האוויר בעיר חיפה ובקריות ומהוות מכשול לפיתוח וקידום העיר והסביבה.

התוכנית הלאומית למפרץ חיפה (קרדיט: רשות מקרקעי ישראל)

החזון המנחה את התכנית הוא יצירת מרחב אורבני-חדשני לעיר המבוסס על העקרונות הבאים: הרשת העירונית – תכנית השלד מציעה לחבר את המרחב המטרופוליני על ידי יצירת רצף אורבני עם פינוי התעשיות הכימיות והפטרוכימיות. מטרת התכנית היא רצף מטרופוליני בתכנון בר קיימא של "עיר חובקת טבע" – מרקם עירוני המיועד להולכי רגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית. התכנית מושתתת על רחובות עירוניים מעורבי שימושים ובעלי חזיתות פעילות, רצף שטחים פתוחים, ונגישות לים ומציעה איכות חיים עירונית גבוהה.

עונת ההבטחות

"יכול להיות שצריך שר אוצר מחיפה שהוא והמשפחה לו מריחים את מה שקורה פה בשביל להבין למה חיפה תקועה", פתח כחלון, המשמש גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל את טקס הצגת התוכנית.

השר הדגיש את היקף ההשקעה בתכנית, ואת רצונו לעמוד בלוח הזמנים. "יש כאן עבודה תכנונית של שנים" אמר, "החזון נרקם לפני שלוש שנים, ומאז אנו עובדים עליה. התוכנית הגיעה אליי לפני חצי שנה ולא אישרנו אותה ועכשיו היא מוצגת לכולם. הרמתי טלפונים אישית לכל ראשי הערים להצגת התוכנית ולקבלת התייחסות שלהם. למה רק להתחיל בעוד עשר שנים אם אפשר כבר לסיים בעוד עשר שנים? יש לנו כוונה ברורה להניע את המהלך הזה. אם זה לא יהיה בתקופה שלנו זה לא יקרה. באופן מעשי אנחנו יכולים כבר להתחיל לנקות את הקרקעות תוך שנתיים. אז למה לחכות? יש פה נחישות וכוונה ברורה להפעיל את התוכנית. לא עוד הכנסת פילטרים בלבד, אלא תוכנית לאומית שתשנה את פני המפרץ".

התוכנית הלאומית למפרץ חיפה (קרדיט: רשות מקרקעי ישראל)

בתחילת החודש, הודיע אבי גבאי במשותף עם ראש העיר חיפה עינת קליש רותם, על קידום "תכנית חירום להבראת המפרץ" וטען כי "נצמצם את מספר מפעלי התעשייה". התוכנית של גבאי וקליש נראית שאפתנית פחות וזהירה יותר, ומתמקדת בהטבת המצב הקיים ולא בהפיכת מפרץ חיפה מאזור תעשייה לריאה ירוקה ופורחת.

לכחלון עומדים מספר יתרונות – כשר אוצר הממונה על מנהל מקרקעי ישראל יש לו השפעה על תכניות העבודה ועל מועד השקתן לציבור, אך אין לראות בתוכנית החדשה והמהפכנית יעד קל ליישום: היא מנוגדת לתכניות מתאר קיימות, שמבססות את המשך קיום התעשייה הכבדה במפרץ, והיא לא מציגה מנגנון ברור לפינוי המפעלים או תחשיב כלכלי מסודר. יתרון נוסף של כחלון על גבאי וקליש, קשור לנגישותו לדו"ח כלכלי שהממשלה הזמינה מחברת מקינזי, שמעולם לא פורסם. מידע שדלף מהדו"ח מראה לכאורה שפינוי מפרץ חיפה מתעשייה עשוי להיות מהלך משתלם כלכלית, למרות עלויותיו הכבדות. עם זאת, כאשר בוחנים את האתגרים בדרך למימוש התכנית, ייתכן שהתכנית של קליש וגבאי להטבה מתונה של מצב המפרץ היא תכנית ריאלית יותר.

אף על פי כן, חלק מהמפעלים ובמפרץ, בייחוד קבוצת מפעלי בז"ן היא עדיין בעלת ערך אסטרטגי למדינה, למרות היותה קבוצת המפעלים שעומדת תמיד בצמרת רשימת המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה. כדי לפנות את מפעלי בז"ן, המדינה זקוקה לתכנית אסטרטגית נוספת שבה יבוטל הצורך האסטרטגי בדלקים המזוקקים בבז"ן, ובגז הבישול המיוצר שם. לחלופין, ניתן לפתח תעשיית זיקוק במקום אחר, בתקנים מתקדמים יותר בעלי השפעה נמוכה יותר על הסביבה.

מה עם תכניות המתאר הקיימות?

ארגון מגמה ירוקה, המצדד כבר שנים רבות בפינוי התעשייה הפטרוכימית מהפרץ, ציין בפוסט שהעלה לפייסבוק, שתי תכניות מתאר קיימות הסותרות את התכנית החדשה: תמ"א 6 ותמ"מ 30.

בכדי להניע שינוי כה מהפכני, לא מספיק רצון טוב והכרזה חגיגית, אלא התמודדות עומק עם כלל ההשלכות – שינוי תכניות קיימות והתאמתן לתכנית החדשה, מציאת פתרון לצרכים האסטרטגיים המקבלים כיום מענה במפרץ וסנכרון על תכניות משרד האנרגיה לגבי תמהיל הדלקים העתידי של ישראל. כך או אחרת – מדובר בקריאת כיוון מרעננת, שיכולה להתניע תהליך תיקון שורשי למפרץ, אשר לא תלוי כלל בקדנציה אחת, אלא בפעולה עקבית של עשור וחצי לכל הפחות.