בראיון שהעניק משה (בוגי) יעלון לאיילה חסון ביום שישי האחרון הוא תקף את נפתלי בנט. "את יודעת מה הוא רצה על המנהרות?", שאל. "לפני שהיתה הסלמה בעזה, הוא דחף בדיון קבינט לעשות מתקפת מנע על המנהרות. את מתארת לך דבר כזה?". האמירה הסתומה, שהושמעה בטון מלא פליאה, גרמה אפילו לצופים שאינם נמנים על אוהדי בנט להרמת גבה, שהרי מה מצופה מצה"ל אם לא לסכל איומים עוד קודם להתממשותם?

יעלון סירב להתייחס לראיון לחסון, אך הפרסומים מאז צוק איתן מלמדים שגישתו לפני המלחמה היתה שטיפול במנהרות עלול לגרור את צה"ל לתוך רצועת עזה, עד כדי צורך להשתלט עליה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני גנץ, הרמטכ"ל אז, הסכימו אתו, והעדיפו לא לסכן את חייהם של עשרות ואולי מאות חיילים. "אם נצא ממנהרה ויירו עלינו מגבעה נכבוש אותה, ואז עוד גבעה ועוד אחת, ונמצא את עצמנו בלב עזה", אמר אז גנץ בקבינט.

מנהרת טרור של חמאס שחצתה לשטח ישראל מחאן יונס שברצועת עזה (צילום: אתר צה"ל)

במוצאי שבת התראיינה איילת שקד בערוץ 20, וניצלה כצפוי את ההרמה של יעלון להנחתה: "זה נכון, וזה דבר פשוט לא ייאמן. זה דבר חיובי מה שבנט עשה. אם היו מקשיבים לבנט, אז היו נמנעים הפיגועים בנחל עוז ובסופה וחיי אדם היום נחסכים… המלחמה היתה חמישה ימים ולא חמישים".

מיד לאחר הראיון של שקד הפכו הקטעים של יעלון ושלה לסרטון ויראלי, שזכה ליותר מ-300 אלף צפיות בפייסבוק ובטוויטר, לאלפי שיתופים וליותר מ-10,000 לייקים. אתמול התראיין בנט ליעקב ברדוגו ומירב בטיטו בגלי צה"ל, והמשיך בניצול המומנטום: "בוגי יעלון צודק בכל מילה. אכן הוא צודק שאני הבאתי לקבינט, כפי שהוא אמר, תוכנית למתקפת מנע, להפתעה מול עשרות מנהרות החמאס, הטרור שנחפרו מעזה למדינת ישראל.

"רציתי להפתיע את חמאס, כדי שכל הפעולה תארך שלושה-ארבעה-חמישה ימים, עם מינימום נפגעים. לצערי, לא רק שהוא צודק, אלא בגלל שהוא וגנץ – וגם נתניהו נגרר לזה – מנעו את פעולת המנע שבוגי יעלון תיאר, שהנחתי בפני הקבינט, נגררנו למבצע שהתמשך ודשדש 51 יום ארוכים מדי, ושילמנו על זה מחירים גדולים מדי".

לא מופרך להניח, שהשילוב בין הרשתות החברתיות לכלי תקשורת ההמונים, הביא את טענת יעלון ותגובות מנהיגי הימין החדש למיליון ישראלים, הצלחה אדירה למפלגה שחוותה בשבועות האחרונים צלילה בסקרים. יש רק בעיה אחת בסיפור הזה: בנט מעולם לא הגיש לקבינט תוכנית מנע להשמדת המנהרות.

"חשבתי שזה שיעורי בית מאתמול"

דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני בתקופה שלפני צוק איתן ובתחילת המלחמה, מציג את בנט באור מחמיא. אי אפשר לקחת זאת ממנו. בעוד שראש הממשלה נמנע מקיום דיון אסטרטגי ביעדי העימות הבא בעזה, ועסק בעיקר בתוכניות מבצעיות, בנט דרש כבר חצי שנה לפני צוק איתן לקיים דיון כזה. גנץ תמך בהצעתו.

בנט ראוי למחמאות גם על הפניית הזרקור לעמימות שבסדרי התנהלות הקבינט, המאפשרת לנתניהו להחליט על מה דנים ומתי, מה דורש הצבעה ומה לא. מחמאות נוספות מגיעות לו על לקיחת יוזמה בעניין המנהרות: בעוד שעד כשבוע לפני המלחמה לא טרחו גנץ, יעלון ונתניהו להדגיש בפני הקבינט את היקף וחומרת איום המנהרות, בנט החל לברר זאת בעצמו.

מבקר המדינה יוסף חיים שפירא. (צילום: פלאש 90)

בנט אמר לאנשי מבקר המדינה כי מתחילת כהונתו בקבינט ועד למבצע 'צוק איתן' נושא המנהרות לא עלה ו"השרים לא ידעו שזהו נושא בעייתי וחשוב". הוא החל לברר את הסוגיה בקרב אנשי צבא, בעקבות ההסלמה שלאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים בגוש עציון.

ב-30 ביוני, תשעה ימים לפני צוק איתן, אמר בנט בישיבת קבינט שבה אושרה תוכנית צה"ל למתקפה אווירית רחבת היקף על עזה: "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה… זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש". לכן ביקש לראות "תוכנית אופרטיבית" להתמודדות עם האיום. נתניהו הנחה את יעלון לדאוג לתוכנית והוסיף: "הייתי שמח לראות אותה מחר".

בשני דיוני קבינט בימים שלאחר מכן התלונן בנט על הזמן שלוקח לצה"ל להציג תוכנית. "חשבתי שזה היה שיעורי בית מאתמול", אמר באחד הדיונים. בדיון העוקב שאל שוב על ההתקדמות, ויעלון השיב שנבחנות כמה אפשרויות שיוצגו בהמשך. גנץ אמר: "כפי שנתבקשנו, מחר נבוא ונציג הרבה מאוד ורסיות של להתגנב למנהרות".

לא היתה תוכנית מנע כי לא היתה תוכנית כלל

על פי המבקר, ב-3 ביולי גיבש פיקוד דרום תוכנית להתמודדות עם המנהרות בשם "הגנה קדמית", שהוצגה לגנץ יומיים לאחר מכן. לאחר הצגת התוכנית גם ליעלון ולנתניהו היא הובאה לקבינט ב-10 ביולי, יומיים לאחר תחילת צוק איתן. על בסיס התוכנית הזאת החל שבוע לאחר מכן התמרון הקרקעי ברצועה.

במקביל התקיים בקבינט דיון על אפקטיביות ההפצצות מהאוויר. ב-7 ביולי, פחות מיממה לפני תחילת צוק איתן, אמר גנץ כי ההפצצות יניבו "הישג גבולי", ובנט שאל אם זה "עושה משהו למנהרות". ראש השב"כ ושר הביטחון השיבו שכן והמליצו על כך.

תקיפה ישראלית בעזה. ארכיון (AP Photo/Adel Hana)

יום אחר כך שאל בנט אם ההתקפות האוויריות יפריעו בהמשך לתמרון הקרקעי וגנץ השיב שבמידה מסוימת. חודש לאחר מכן כבר הודה גנץ שאלמלא המתקפות האוויריות התמרון הקרקעי היה קצר יותר. אחת ההערות המרכזיות של המבקר היא שמערכת הביטחון לא הכינה "בנק מטרות" איכותי מספיק ברצועה, וששרי הקבינט לא עודכנו על כך.

בצה"ל הסבירו למבקר המדינה כי גיבוש תוכנית "הגנה קדמית" באיחור נבע מכך שרק באותו זמן הסתמן פתרון טכנולוגי שאיפשר אותה. גם כך, הודו בצה"ל, ההתמודדות עם המנהרות בצוק איתן לא היתה אפקטיבית מספיק, והפתרונות המשיכו להשתכלל בשנים שלאחר מכן.

מדו"ח המבקר עולה באופן ברור כי להוציא תוכנית הגנתית ומתקפות אוויריות, צה"ל לא ידע באותו שלב איך להתמודד עם המנהרות ללא הקרבה מאסיבית של חיי חיילים, בכניסה "טיפשה" לרצועת עזה. לכן היתה הבנה בין השלישיה המובילה ש"מתקפת מנע" היא צעד בעייתי. גם בשבוע הראשון לצוק איתן הם העדיפו את הסיכוי להרגעה שניסו להשיג המצרים, על פני כניסה לתוך הרצועה.

פופוליזם ושקרים – לא במחיר של משפחות שכולות חדשות

הקמפיין של בנט ושקד בימים האחרונים ראוי פעמיים לגנאי. ראשית, כי הוא מבוסס על שקר בוטה. כשבנט אומר "הבאתי לקבינט תוכנית למתקפת מנע" הוא לא אומר אמת. בסביבתו אומרים כי האמירה הזאת מיוחסת לכך שהוא "דחף כל הזמן להשמדת המנהרות באופן מיידי", ושגם דו"ח המבקר זוקף לזכותו את היציאה למבצע למבצע להשמדת המנהרות.

אלא ש"כל הזמן" זה לא יותר מעשרה ימים לפני צוק איתן, ומלכתחילה היה מוטב אם הלחץ האטומי לצאת למבצע קרקעי כלל לא היה בא לעולם. זוהי הסיבה השניה לגנות את הקמפיין שלו ושל שקד: מנהיגים לאומיים לא יכולים להיות שטחיים ונמהרים בהחלטות שמשמעותן אבדן חיי אדם. כשבנט כינה את גנץ "סוס עצל" בשבוע הראשון לצוק איתן, הוא נהג בהפקרות.

נפתלי בנט ואיילת שקד מכריזים על מפלגת הימין החדש, 29 בדצמבר 2018 (צילום: יוסי זליגר פלש 90)

גם בדיעבד, למרות קריסת הפסקת האש הראשונה שהובילה למבצע קרקעי, ראוי לתהות אם היה נכון לצאת להיכנס למבצע הזה על בסיס תוכנית בוסרית, במחיר של עשרות חיילים הרוגים. ראוי היה לשקול בזמן אמת האם התבססות בהגנה עד לגיבוש פתרון טכנולוגי – כפי שקרה לבסוף – יכולה להביא לצמצום מספר המשפחות השכולות, ואפילו אם "רק" משפחה שכולה אחת פחות. ייתכן שזה אינו המקרה, אך סיכון חיילים (ואזרחים) צריך להיעשות רק לאחר שהתברר שבאמת אין כל ברירה אחרת.

בניגוד לטענות בנט ושקד, דווקא התוכנית להרס המנהרות עלתה בחיי חיילים, ולא הוכח עד היום שבלעדיה היו נהרגים חיילים רבים יותר. ההיגיון אף אומר שהימנעות מכניסה לרצועה היתה חוסכת בחיי אדם. גם לעיתוי הביצוע – "מתקפת מנע" או תגובה להסלמה – לא היתה באמת משמעות, לאור זאת שלצה"ל ממילא לא היתה תוכנית מבצעית קודם להסלמה. אם כבר, בנט שמע מהרמטכ"ל ממש בפתיחת המבצע שהפצצת המנהרות צפויה להקשות על התמרון הקרקעי, מה שהיווה טיעון נוסף נגדו.

כשבנט מתרברב בגיבוש "מתקפת מנע" מבלי לעסוק במשמעויות שלה, הוא מצדיק את המוניטין הילדותי שלו – ולחלופין את היותו ציניקן חסר גבולות – ומוכיח שהוא לא ראוי להיות שר ביטחון. בכל הקשור לשמירה על חיי אדם ומניעת היווצרות משפחות שכולות, אין מקום לפופוליזם נמהר, להפרזות ולשקרים.