הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 חושף: הוכפל מספר התלונות המוצדקות שהוגשו בגין התנהגות בלתי ראויה של שופט; ירידה בתלונות על ליקויים בניהול המשפט ועיכוב הליכים; שליש מהתלונות שהוגשו נגעו להליכים שנוהלו בבתי משפט השלום.
הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים הוגש הבוקר (רביעי) לשרת המשפטים, איילת שקד ולנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. הדו"ח הוגש על-ידי הנציב החדש לתלונות ציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שוהם. עד נובמבר האחרון, כיהן בתפקיד השופט בדימוס אליעזר ריבלין, ומרבית עבודת הדו"ח הנוכחי עוסקת בתקופתו בתפקיד.
בשנת 2018 הוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים 904 תלונות על שופטים ודיינים ובסך הכל טיפלה הנציבות בשנת 2018 במעט יותר מאלף תלונות, מתוכן, בירורן של 949 תלונות הסתיים. מספר התלונות השנתי לנציבות נשאר יציב בשנים האחרונות ועמד על כ-900 תלונות בשנה.
מתוך התלונות שהתקבלו, 600 תלונות נמצאו בגדר סמכות הבירור של הנציב, ומתוכן נמצאו 94 תלונות מוצדקות. מדובר ב-10% בלבד מתוך כלל התלונות שניתנה בהן החלטה, שנמצאו מוצדקות. באחוז נוסף מהתלונות, התגלה ליקוי מערכתי. 43% מהתלונות, נדחו לאחר בירורן.
התלונות שנמצאו מוצדקות מתחלקות למספר נושאים: 27% מהתלונות שנמצאו מוצדקות נגעו לליקויים בניהול המשפט, זאת לעומת 39% בדו"ח הקודם. שליש מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ובעיכוב במתן החלטות ופסקי דין, די בדומה לנתון העומד על 37% בדו"ח הקודם.
שליש נוסף מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בהתנהגות בלתי ראויה של שופט, זאת לעומת 15% בלבד בדו"ח הקודם. התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה של שופט נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, והתנהגות פסולה מחוץ לאולם בית המשפט.
15% מהתלונות שנמצאו מוצדקות עוסקות בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, זאת לעומת 9% בשנת 2017. תלונות אלה נגעו להימצאותו של שופט במצב של ניגוד עניינים או במראית עין של ניגוד עניינים, או פגיעה בזכות הטיעון או בזכות להישמע במשפט.
הנתונים מראים ירידה מסוימת בשיעור התלונות המוצדקות בגין התמשכות ההליכים ועיכובים במתן פסקי דין. לעומת זאת, חלה עליה ניכרת בנושא התלונות המוצדקות, בגין התנהגות בלתי ראויה של שופט.
את התלונות ניתן לסווג גם לפי בתי המשפט השונים: כמעט 300 תלונות, המהוות שליש מהתלונות שהתקבלו בשנת 2018, נגעו להליכים שהתנהלו בבתי משפט השלום. 130 תלונות נוספות נגעו להליכים הנוגעים לבתי המשפט למשפחה, ומספר דומה נגעו להליכים שנוהלו בבתי המשפט המחוזיים.
הדו"ח מפרט כמה מן התלונות שהובאו בשנה החולפת לנציבות. תלונה אחת הגיע מידי אדם הסובל מגמגום, שהופיע והעיד בפני בית משפט לענייני משפחה. בעת מתן עדותו הופיע גמגומו, ולטענתו – מרגע זה השופטת אסרה עליו לדבר, מעבר למה שנשאל. המתלונן טען גם כי השופטת הטילה ספק באמינותו ובמהימנותו בשל הגמגום, וכי היא ביקשה מהקלדן באולם לתעד את גמגומו בפרוטוקול הדיון. הנציב התרשם כי המתלונן אכן נפגע עקב יחסה של השופטת כלפיו, וחש כי השופטת מייחסת לו חוסר אמינות עקב הגמגום. הנציב קבע כי בנסיבות העניין, אף אם טעתה תחילה השופטת כשביקשה מהקלדן לתעד את גמגומיו של המתלונן, הרי משנוכחה בטעותה היה עליה לגלות רגישות כלפי המתלונן בשל מוגבלותו ולהתנצל בפניו כבר במעמד הדיון, ולא לתת לו את ההרגשה כי עדותו אינה אמינה בשל כך. התלונה נמצאה מוצדקת.
תלונה אחרת נגעה גם היא להליך שהתנהל בבית דין לענייני משפחה. במהלך דיון בבית המשפט לענייני משפחה, התבטאה השופטת כלפי המתלוננת באופן בלתי ראוי, באומרה, בין היתר: "אם היית יודעת מה שהבן שלך אמר עלייך", ו-"את צריכה למצוא את מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג". הנציב הביע את דעתו, כי מדובר בהתבטאות מיותרת המבטאת חוסר רגישות כלפי המתלוננת, ואין לה רלוונטיות להליכים. כן קבע הנציב, כי התייחסות השופטת, במהלך הדיון, לאירועים שהתרחשו שנים רבות קודם לכן, ממחישה את פגמיה וחולשותיה של התפיסה לפיה אותו שופט צריך לטפל בכלל ההליכים הנוגעים לאותה משפחה לאורך שנים, ואת הסכנה ששופט יושפע מהליכים קודמים בבואו להכריע בסכסוך חדש בין אותם צדדים.
תלונה נוספת הנוגעת לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה באשר להתמשכות הליכים בלתי מוצדקת. זאת, לאחר שאדם התלונן על עיכוב במתן פסק דין בבקשה שהגיש להרחבת זמני השהות עם בנותיו הקטינות. בירור התלונה העלה, כי בחלוף למעלה משנה מהגשת סיכומי הצדדים, טרם ניתן פסק הדין. עוד העלה הבירור, כי העובדת הסוציאלית שעסקה בתיק נדרשה מספר פעמים להביע עמדתה באשר לבקשת המתלונן להרחיב את זמני השהות עם בנותיו, אלא שהיא נמנעה מהבעת עמדה בנושא, והמליצה על תיאום הורי. בית המשפט אימץ את ההמלצה, הפנה את הצדדים לתיאום הורי, ושוב – בחלוף זמן – נדרשה עמדת העובדת הסוציאלית בסוגיית הרחבת זמני השהות, וחוזר חלילה, מבלי שניתנה הכרעה בנושא. הנציב הביע את דעתו, כי עיכוב במתן פסק דין לאחר הגשת הסיכומים הוא שגורר בקשות חוזרות ונשנות של הצדדים והפניות חוזרות לגורמים השונים, ולא להיפך. התלונה נמצאה מוצדקת.
נציב תלונות הציבור הנכנס, אורי שהם, הודה לנציב היוצא על פועלו והישגיו בחמש השנים האחרונות, בהן כיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים, ולכל עובדי הנציבות העושים את מלאכתם החשובה באמונה, במסירות ובמקצועיות רבה.
