"העם דורש צדק חברתי!", זוכרים? רגע לפני הבחירות שיתקיימו בחודש הבא, מחאת הקיץ הסוערת של 2011 נראית רחוקה והקריאות החזקות להורדת יוקר המחיה נשמעות היום בקול ענות חלושה. נושא שחייב התייחסות של כל פוליטיקאי בשתי מערכות הבחירות הקודמות כמעט ואינו מופיע במצעי המפלגות השנה, כלומר אלה מהם שמציגים מצע כלשהו.

מחאת האפודים הצהובים בצרפת שהחלה מעליית מחירי הדלק עוררה השראה בקרב פעילים חברתיים בארץ, אך דעכה במהירות ולא קבעה סדר יום כלכלי חברתי לבחירות הקרובות. למרות שללא ספק מדובר בתחום יסודי המשפיע על חיינו, קשה לומר שהוא הפך לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי, ולא נראה שסביבו נסובות הבחירות הקרובות.

אז מה מציעים לנו המפלגות והאנשים שרוצים להיות נבחרי הציבור בנושא יוקר המחיה? מרבית המפלגות מציעות את המשך המדיניות הקיימת: הורדת התערבות המדינה, צמצום רגולציה ופתיחת השוק ליותר תחרות. למרות הניסיון לארוז את הדברים כרפורמה, אין במצעים שלהם הסבר מספק לשאלה במה השיטה שלהם שונה מהמציאות הקיימת ולמה שהיא תספק תוצאות שונות מהקיים כעת. מפלגת מרצ היא היחידה שמציעה שינוי יותר מרחיק לכת בסדר היום.

הליכוד

למפלגת השלטון בישראל אין מצע פוליטי מעודכן (האחרון שפורסם היה בשנת 2009), ונראה שהמפלגה מסתפקת בכך שראש הממשלה בנימין נתניהו יספר על המצב הכלכלי המצוין של ישראל מעל כל במה אפשרית. מי שהוביל את אחד השינויים הגדולים במשק הישראלי – הקיצוצים הכבדים של 2003, הגדלת החשיפה לייבוא, קידום הפרטות והעברת הפנסיות לשוק ההון, מרבה להתבטא בנושא כלכלה, כשגם בעולם רואים בו סמל ניאו ליברלי בולט.

אך גם ללא מצע והבטחות ספציפיות, הליכוד ונתניהו נמצאים בשלטון מספיק זמן כדי שנבין את המצע הכלכלי של הליכוד: שוק חופשי, הפרטה, הורדת מסים ותקציב חנוק של השקעות ממשלתיות.

מפלגת כחול לבן

מפלגת כחול לבן, המובילה כרגע את הסקרים, מנסה למצב עצמה דרך אג'נדה כלכלית ליברלית ברוח יש עתיד. במצע שלהם נכתב: "נפעל לצמצום יוקר המחיה על ידי פתרונות בשוק הדיור, הגברת התחרותיות ושיפור הפריון". המצע מסמן הסרת חסמים ביורוקרטיים, שיפור תשתיות ציבוריות וסביבה תומכת בהשקעות עסקיות. "נשים בראש סדר העדיפויות את הגברת התחרותיות ואת המלחמה בגורמים ליוקר המחיה- נשלים את חוק הריכוזיות ונפעל להגברת התחרותיות בשוק המזון, כמפורט בפרק החקלאות. העצמת שירותי הממשלה בתחומים חיוניים, ובראשם הבריאות והחינוך, תותיר בידי האזרח הכנסה פנויה נוספת", נכתב בו.

נראה שמפלגת כחול לבן משתמשת בהעצמת השוק החופשי וגידול התחרות להורדת יוקר המחיה. היו"ר בני גנץ התראיין השבוע ואמר כי הוא איננו מעוניין בהעלאת מסים וטען כי יש לשמור על מסגרת תקציבית. במובנים רבים, קשה למצוא פער של ממש בין תפיסת כחול לבן לתפיסת הליכוד בנושאים אלה.

כולנו

מפלגת כולנו נוסדה בשנת 2014 על ידי שר האוצר משה כחלון, וכבר מתחילת דרכה השמיעה אמירות ברורות בנוגע ליוקר המחיה והבטיחה הבטחות גדולות להורדתו. השר כחלון שם דגש מיוחד על מחירי הדיור. כחלון ואלי כהן שר הכלכלה ניצבים בתפקידים שמשפיעים רבות על המחירים. לקראת הבחירות של 2019 לא חודש המצע ולכן המצע הקיים הוא מ-2014. באתר של מפלגת כולנו כבר לא מוצגות ההבטחות של פעם אלא רק מה שהם מגדירים כהישגים, חלקם קשורים לפועלה של המפלגה, ואחרים פחות.

אך גם ללא מצע, דרכה של מפלגת כולנו ושל שר האוצר כחלון ברורה: הימנעות מוחלטת מהעלאת מסים, הורדת מכסים והגברת החשיפה לייבוא, וניסיון להשפיע על השוק באופנים עקיפים תוך הימנעות ממעורבות ישירה במשק. בהיבטים הנוגעים למחירים וליוקר המחיה, מדובר בתפיסה דומה לזו אותה מקדם הליכוד, ונראה כי בעניינים אלה המרחק בין נתניהו לכחלון לא כל כך גדול.

בתחום הטיפול במחירים, שר הכלכלה כהן עסק בעיקר בניסיון להוריד מחירים באמצעות "שיימינג" במקום רגולציה ישירה. בשבוע שעבר, ביום הצרכן הבינלאומי, בו הציג את הטיפול ביוקר המחיה של מפלגת כולנו, הוא השתמש במושג "מהפכה".  השר כהן ביקר את התקשורת ואמר כי "פערי המחירים היא למעלה מ-20% לפעמים. האם התקשורת לא מפרסמת את המחירים כי היא חוששת שלא יפרסמו אצלם? נקודה למחשבה".

מפלגת העבודה

על פי המצע, שפורסם רק השבוע, "הטיפול ביוקר המחיה מחייב פעולה משולבת לעידוד התחרות ולאסדרה ממשלתית ראויה של תחומים בהם קיימים כיום כשלי שוק מהותיים". במפלגת העבודה שונים מהליכוד בכך שהם מציעים הקלה על יוקר המחיה באמצעות הגברה משמעותית של ההשקעה בשירותים, אבל בכל הנוגע לטיפול בשוק המוצרים עצמו המנגינה נשמעת דומה.

הצעדים האופרטיביים המוצעים הם פיקוח על מחירי הגז, מה שאמור להוביל להורדת מחירי חשמל ולהורדת יוקר המחיה, הורדת דמי הניהול בקרנות הפנסיה, הפחתת ביורוקרטיה וביטול מונופול הכשרות. מפלגת העבודה לא מציעה אסטרטגיה של התערבות ממשלתית בשוק.

מרצ

במצע המלא של מרץ לא מוזכר יוקר המחיה כנושא בפני עצמו אך בתקציר המצע כתוב כך: "מרצ תקדם תכניות להפחתת יוקר המחיה בתחומי הדיור, הבנקאות, השירותים ומוצרי הצריכה".

להבדיל מכל המפלגות האחרות, מרץ מציעה בדיוק את השיטה ההפוכה להורדת יוקר המחיה – הגברת שוויון על ידי התערבות ממשלתית שחותרת למדינת רווחה. על ידי התערבות במשק, העלאת מסים ותקציב מרחיב עם השקעות ממשלתיות אמורה להיות יותר שליטה על השוק וכך גם על המחירים. לתפישת מרצ, אם עכשיו השוק כושל בהורדת מחירים אולי דווקא התערבות ממשלתית בשוק היא אסטרטגיה שצריך לשקול?

הימין החדש

מפלגת הימין החדש העלתה מצע עדכני ושם מאמינים בשוק חופשי ללא התערבות ממשלתית. לשיטתם, הסרת חסמים ופתיחה לתחרות תוביל להורדת מחירים. "נמשיך לפעול להסרת חסמים ורגולציה עודפת, מתוך הבנה שיוקר המחיה אינו גזירת גורל. הוא נובע מחסמי שוק מכבידים. נפעל נגד עודף חקיקה הפוגע קשות בכלכלה ומעלה את מחיר השירותים והמוצרים, בדיוק כפי שעשתה שרת המשפטים שקד בשבתה כיו"ר ועדת השרים לחקיקה".

מפלגת זהות- פייגלין

מפלגת זהות מציגה קו נאו-ליברלי מובהק, הממקם אותה עמוק בימין הכלכלי:  "כדי להיות יהודים חופשיים אנחנו חייבים להוריד את יוקר המחיה. אנחנו נעשה את זה על ידי ביטול מכסי יבוא, ביטול תקנים מיותרים וביטול כל ה'טריקים' שנועדו להקל על הקרובים לצלחת, על חשבונם של אלו הרחוקים ממנה. יהודי חופשי צריך שוק חופשי באמת! שוק ללא התערבות המדינה ועם מיסוי מינימלי." נכתב במצע. על פי החזון של המפלגה "להפוך את ישראל לאזור סחר חופשי. זהות תפעל לביטול ההגבלות שקיימות כיום על תחרות חופשית ותצמצם ככל האפשר את מעורבות המדינה בכלכלה".

בכל מה שקשור לצד הפרגמטי נכתב כי "ביטול מכסים הסרת מגבלות על הייבוא, צמצום כוחו של מכון התקנים, ובתחום הדיור שינוי סיווג הקרקעות שיהיו בידי האזרחים וחיסול מנהל מקרקעי ישראל". לדבריהם פתיחת יהודה ושומרון לדיור ישפיע על מחירי הדיור בכל הארץ.

המצע של איחוד המפלגות חדש תעל מתייחס ברובו לסיום הכיבוש, חוק השיבה ופירוק ההתנחלויות. ההתייחסות היחידה שעוסקת ביוקר המחיה הוא ברצון לעלות את שכר המינימום ל-60% מהשכר הממוצע במשק. היום חוק שכר מינימום עומד על 47.5% מהשכר הממוצע (השכר החודשי הממוצע הוא 10,800 ושכר המינימום הוא 5,300 כך שהוא 49% מהשכר הממוצע)

ש"ס

המצע של המפלגה שהבטיחה לדאוג לשקופים לא עודכן מאז שנת 2006. במצע מצוינות שתי מטרות- החזרת עטרה ליושנה וצדק חברתי. 13 שנה אחרי ולש"ס אין אמירה ברורה על המצע הכלכלי חברתי שלה לבחירות 2019. כנראה שבש"ס לא חושבים שהעקרונות של צדק ושוויון מקבלים פנים אחרות ב-2019.

ישראל ביתנו

יוקר המחיה אינו מוזכר במצע ישראל ביתנו כעניין בפני עצמו. בפרק על ביטחון חברתי וכלכלי קיימת התייחסות להורדת מיסים, הפרטת הקרקעות, ועידוד פרויקטים של בניה. ניראה כי זוהי איננה הבטחה של המפלגה לבוחריה ואביגדור ליברמן לא נוטה להתבטא בנושא זה כלל.