לאחר שהחזיק בתפקידים בכירים בהייטק העולמי, החליט דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל, להתחיל דרך חדשה בפוליטיקה והיום הוא ניצב במקום השני ברשימת "גשר" בראשות ח"כ אורלי לוי-אבקסיס לכנסת שמתנדנדת על אחוז החסימה. פרלמוטר הוא אמנם איש ביצוע, שעבר עם אינטל מספר צמתים מכריעים ופעל בישראל בתחום החינוך, אך ניסיון פוליטי וציבורי של ממש אין באמתחתו. "אני אוהב ללמוד", אמר בשיחה עם דבר ראשון. עמדותיו ניצבות בלב הקונצנזוס הפוליטי הישראלי, אך הוא מבקש שנבחר בו "כי מי שאומר דברים דומים כבר נוסו ולא צלחו".

רשימת גשר לכנסת מורכבת בעיקר מ"לוחמים חברתיים" כמו לוי-אבקסיס, פרופסור יפעת ביטון, וכרמן אלמקייס. לצידם ניצבים פקידים בכירים לשעבר כמו חגי רזניק ועו"ד גלעד סממה, בעלי ניסיון במערכות השלטון. במקום השני ברשימה ניצב פרלמוטר, שמגיח מעולם אחר לחלוטין של העלית העסקית העולמית, כשברקורד שלו נמצאת כהונה כסגן נשיא אינטל ומועמדות לנשיאות החברה.

דדי פרלמוטר (צילום: יח"צ)

פרלמוטר נולד ברמת גן, למד בתיכון בליך, והתגייס לצנחנים ב-1972. במלחמת יום כיפור שכל את אחיו, והמשיך לשרת כקצין מודיעין. בטכניון למד הנדסת חשמל ומחשבים, "עוד לפני שזה היה פופולרי". הוא לקח חלק בפיתוחים פורצי דרך של אינטל ויש לו מניות במתן האמון של התאגיד בהשקעות מתמשכות וגדולות בישראל. "בסוף שנות ה-80 כל הארכיטקטורה של המעבדים אינטל עמדה בסימן שאלה. בצוות שלי הצענו פריצת דרך שהובילה ליצירת מעבד הפנטיום הראשון. המנכ"ל אנדי גרוב, השתכנע ששלושה חבר'ה מחיפה צדקו ואני עברתי מתחום הפיתוח לקריירת ניהול". פרלמוטר גר כיום בחיפה, אב לארבעה, וסב לשישה.

במהלך עבודתו, פרלמוטר בילה שתי תקופות בארה"ב כמנהל בכיר. "כסגן נשיא אינטל ההכנסות של הקבוצה שלי היו 52 מיליארד דולר בשנת 2013, מתוך 54 מיליארד דולר בסך הכל", הוא אומר. לאחר שלא נבחר כמנכ"ל החברה, פרש, והתמקד בעשייה חברתית בישראל בפריפריה, לצד מעורבות במיזמי חדשנות מקומיים. פרלמוטר מעורב בהזנקת תחום ההיי-טק בחברה הערבית בישראל, וכן ביוזמות חינוכיות ל"הקפצת" ילדים מהפריפריה להזדמנויות חינוכיות בקדמת המדע, הטכנולוגיה והיזמות. את פעילותו בתחום מעוניין פרלמוטר להגדיל בסדרי גודל, ואת זה, להבנתו, אי אפשר לעשות רק ממרכזי חדשנות או מעמותות, אלא מהזירה המרכזית – הפוליטיקה.

אתה מנהל מהעלית העסקית של ישראל , מה היה חסר לך בחיים שנכנסת לפוליטיקה?

"כנראה שחסרים לי הרבה דברים בישראל, אחרת לא הייתי נכנס. הרבה דברים במדינה לא פועלים נכון. עבדתי באינטל רוב חיי, אבל חלק גדול מזמני בשנים האחרונות מוקדש לשוויון הזדמנויות בחינוך".

אראל מרגלית ניסה לעבור מעסקים והיי-טק להשפעה בפוליטיקה ו"חילץ לאחור"

"זה בהחלט סימן אזהרה, אבל אני לומד לקחים ואעשה אחרת. אני מביא ניסיון שונה, אין הרבה אנשים שניהלו עסקים ברמה בינלאומית כמוני. אני יודע לשכנע, להזיז ולקדם נושאים גדולים מאוד. בטוח שאני צריך גם ללמוד, ואני אוהב ללמוד".

איך הגעת דווקא לגשר?

"גשר מוקדת בבריאות, חינוך, תשתיות, דיור – כל הנושאים שחשובים ודורשים השקעה עצומה, אבל גם חשיבה שונה. אלברט איינשטיין אמר מזמן 'אם ניסית אותו דבר שוב ושוב אל תצפה לתוצאות שונות'.

"אני עוסק הרבה בנושאים חברתיים. כבר שנה שיש לי 'פרפר בבטן' של לעשות משהו בפוליטיקה. נפגשתי עם המון אנשים, חלקם היו בפוליטיקה, חיפשתי משהו שבאמת עוסק בנושאי החינוך והבריאות. במערכת הפוליטית יש המון רעש, חיפשתי משהו שרוצה להתמקד בזה.

אני לא יודע למקם את גשר בדיוק על ציר ימין-שמאל. אנחנו לא סוציאליסטים, אבל גם לא בעד להפריט הכל

"לכולם יש פתרונות לעזה, אבל עבודה אמיתית למען שוויון הזדמנויות עם פתרונות חדשניים – זאת ההתמחות שלי. ניהלתי תקציבים ענקיים ויש פתיחות ב'גשר' לעבודת עומק ממוקדת בנושאים הפנימיים. איש לא יפוצץ היום ממשלה על בעיות בריאות. אין פתרונות עומק כיום".

מה הפתרונות החדשניים שלך?

"קח למשל את נושא האשפוז, נכון שצריך גם תוספת מיטות, אבל אפשר לייעל את המערכת גם בתקציבים שכבר יש. צריך להכניס לתוכה טכנולוגיה חדישה, שתאפשר אשפוז ביתי בפיקוח רופאים מרחוק. אפשר לחבר בין ההיי-טק לרפואה. כך למשל את תחום התחבורה, אני תומך בתחבורה שיתופית".

היעילות שלה נתונה בויכוח

"אז אפשר להתווכח, ואפשר לנסות ולהיווכח. מקדם המילוי של רכב היום בישראל הוא 1.2 נוסעים בממוצע לנסיעה. מספיק שנעלה את המקדם מ1.2 ל1.4 וזה שינוי משמעותי. אני אישית נוסע ברכבת ולצערי גם לבד ברכב פרטי מחיפה לתל אביב ביום יום".

למרות הרצון להוסיף השקעות, אתה מזהיר מפני חריגה בגרעון התקציבי

"גוף כלכלי לא יכול להוציא מעבר ליכולות שלו. יש חוק תקציב".

אבל החוק נועד להגביל את ההוצאה להרבה מתחת ליכולת

"אני לא מתנגד לגיוס הון כדי להגדיל את התל"ג, אבל כדי לפתור בעיות חברתיות צריך להסיט כספים. הסיוע לנכים – מאוד חשוב, אבל לא מגדיל תל"ג. אפשר לגייס כספים בעזרת PPP (שותפות פרטית-ציבורית, א.ר), או כמו במנהרות הכרמל – ביצוע יעיל ומהיר של חברה סינית וחברה שוויצרית במימון שנפרס לעתיד. צריך תכנית אסטרטגית לתיירות רפואית, שתאגם את ההכנסות ותחלק אותן גם לבתי חולים בלי תיירים".

אבל זה כן אומר לתפוס זמן עבודה של רופאים ישראלים

"אני לא נכנס כרגע לטקטיקה. זו אסטרטגיה. יכול להיות שטקטית נכון להקפיא את הפעילות הזו, וצריך להגדיל את מספר הרופאים. האסטרטגיה היא לרתום תיירות רפואית לטובת הגדלת הקופה של הרפואה הציבורית ולחלק אותה באופן הוגן".

מחלקה פנימית בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא

העמדה לגבי הגרעון היא ממש קונצנזוס בפוליטיקה בישראל

"לא יודע, לא שמעתי שמתייחסים לזה".

איך זה מתיישב עם הבטחות של גשר לתיקונים חברתיים, שלאו דווקא קשורות לתל"ג?

"לא נעשה מספיק להסטת כספים ליעדים הנכונים. חלק מהמיליארדים של סיוע בשכר דירה יכולים לממן דיור ציבורי".

עמדתך לגבי גודל הממשלה?

"לדעתי עדיין הממשלה גדולה מדי. אני לא יודע למקם את גשר בדיוק על ציר ימין שמאל. אנחנו לא סוציאליסטים, אבל גם לא בעד להפריט הכל. חשוב לשפר שירותים נחותים כמו שיש כיום בפריפריה. יש לנו רגישות חברתית".

עד כה, הסקרים לא מחמיאים לכם

"יש סקר אחד שרלוונטי – ה-9 באפריל, שמכיל את כל אזרחי מדינת ישראל. לדעתי יש לנו סיכוי מעולה לעבור את אחוז החסימה ומעבר לזה. לא חושב שהסקרים מדייקים לגבי המפלגות הקטנות".

באיזו קואליציה תשבו?

"לא פוסלים את גנץ-לפיד ולא את הליכוד. לא נשב בממשלה בראשות נתניהו, כאשר מתנהל נגדו משפט".

הרבה מפלגות מחזיקות בעמדות דומות לשלכם, אז למה להצביע גשר ?

"כי מי שאומר דברים דומים כבר נוסו ולא צלחו. מערכת הבריאות בקריסה, לא הופנו לה התקציבים הנדרשים. יש פערים במערכת החינוך, ההישגים לא בשמיים. כולם מדברים, אבל זו הזדמנות לתת למישהו אחר לפעול ולהביא תוצאות שונות כי התוצאות לא מרשימות בלשון המעטה".