שנת 2018 התאפיינה ביותר תלונות בנושאי גזענות, פחות שיטור נגד נוער אתיופי, ויישום של רוב סעיפי ועדת פלמור. כך עולה מהדו"ח השנתי שהגישה היום (רביעי) היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות לשרת המשפטים איילת שקד. עם קבלת הדו"ח אמרה השרה: "הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, נתנה בשורה עבור הציבור הרחב, שהיום כבר יודע כי באפשרותו לפנות ולהגיש תלונות על אירועי גזענות".

שרת המשפטים שקד (צילום: ששון תירם)

היחידה הוקמה כתוצאה ממסקנות ועדת פלמור במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי. כלל מסקנות הוועדה קיבלו תוקף של החלטת ממשלה וחלק מתפקידה של היחידה הוא מעקב אחר יישום המסקנות. בימים האחרונים אף יצא המשרד בקמפיין נגד גזענות.

תלונות הציבור

בשנת 2018 התקבלו ביחידה פי שלושה תלונות מהציבור בנושאי גזענות ואפליה לעומת השנה החולפת. 230 התלונות התחלקו בעיקר סביב פרסומים גזעניים (36%), אפליה בקבלת שירות (26%), אפליה בתחומי התעסוקה (19%), וכן גילויי גזענות במשטרה (10%) או בחינוך (5%).

כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר.

אחת התלונות שטופלו על ידי היחידה עסקה באי מינוי איש מקצוע ממוצא אתיופי בידי מפקח ממשרד העבודה והרווחה, לניהול הוסטל, למרות בחירתו על ידי אנשי הצוות. לאחר התערבות היחידה איש המקצוע האתיופי מונה לתפקיד המנהל.

דוגמא נוספת: חשד לאפליה בראיון עבודה במשרד לביטחון הפנים על רקע מוצא בדואי: הפונה ממוצא בדואי ביקשה להתקבל לעבודה, במהלך הריאיון נשאלה שאלות על רקע מוצאה ועלה חשד כי הופלתה בעת הריאיון. בעקבות טיפול היחידה התקבלה המועמדת לתפקיד אחר.

התקבלה גם תלונה ביחידה על הפרדה בין יהודים לבדואים בבריכת השחייה במבועים.
טיפול היחידה הוביל לזימון מפעיל הבריכה לשימוע והתחייבותו להפסיק את ההפליה שננקטה. מקרה דומה נחשף בקאנטרי ביקנעם בו בני זוג ממוצא דרוזי נתקלו בסירוב כשבאו לרכוש מנוי בהנחה בהתאם לפרסומים. הוגשה תלונה במשטרה ובני הזוג קיבלו סיוע משפטי.

בריכת שחייה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

מקרה ציבורי יותר שטופל עסק בחשד כי חברת BUDGET, כפי שנחשף בפרסומים בתקשורת, הורתה לעובדיה שלא להשכיר רכבים ללקוחות מהמגזר הערבי ואף הנחתה אותם על האופן בו עליהם להתחמק ממתן שירות כזה. טיפול היחידה הובילה לפנייה למשטרה ולפיטורי העובד שהפיץ את הנוהל המפלה.

המשטרה ונוער ממוצא אתיופי

מניתוח נתוני המשטרה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה עולה כי בשלוש השנים האחרונות (2015-2018) חלה מגמת שינוי ושיפור ברוב המדדים של עבודת המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה. עם זאת, עדיין שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המעורבים בפלילים הינו גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה. לגבי בגירים יוצאי אתיופיה הנתונים מעורבים, וכוללים ירידה בחלק מהמדדים ועלייה בחלק מהם. 

בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית (22.1%) במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, ובתחום המעצרים נרשמה אפילו ירידה גדולה יותר בשיעור של 50.4% בשנת 2018 ביחס לשנת 2015. יש לציין כי בתקופה האמורה נרשמה ירידה במעצרים בקרב קטינים מכלל האוכלוסייה של 29.5%, כלומר השינוי בקרב קטינים יוצאי אתיופיה בתחום זה משמעותי הרבה יותר מזה באוכלוסייה הכללית

גם בתחום הטעון ביותר, היתקלויות בין בני נוער ממוצא אתיופי לשוטרים המסתיימים בטענות משטרתיות שהקטינים תקפו את השוטרים, ניכר שיפור. נרשמה ירידה של 31% במספר התיקים שנפתחו לקטינים יוצאי אתיופיה על עבירות מגע (הפרעה ותקיפה שוטר)

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור מסרה עם פרסום הדו"ח כי "המאבק בגזענות אינו מתמצה ביום הבינלאומי או בדו"ח שנתי. הוא מאבק יום-יומי, סיזיפי, בזירות שונות. כפי שמשקפים הנתונים בדבר התלונות מכל חלקי החברה הישראלית שהתקבלו בשנה החולפת, הזירות המרכזיות שמעסיקות את אזרחי ישראל הם בתחום התעסוקה, אכיפת החוק, החינוך וקבלת שירותים. אנו מצביעים גם על תהליכי שיפור ושינוי, על מנת לחזקם ולטעת תקווה כי השינוי אפשרי. חשוב לעורר דיון בנתוני השיטור, על מנת להציף את הצורך להתמודד עם עבריינות נוער לא רק בזירה המשטרתית אלא גם בתחום החינוך והרווחה, על מנת שגם גורמים אלה יישאו באחריות לשיפור שיעורם הגבוה של קטינים יוצאי אתיופיה בנתוני המשטרה. משרד המשפטים מחויב להמשיך ולחרוט על דגלו את המאבק למיגור הגזענות הממסדית".

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית ליחידה לתיאום המאבק בגזענות אמר כי "הגזענות קיימת בישראל ובממסד, למרבה הצער, והתייחסות היחידה אליה אינה כעוד אמירה פופוליסטית; חווים אותה אנשים מציבורים שונים. היחידה הממשלתית פועלת למניעה ומיגור של גזענות ממוסדת במשרדי הממשלה ובמוסדות ממשל על רקע צבע עור, מוצא, לאות ודת, תוך מאמץ לשינוי דפוסים במקום שהדבר נחוץ."

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מסרה כי "דו"ח הפעילות השנתי של היחידה סוקר את הפעילות שנעשתה במהלך השנה החולפת למאבק בגזענות הממסדית. נמשיך לפעול למיגור הגזענות והאפליה בשירות הציבורי ולא נאפשר לתופעות האלו להישנות".

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה למיגור הגזענות

אחד מתפקידיה של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוא מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה. מבדיקת היחידה עולה כי נכון להיום, מתוך 51 המלצות הוועדה 34 (67%) בוצעו, 8 (17%) בהליך ביצוע ו-9 (16%) טרם בוצעו. במרבית המקרים, יישום ההמלצות נעשה באופן אפקטיבי ובתוך זמן קצר. לצד זאת, מספר המלצות טרם בוצעו בתחומי החינוך, התרבות והתקשורת.

בין ההמלצות שיושמו בשנת 2018 ניתן לראות:

• קביעת נוהל הזדהות בפני שוטר, שנועד לצמצם את שיטור היתר ואכיפת חוק על בסיס אפיון גזעי (פרופיילינג) (משטרה)
• הדרכת שוטרים למניעת גזענות. במהלך שנת 2018 בוצעו 80 סדנאות בנושא כשירות תרבותית במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש (משטרה)
• המפכ"ל הנחה לבצע בקרה נושאית רחבה בנושא עילות הסגירה של תיקים בדגש על סגירת תיקי קטינים (משטרה)
• ייצוג חינם על ידי הסיוע המשפטי בעבירות לפי חוק איסור הפליה (משרד המשפטים)
• תרגום לאמהרית של מסמכים רשמיים המוצאים על ידי הפרקליטות לחשודים יוצאי אתיופיה או לבני משפחותיהם (משרד המשפטים)
• הנחייה להעברת מידע מגורמי אכיפה ותביעה למח"ש ולמחלקת משמעת במשטרה בחשד להתנהלות גזענית או התנהגות פסולה, המתעורר אגב עבודתם (משרד המשפטים)
• הגברת השימוש בדין המשמעתי בהליכים משמעתיים בשירות המדינה, במשטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצה"ל, במקרים של התנהגות שיש בה משום גזענות או הפליה (היועמ"ש לממשלה)
• סדנאות למעסיקים, סקר אקלים וגיוון במשרדי הממשלה ודו"ח גיוון תעסוקתי ומדד הכלה במשרדי הממשלה (נציבות שירות המדינה)
• הגברת היקף הפעילות של נציבות שירות המדינה בהגברת האכיפה, שיפור היכולת לתת מענה מיטבי לכלל הפניות, הנגשת הנציבות לאוכלוסיות הפונות אליה בתלונות בגין אפליה- לרבות יוצאי אתיופיה (נציבות שירות המדינה)