אחרי עשורים של מדיניות קיצוצים תקציביים, הישראלים לא מרוצים מהמדיניות הכלכלית של הממשלה ורוצים התערבות אקטיבית יותר לצמצום הפערים הכלכליים. כך עולה מדו"ח של ארגון ה-OECD שפורסם היום (רביעי). על-פי הדו"ח, שמכיל סקרים בתחומים שונים הנוגעים למדיניות הכלכלית, הרוב המוחלט של תושבי ישראל רוצים שהממשלה תעשה יותר כדי להבטיח את הביטחון הכלכלי של תושביה ויותר ממחצית התושבים היו רוצים לראות העלאת מיסים על העשירים ביותר כדי לתמוך בעניים ביותר בחברה.

(נתונים: OECD, גרפיקה: אידאה)

הדו"ח, שכותרתו היא "סיכונים שמשנים", סוקר את מידת הביטחון הכלכלי של תושבי מדינות ה-OECD. הדו"ח חושף את מצבם הכלכלי העגום של רבים מתושבי המדינות המפותחות, כולל ישראל, ועולה ממנו כי מרבית תושבי מדינות הארגון אינם סומכים על הממשלה שתתמוך בהם בעת הצורך. עוד עולה כי מרביתם מאמינים שהשירותים שהם מקבלים מהמדינה מצומצמים מדי. 60% מהנשאלים ענו כי הם לא מקבלים את חלקים השווה מתוך הכלכלה ביחס לגובה המיסים שהם משלמים.

(נתונים: OECD, גרפיקה: אידאה)

"רק מיעוט קטן מרוצה מרמת השירות הציבורי בתחומי הבריאות, הדיור והסיעוד", נכתב בדו"ח. "רבים מאמינים שהממשלה לא תוכל לדאוג להם לרשת ביטחון מספקת כשיאבדו את הכנסתם בעקבות פיטורים, מחלה או הזדקנות".

בישראל, מרבית התושבים מרגישים שהם לא יכולים לסמוך על שירותי הרווחה של המדינה ודורשים מממנה לעשות יותר כדי לדאוג לרווחה הכלכלית של אזרחיה. 79% מהישראלים ענו כי הם לא מאמינים שיוכלו לקבל גישה לקצבאות במידה ויצטרכו, ו-11% נוספים ענו שהם "לא בטוחים". מדובר בשיעור הגבוה ביותר של אזרחים שמביעים חוסר אמון במערכת הרווחה בקרב מדינות ה-OECD.

(נתונים: OECD, גרפיקה: אידאה)

גם ביחס לרמת השירותים הציבוריים ישראל נמצאת במקום אחד לפני האחרון. 76% מהישראלים ענו כי רמת השירותים הציבוריים נמוכה ביחס לגובה המיסים, ו-12% ענו שהם אינם בטוחים. מדובר בחוסר שביעות הרצון הגבוה ביותר אחרי יוון, המדינה שנמצאת במיתון העמוק והקשה ביותר שראה המערב מאז שנות ה-30.

פנסיונרים מפגינים נגד הקיצוץ בפנסיות כחלק ממדינייות הצנע של תכנית החילוץ. 3 באוקטובר 2017 (AP Photo/Petros Giannakouris)

במקביל, ישנה הסכמה גורפת בקרב הציבור הישראלי שהממשלה צריכה לעשות יותר כדי לדאוג לרווחה והביטחון הכלכלי של אזרחיה. 80% מהנשאלים הישראלים השיבו כי המדינה צריכה להגביר את המאמצים לדאוג לביטחון כלכלי, ו-66% תומכים בהעלאת המיסים על העשירים ביותר כדי לתמוך בביטחון הכלכלי של העניים ביותר.

(נתונים: OECD, גרפיקה: אידאה)

ישראל לא לבד. 67% מהנשאלים בקרב מדינות ה-OECD תומכים בהעלאת מיסים כדי לתמוך בעניים ביותר, וניכרת מידה נמוכה מאד של אמון ביכולת והרצון של המדינות השונות להעניק רשת ביטחון לאזרחיה במידה ואלו יזדקקו לו. "לעולם לא נוכל להשיג משכנתא, ולא נוכל לקבל דיור ציבורי. אין לנו ביטחון בכלל", ענה אחד הנשאלים האיריים שמצוטט בדו"ח.

תשובות הנשאלים אינן מפתיעות כשלוקחים בחשבון את המדיניות הכלכלית בה נוקטות מרבית מדינות המערב בעשורים האחרונים ובייחוד מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008. בעשור האחרון קיצצו מרבית ממשלות המדינות המערביות את תקציב השירותים הציבוריים באופן אכזרי, מה שהתבטא בירידה בגובה הקצבאות ורמת השירותים הניתנים לאזרחים וביטחונם הכלכלי של רבים מהם נפגע כתוצאה מכך.

איטלקים מוחים נגד מדיניות הצנע שנכפתה על איטליה. אוקטובר 2013 (צילום: Eugenio Marongiu / Shutterstock.com)

לעומתם, בעלי ההון העשירים ביותר בעולם ממשיכים להגדיל את הונם ואי-השוויון העולמי נמצא במגמת עלייה. על-פי דו"ח אוקספם שפורסם בתחילת השנה, 26 האנשים העשירים ביותר בעולם מחזיקים בהון השווה לזה של מחצית האוכלוסייה הענייה בעולם. בשנת 2018 חלה עלייה שנתית של 12% בהיקף ההון הנמצא בידי אותם מיליארדרים, זאת לצד ירידה של 11% בהיקף העושר שנמצא בידי המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם. על-פי הדו"ח, ריכוז העושר העולמי בידי פחות ופחות בעלי הון נמצא במגמת החרפה: בעוד שבשנת 2016 החזיקו 61 מיליארדרים בעושר שווה לזה של מחצית אוכלוסיית העולם, בשנת 2017 אותו נתון עמד על 43, והשנה ירד כאמור ל-26 בלבד.

"זוהי קריאת השכמה למעצבי המדיניות", אמר אנג'ל גוריה, מזכ"ל הארגון. "יותר מדי אנשים מרגישים שהם לא יכולים לסמוך על הממשלה כשהם זקוקים לעזרה. עלינו להחזיר את האמון והביטחון בממשלות על-ידי הגברת שוויון ההזדמנויות", אמר.