קשה לדעת מאיפה להתחיל כשמדובר בדירק נוביצקי. הוא הרי כל כך הרבה דברים: למשל הקלע השישי בתולדות ה-NBA ה-MVP של העונה הסדירה, MVP של סדרת הגמר, 4 בחירות לחמישיית העונה (ועוד 8 בחירות לחמישייה השנייה והשלישית), 14 הופעות לאולסטאר וכמובן השחקן האירופאי הטוב ביותר אי פעם (אם כי בחור סלובני צעיר ובחור יווני עם מוטת ידיים בלתי הגיונית עשויים גם הם בעתיד לטעון לתואר הלא רשמי הזה).
נתחיל דווקא ממשהו אחר שאולי מלמד עליו פחות כשחקן ויותר כאדם. נוביצקי מסיים עכשיו את העונה ה-21 שלו בדאלאס מאבריקס. אף אחד לא שיחק יותר עונות ממנו. ארבעה נוספים שיחקו אף הם 21 עונות, אחד מהם הוא בן מחזור הדראפט שלו, וינס קרטר, אגדה בפני עצמו. אפרופו מחזור דראפט, נשחק לרגע במשחק הכייפי "מי נבחר לפניו". ובכן, במקום הראשון באותו דראפט נבחר מייקל אולווקנדי. אחריו ולפני נוביצקי שנבחר תשיעי היו עוד כמה בחירות שנשכחו מלב כמו ריף לפרנץ (ששיחק בהמשך עונה עם נוביצקי בדאלאס) ורוברט טריילור.
היו גם כאלו שהטביעו חותם כמו מייק ביבי, ג'ייסון וויליאמס או או לארי יוז אם כי ההישגים של שלושתם ביחד לא מתקרבים לאלו של נוביצקי. ובחזרה לרצף שלו בדאלאס. אף אחד מארבעת האחרים ששיחקו 21 עונות בליגה לא העביר את כל הקריירה באותה הקבוצה. זה יוצא דופן במיוחד בהשוואה לדור הכוכבים הנוכחי שמאופיין בניידות גבוהה, בדרך כלל לכיוונם של כוכבים אחרים במטרה ליצור ריכוז כישרון שיספיק לאליפות. לאור העובדה ששחקנים שמרוויחים מיליונים עוברים בתכיפות מקבוצה לקבוצה, ג'רי סיינפלד תהה אם בעצם אנחנו לא אוהדים את החולצות? אנחנו בעד החולצות האלו ונגד האחרות. לא שאסור לעבור קבוצות במרדף אחרי האליפות, זה לגיטימי לחלוטין, ועדיין יפה לראות מישהו שנשאר באותה הקבוצה כל כך הרבה שנים. באימוץ הנרטיב של סיינפלד, על נוביצקי אי אפשר לומר שהוא חולצה. הוא סמל של דאלאס, ככל הנראה האייקון הכי גדול בהיסטוריה הספורטיבית של העיר הזו. מצחיק לחשוב שמדובר בבחור גרמני מווירצבורג.
Congratulations Dirk Nowitzki, you are an inspiration to many, especially those coming from overseas looking to fulfill their NBA dream just like you did in 21 outstanding years with the Mavs organization. #MFFL pic.twitter.com/i6mahQfqwZ
— Mavs Nation (@MavsNationCP) March 19, 2019
בגלל זה האליפות שאליה הוא הוביל את דאלאס הייתה כל כך מתוקה וכל כך ריגשה הרבה אוהדי כדורסל ברחבי העולם ולא רק בדאלאס ובגרמניה. לא מדובר בלברון שחבר לעוד שני כוכבים במיאמי או בקווין דוראנט שהצטרף לקבוצה הטובה בליגה וזכה איתה בשתי אליפויות. נוביצקי עשה את זה עם צוות מסייע מצוין אבל ללא עוד כוכב נוסף לצידו. הוא זה שסחב אותה על הכתפיים הגבוהות והרחבות שלו כל הדרך לטבעת האליפות. הוא נשאר בדאלאס אחרי האכזבות של ההפסד בגמר ב- 2006 וההדחה המשפילה בסיבוב הראשון ב- 2007. הוא לא עזב גם כשנדמה היה שהכיוון של הקבוצה הוא כלפי מטה ואליפות ה- NBA היא בגדר חלום שכבר לא יתגשם. אם היה דירוג לאליפויות לפי ערך ספורטיבי והסיפור שנלווה אליהן הרי שהאליפות של נוביצקי ודאלאס הייתה גבוה בפסגה.
נוביצקי הוא דמות יוצאת דופן על המגרש ומחוצה לו. על המגרש הוא היה חד קרן עוד בימים שהמילה חד קרן תיארה אך ורק סוסים דמיוניים עם קרן על הראש ולא שחקני כדורסל דמיוניים עם כישורים חריגים. כשהוא הגיע לליגה, שחקנים בגובה 2.13 לא היו אמורים לעשות את הדברים שהוא ידע לעשות. קבוצות היו בדרך כלל שמחות אם לשחקן בגובה כזה הייתה מספיק קואורדינציה כדי לכדרר ולעשות פעולה נוספת במקביל, נניח לנשום. נוביצקי הראה שאפשר להיות 2.13 נייד ואתלטי, עם יכולת לחדור, לייצר מצבי קליעה מכדרור ולקלוע מכל מקום במגרש ברכות ובדיוק שמעטים ניחנו בהם. בזכות הקליעה הזו הוא הפך להיות אחד משבעה השחקנים בלבד שנכנסו למועדון ה- 40-50-90 (עונה של מעל 40% מהשלוש, 50% מהשדה ו- 90% מהעונשין). הוא היחיד שעשה זאת מעמדת הפאוור פורוורד. כמו שחקן גדול אמיתי היה לו את ה- signature move שלו, אותה זריקה בפייד אוויי תוך נפילה לאחור, לעתים על רגל אחת. מיטב המוחות שברו את הראש בניסיון למצוא דרך להגן נגד המהלך הזה. הם לא הצליחו במיוחד.
Relive the 2011 #NBAFinals… with @swish41 & the @dallasmavs winning the ????! #NBAVault pic.twitter.com/uSxxVTyBDF
— NBA History (@NBAHistory) March 19, 2019
גם מחוץ למגרש הוא אישיות יוצאת דופן. ספק אם יש בליגה, במיוחד בין הכוכבים שלה, שילוב כזה של חוש הומור, פתיחות והיעדר תחושה של חשיבות עצמית. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתם כוכב NBA עושה את אחד הדברים הבאים: מנגן בגיטרה בתוכנית אירוח, משתתף בשלל סרטונים מצחיקים (לפחות באחד מהם משתתף גם בחור בשם גל מקל), מפזז בחתונה שלו בבגדים קנייתיים מסורתיים (אמא של אשתו מקניה) או שר בזיופים ובמבטא גרמני את 'We are the champions' מול קהל עצום בחגיגות האליפות של דאלאס.
מה הבחור הצעיר מתכנן לעתיד? עוד לא ברור. הוא עצמו נמנע בינתיים מלומר. יכול להיות שהוא יפרוש בקיץ אבל יכול להיות שהוא יישאר איתנו לעונה נוספת. זה בעיקר עניין של אהבה ותשוקה למשחק והאם הן עוד שם. מבחינה מקצועית עדיין יש לו מה לתרום לדאלאס, הן על המגרש והן בחדר ההלבשה, כדמות שכל שאר השחקנים יכולים ללמוד ולקבל השראה ממנה. כולל הבחור הסלובני שאולי ייחשב בעתיד לשחקן האירופאי הטוב אי פעם. ואם נוביצקי כבר נשאר לעוד עונה שיעיף מבט על טבלת קלעי כל הזמנים. מייקל ג'ורדן במקום החמישי לא עד כדי כך רחוק.
