נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בראשות השופט בדימוס דוד רוזן, הגישה היום  (ראשון) לשרת המשפטים איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, את הדו"ח השנתי לשנת 2018. הדו"ח מראה גידול משמעותי במספר הפניות לנציבות, במספר התלונות שנמצאו מוצדקות וכן במספר ההמלצות האופרטיביות שניתנו בשנה החולפת על ידי הנציב.

במהלך שנת 2018 הוגשו לנציבות 511 פניות, לעומת 356 פניות שהוגשו בשנת 2017 – מדובר בעלייה של למעלה מ-43% במספר הפניות. מתוך פניות אלו, 367 פניות הוגדרו כתלונות – שיעור המהווה עלייה של למעלה מ-47% ממספר התלונות שהוגשו במהלך השנה הקודמת.

מתוך 367 התלונות שהוגשו בשנת 2018, 214 היו כנגד התנהלות הפרקליטות. כמאה תלונות נוספות היו כנגד גופים שאינם מבוקרים על ידי הנציבות, 23 היו כנגד המשטרה, ושש היו כנגד היועץ המשפטי לממשלה.

נציבות התלונות פועלת מאז שנת 2014. בסמכותה לבקר את פרקליטות המדינה, יחידת התביעות המשטרתית, טועני המעצרים מטעם המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, ועורכי דין ותובעים הפועלים מטעמו.

הנציב השופט (בדימוס) דוד רוזן,מגיש את הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשרת המשפטים שקד וליועמ"ש לממשלה מנדלבליט. (צילום ארכיון: לע"מ)

התפלגות ממצאי בדיקת התלונות:

79 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2018 נמצאו מוצדקות – אלה מהוות למעלה מ-20% מסך התלונות, וגידול משמעותי מסך התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2017. בשנת 2017, רק 41 תלונות לנציבות נמצאו מוצדקות, ובשנת 2016 – רק 16. בנוסף, 26 תלונות לוו בהמלצה אופרטיבית בצידן – פי 2 מבשנה הקודמת.

מתוך 79 התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2018: 62 התייחסו לפרקליטות, 9 תלונות התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועמ"ש, 9 תלונות התייחסו למשטרה, ותלונה אחת התייחסה ליועץ המשפטי לממשלה.

 ממצאי בדיקות התלונות:

במסגרת התלונות שהוגשו בשנה החולפת, טיפלה הנציבות במגוון כשלים נקודתיים ומערכתיים, בתחומי משפט שונים, ובכלל זה – שמירה על זכויות חשודים ונאשמים;  שמירה על ניקיון כפיים וטוהר המידות של מייצגי המדינה בערכאות; ייעול עבודת הגופים המבוקרים והגברת השקיפות בפעילותם מול האזרח; הקפדה על מתן מענה מנומק לאזרח תוך זמן סביר; ייעול ממשקי עבודה בין הגופים המבוקרים לצורך טיפול יעיל בפניות הציבור; צמצום הליכים ומכשולים ביורוקרטיים שהיוו חסם בפני האזרח בענייניו מול מייצגי המדינה, ועוד.

הדו"ח מציג מספר דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות. מקרה אחד הוא של אישה שהתלוננה בפני הנציבות על התנהלותה של יחידת התביעות במשטרה, לאחר שזו לא שמרה על זכויותיה כנפגעת עבירה, במסגרת תיק שנוהל נגד בן זוגה לשעבר בעקבות אלימות שהפעיל נגדה.

בתלונתה ציינה האישה כי על אף ניסיונותיה הרבים ליצירת קשר עם התובעת בתיק, זו סירבה להיפגש עמה ולקבל את המסמכים הרפואיים שהיו בידיה, שהעידו על מצבה הפיזי והנפשי נוכח התקיפה. עוד ציינה הפונה, כי התביעה הגיעה להסדר טיעון מקל עם בן זוגה לשעבר, מבלי שיידעו אותה על כך ומבלי שנתבקשה להגיש תצהיר נפגעת עבירה, כנדרש על פי דין.

המתלוננת הוסיפה כי היחס אותו קיבלה במשרדי התביעה היה מנוכר ומשפיל, וכי פגישתה הראשונה עם התובעת נעשתה בתום ההליך המשפטי, רק אז גילתה על "ריכוך" כתב האישום ועודכנה בתוצאות המשפט.

יחידת התביעות ציינה בהתייחסותה כי התביעה עדכנה את המתלוננת בתוצאות הדיון, וכן הגיבה לבקשתה לקבל העתק מכתב האישום המתוקן ומגזר הדין. באשר למסמכים הרפואיים, אשר הציגה המתלוננת לתובעת בפגישתן לאחר המשפט, טענה התובעת כי לא היה בהם כדי לשנות את התמונה, וכי אלו הציגו לדברי התביעה "בעיות פיזיות שונות, אשר לא ניתן להוכיח קשר סיבתי ביניהן לבין מעשי הנאשם".

הנציב מצא כי התנהלות התביעה המשטרתית במקרה זה לא תאמה את חוק זכויות נפגעי עבירה. האישה התקשרה פעם אחר פעם ללשכת התביעה, אך לא היה מענה. כשהיה מענה, הובטח שיחזרו אליה – ולא חזרו. בקשותיה לקביעת פגישה עם התובעת נענו בסירוב, וממילא, כך גם ניסיונותיה להעביר לה מסמכים רפואיים קודם גזירת דינו של הנאשם.

עוד ציין הנציב כי אף ניסיונות התובעת לשוחח עם המתלוננת נעשו רק ביום הדיון בבית המשפט. משחזרה הפונה טלפונית למשרדי הלשכה, נאלצה לגלות, כי ההליך כבר הסתיים בהסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן. הסברים נוספים קיבלה הפונה רק יום למחרת, עם הגעתה ללשכה, ולאחר המתנה ארוכה.

הנציב קבע כי אין לקבל התנהלות זו של המשטרה, וכי ראוי היה להציג בפני הפונה את כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, כמו גם את כתב האישום שתוקן לקראת הצגת הסדר הטיעון בבית המשפט. ראוי היה לאפשר לפונה להגיש הצהרת נפגעת עבירה מטעמה לבית המשפט, קודם גזירת דינו של הנאשם.

העובדה כי אלה לא נתקיימו עד לאחר סיום המשפט, על אף ניסיונותיה החוזרים של המתלוננת ליצור קשר עם התביעה, ואף לאחר הגעתה למשרדי הלשכה – אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הוראות החוק האמור. בנסיבות אלה, קבע הנציב כי לא נשמרו זכויות המתלוננת כנפגעת עבירה, ומצא את התלונה מוצדקת.

תלונה אחרת שנמצאה מוצדקת הוגשה על ידי סנגורים, שטענו להתנהלות בלתי קבילה של טועני מעצרים בבית משפט, המובילה למעצרי שווא.

סנגורים פנו לנציבות בתלונה כנגד התנהלות טועני המעצרים בהליכי מעצר. לטענתם, קיים פער משמעותי בין הצהרותיה של המשטרה, לפיהן יש הכרח לעצור את החשוד על מנת לבצע פעולות חקירה דחופות, לבין הדברים שמתרחשים בפועל.

על מנת לתמוך בתלונתם הציגו הסנגורים מקרה של בחור נורמטיבי בשנות העשרים לחייו, ללא עבר פלילי, שנעצר בחשד לביצוע עבירה של סחר בסמים. המשטרה הגישה שלוש בקשות להארכות מעצרו של החשוד. בבירור התלונה עלה, כי בקשת המעצר השלישית הוגשה למרות שיום קודם לכן הושלמה פעולת החקירה, שעליה נשענה החלטת בית המשפט להאריך את מעצר החשוד בעבר.

בקשת המעצר השלישית הוגשה שלא בהתאם להחלטת בית המשפט. פעולת החקירה היחידה שהעלתה חשש לשיבוש הסתיימה יום קודם לכן. כבר במועד זה, היה מקום לשקול את שחרורו של החשוד. דבר זה לא נעשה, ובמקומו נערכה בקשת מעצר שלישית ליומיים נוספים, אשר מתעלמת מהחלטות קודמות שיצאו מלפני בית המשפט בעניין זה, ומבלי שנוספו ראיות חדשות נגד החשוד.

הנציב כי התלונה מוצדקת. תמונת דברים זו, במקרה הספציפי הנדון, מתיישבת עם טענת הסניגורים נגד התנהלות טועני המעצרים בהליכי המעצר. החלטת הנציב הועברה לעיונו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה.

מיישמים את ההמלצות

מהדוח עולה כי חלק נכבד מהמלצות הנציב מהשנים 2017-2018 יושמו במהלך השנה החולפת והוטמעו בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים. בין היתר:

בחינת המשך פעילותם של שוטרים ששיבשו מהלכי משפט: בהמשך להמלצת הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחייה מערכתית שתבחן סוגיית המשך שירותו של שוטר שהורשע בבית משפט או בהליך משמעתי בעבירת שיבוש מהלכי משפט, הודיעה הפרקליטות על תמיכתה בהמלצה זו והעברתה למפכ"ל משטרת ישראל הקודם רוני אלשייך.

בחינת המשך פעילותם של שוטרים אשר מתנהל בעניינם הליך בגין אלימות ותקיפת אזרחים: בעקבות המלצת הנציב על הוצאת הנחיה אשר תבחן פעילותם של שוטרים שמתנהל בעניינם הליך בגין אלימות ותקיפת אזרחים, באופן שלא יבואו במגע עם אזרחים, עד לקבלת החלטה בעניינם, הודיע מפכ"ל המשטרה אלשייך על קבלת ההמלצה.

חקירה והעמדה לדין בעבירות מין בהעדר שיתוף פעולה מצד נפגע העבירה: בעקבות המלצת הנציב לתקן ולחדד הנחיות פרקליט המדינה בכל הנוגע לחקירה ולהעמדה לדין בעבירות מין בהעדר שיתוף פעולה מצד נפגע העבירה, הודיעה הפרקליטות כי בימים אלה הופצה טיוטת הנחיה סופית, שעתידה בקרוב להפוך לנוהל מחייב, אשר יש בו כדי לאמץ את המלצת הנציב בעניין זה.

תיעוד ראיון רפואי עם מתלוננים בעבירות מין שנערך במכון לרפואה משפטית והעברתו לתביעה: בעקבות המלצת הנציב להורות על העברת דברי מתלוננים בעבירות מין במסגרת ראיון רפואי שנערך במכון לרפואה משפטית לידי התביעה, לצורך בחינה האם מדובר בחומר חקירה שיש להעבירו להגנה, הודיעה הפרקליטות על קבלת המלצה זו.

הפסקת נוהל המאפשר החזקת חשודים במעצר לא חוקי: בעקבות המלצת הנציב להורות על הפסקת נוהל פסול שהשתרש בקרב טועני מעצרים ואשר הוביל להחזקת חשודים במעצר לא חוקי, הודיע ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל כי הופצה הנחייה לכלל גורמי החקירות בארץ, המדגישה את הוראות הדין בעניין זה ואת החשיבות על הקפדתן.

"חשובה מאוד בעיניי לביצור שלטון החוק"

שרת המשפטים, מסרה עם קבלת הדו"ח כי "בידי אנשי הפרקליטות, ויתר גופי התביעה מטעם המדינה, מרוכז כוח אדיר. משום כך עבודת נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות היא קריטית כדי לשפר ביצועים ולהגדיל את אמון הציבור במערכת".

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט נוסיף כי  "עבודת הביקורת חשובה מאוד בעיניי לביצור שלטון החוק במדינת ישראל. היא מושתתת על שני עקרונות יסוד: הראשון הוא עיקרון של אחריות ציבורית; עיקרון זה יסודו בכך שהתביעה וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שרות לאזרחי מדינת ישראל, תוך הכרה בחשיבות של איתור ליקויים ותיקונם, לשם הגברת אמון הציבור. העיקרון השני הוא עקרון עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמשמעו הפעלת שיקול דעת מקצועי של מייצגי המדינה בלא מורא וללא השפעות חיצוניות. גוף הביקורת, בהנהגתו של כבוד השופט דוד רוזן, מאזן באופן מיטבי בין שני העקרונות".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור אמרה כי "בשנה האחרונה הגדרנו את חיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק כיעד מרכזי המתווה את פעילות המשרד. לכל אחת מיחידות המשרד יש תפקיד חשוב בהשגת היעד, אך לנציבות, המתפקדת כגורם בקרה חיצוני ואובייקטיבי, שתפקידו להביא לשיפור ולמידה אצל מייצגי המדינה בערכאות בכל הקשור להפעלת הסמכויות והכוח המשמעותיים הנתונים בידיהם, יש תפקיד מרכזי במיוחד במימוש יעד זה. אני מברכת את השופט בדימוס דוד רוזן על הובלת הנציבות ומיקוד פעילותה בהתאם ליעדיה, ומודה לעובדי הנציבות על עבודתם המקצועית".

אמי פלמור מנכל"ית משרד המשפטים (יונתן זינדל \ פלאש90)

הנציב עצמו, השופט בדימוס דוד רוזן אמר כי "אמון הציבור ותודעתו הינם אבני שתייה ושאיבה בבסיס עבודתה של הנציבות, שמכוחם יכולה היא לפעול, לשנות ולהשפיע. חשוב על כן, לעשות כל, על מנת להגביר את מודעות הציבור לסמכויות הנציבות ולהעמיק היכרותו עם פועלה ותרומתה. ככל שתגדל מודעות הציבור לעשייתה הטובה של הנציבות, כך יהיה בכוחה של הנציבות לבצע מלאכתה נאמנה, תוך שמירה על זכויות האזרח וטיפול בכשלים ובליקויים, נקודתיים ורוחביים, המחייבים תיקון ושיפור בכלל הגופים המבוקרים, במטרה להביא לביצור מעמד מערכת המשפט בישראל".