מדיניות העלאת מחירי המים של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים הביאה לעליה משמעותית בתפוקת הגידולים לכל יחידת מים, כך פרסם הבוקר (ראשון) בנק ישראל. המידע פורסם לקראת פרסום הדו"חות השנתיים של בנק ישראל בשבוע הבא, ונלקח מתוך הפרק העוסק בחקלאות הישראלית. על פי חוקרי הבנק, לעליה בתוצרת ליחידת מים שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא שיפורים טכנולוגיים שהטמיעו החקלאים בעשורים האחרונים והשניה היא מעבר מגידולים עתירי מים כמו הדרים וכותנה לגידולים חסכוניים יותר כמו ענבים, זיתים ואגוזים.

בבנק ישראל מציגים את השינויים שחלו בהיקפי הגידולים של ענפים שונים (באמצעות השינוי בחלק היחסי של כל ענף מסך התפוקה הצמחית הכוללת) בין השנים 2016-1996 ואת המתאם בין ענפים שנמצאים בירידה בהיקף הגידול לענפים עתירי מים. על פי הממצאים שמציגים חוקרי בנק ישראל, חלקם של ענפים שנחשבים לעתירי מים מכלל התוצרת הצמחית ירד בשני העשורים האחרונים בעוד שענפים חסכוניים יותר במים נמצאים דווקא בעליה. בבנק ישראל מציינים במיוחד את ענף ההדרים שעתירות המים שלו עומדת על 0.25 וחלקו מסך התוצרת הצמחית ירד באופן יחסי בכ-30% ואת ענף הכותנה שעתירות המים שלו עומדת על 0.22 ורשם ירידה של קרוב ל-80% בשיעורו מסך כל התוצרת הצמחית.

מטע במטולה (צילום: מיכל רוזן).

טל עמית, העומד בראש ענף ההדרים במועצת הצמחים הגיב ל'דבר ראשון' על הנתונים שמציג בנק ישראל ואמר כי "דווקא בשנים האחרונות אנחנו רואים יציבות בהיקף גידולי ההדרים בישראל. השינויים בהיקפי הגידולים של זנים שונים מושפעים בעיקר מתחזיות של היצע וביקוש. כך למשל בעבר כולם הלכו לשתול אשכוליות ואחר כך כולם שתלו את ה'אור' (זן של קלמנטינה). היום אנחנו רואים חזרה לאשכולית הלבנה". עוד אמר טל כי "ברור שעלות המים היא תשומה מרכזית עבור החקלאי, אבל בענף ההדרים 75% מהמים הם מים מושבים שמחירם זול משמעותית ממים שפירים".

יש לציין כי חוקרי בנק ישראל לוקחים את השינוי שחל בחקלאות הישראלית כדוגמה למצב בו העלאת מחירי תשומות יכולה להביא להתייעלות ומציעים ללמוד מהמקרה הזה וליישמו בענפים אחרים במשק. כך לדוגמה בענף הבניה המתבסס על פועלים זרים שהעסקתם זולה יחסית, נעצרת כניסה של טכנולוגיה שהייתה מייעלת את העבודה וחוסכת בכח אדם.